חקי שמור

עמוד:94

מהירותו של הכוכב גדולה ביותר כשהוא קרוב ביותר לשמש . הסבה לכך היא שהמכפלה של המרחק מהשמש במהירות התנועה סביב השמש צריכה להשאר קבועה . חק שמור המטען החשמלי . גם מטען חשמלי הוא גדל משתמר . לדגמה , פוטון , כלומר חלקיק של אור , שיש לו אנרגיה גבוהה , יכול להעלם וליצר זוג חלקיקים , שהאחד מהם הוא בעל מטען חשמלי שלילי ( אלקטרון ) , והאחר בעל מטען חשמלי חיובי ( אנטי - אלקטרון , הנקרא גם פוזיטרון ) . סכום המטענים של שני החלקיקים האלה הוא אפס , שהוא מטענו החשמלי של הפוטון שממנו נוצרו . הפיסיקאים העוסקים בחקר החלקיקים היסודיים מכירים גדלים משתמרים נוספים , שחקי השמור חלים עליהם . מקצת חקי השמור האלה , כולל החקים שמנינו כאן , הם כלליים ומתקימים בכל המקרים . חקי שמור אחרים הם חלקיים : כחות מסימים מקימים אותם וכחות אחרים מפרים אותם . אינשטין , אלברט אלקטרון אנרגיה חלקיקים יסודיים חשמל יחסות , תורת מכניקה מסה ומשקל פוטון תרמודינמיקה חקים ותקנות חקים ותקנות נועדו להסדיר את כל תחומי החיים במדינה : מבנה השלטון , זכיות האזרחים וחובותיהם , הסדרים הנוגעים ליחסים בין אדם לחברו , ועוד . בישראל חק הוא הוראה בעלת תקף מחיב המתקבל בכנסת . מדינה דמוקרטית מתנהלת על פי העקרון שהחק הוא השולט בה . משמעות הדבר היא , כי רשיות השלטון מסמכות לפעל רק מכח חקים המתירים להם זאת . לגבי האזרחים הכלל הוא הפוך : מתר להם לעשות כל פעלה כל עוד אין חק האוסר עליהם זאת . חקים מתקבלים במדינה דמוקרטית על ידי בית - המחוקקים . תפקיד החקים והתקנות וחשיבותם החקים קובעים מסגרות כלליות ועקרונות בסיסיים בנושאים רבים מאוד . בישראל הם מתקבלים על ידי הכנסת . תהליך של קבלת חק כולל הגשה של הצעת חק , שלוש או ארבע קריאות במליאת הכנסת - כלומר , בנוכחות כל חברי הכנסת - וכן דיונים בועדות הכנסת . קשה להסדיר בחקיקה המתקימת במליאת הכנסת את כל הפרטים המעשיים הנדרשים לצרך האכיפה של החקים והשמוש בהם . הדבר אינו אפשרי מבחינת הזמן העומד לרשות הכנסת , וגם משום שלעתים קביעת פרטי הבצוע היא ענין של ממחיות . זו נמצאת בידי הרשות המבצעת ( הממשלה ) . לכן רבים מן החקים מעניקים לרשיות המפקדות על בצועם את הסמכות להתקין תקנות שבהן יקבעו פרטי הבצוע . התקנות - הנקראות גם " צוים", " כללים " או " חקי עזר"- מכנות " חקיקת משנה". התקנות שואבות את סמכותן מהחק ואינן יכולות לחרג ממנו . הרשות השופטת ( באמצעות בתי - המשפט ) היא המפקדת על פרוש החקים . בכל פעם שמתעוררת שאלה או מחלקת בקשר למשמעות של חק או תקנה או תקפותם - מובא הדבר להכרעת בית - המשפט , והחלטתו היא הקובעת בענין זה . שויון בפני החק השויון הוא אחת מזכיות האדם היסודיות והוא מוגן על - ידי החק והמשפט . על פי עקרון השויון , כל בני האדם נולדו שוים בערך האנושי שלהם ובזכיותיהם . לכן אין להפלות בין אדם לאדם מטעמים של גזע , לאם , צבע , מין , מוצא , לשון , דת , השקפה פוליטית או אחרת . כלם שוים בפני החק . בישראל , מצין עקרון השויון במגלת העצמאות , שבה נקבע כי " מדינת ישראל ... תקים שויון זכיות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה , בלי הבדל דת , גזע ומין". בישראל קים גם חק הקובע עקרון כללי של שויון בין גברים לנשים ונחקקו חקים בדבר שכר שוה וגיל פרישה שוה לעובדת ולעובד . השויון " נפגע " מתוך שקולים קבילים . למשל , חקים המעניקים לנשים הקלות שונות בעבודה בשל הריון או הנקה אינם חקים המפלים אלא חקים המתחשבים בשני הביולוגי בין הגברים והנשים . תקנות לשעת חרום הממשלה ושריה מסמכים להתקין תקנות שעת חרום בעתות מלחמה או איום במלחמה . הן יכולות לבטל או לשנות באפן זמני כל חק , חוץ מחקים מעטים - למשל , חק יסוד : הכנסת - שנקבע בהם במפרש כי הם חסינים מפני שנויים פרי תקנות שעת חרום . מצב חרום הכרז בישראל בשנת 1948 , בעת מלחמת העצמאות , ועד היום עדין לא בטל . התקף של תקנות שעת חרום הוא שלושה חדשים ובסיומם הן מתבטלות . אסור להתקין תקנות שעת חרום אם יש דרך יעילה אחרת להשיג את מטרתן . עד היום התקנו מדי פעם תקנות שעת חרום , אך בשנים האחרונות פחת מאוד השמוש בהן ונעשה נדיר ביותר . זכיות האדם חקה חקי יסוד כנסת משפט חקלאות עבודת האדמה על ענפיה השונים , הנעשית לשם גדול יבולים : תבואות , ירקות ופרות . במובן רחב יותר כוללת החקלאות גם גדול בעלי - חיים כדי להשתמש בחלב , בבשר ובצמר שלהם . החקלאות מספקת לאדם את מזונו וחלק מבגדיו . בשעת הירייה הרובה פועל על פי חוק שימור התנע . לפני הירייה , התנע הכללי של הקליע והרובה היה אפס . הוא נשאר אפס גם אחרי הירייה כי הרובה נרתע לאחור , ההיפך מכיוון הקליע . בתמונה - צייד ורובהו .

קודם  |  הבא