מתוך:  > אביב חדש 7 > חסן השני

עמוד:80

מפקד הכחות המיחדים , ליורש העצר , במקום אחיו חסן , שמלא תפקיד זה שנים רבות . לאחר מותו של חסין הכתר בנו בפברואר 1999 למלך ירדן כעבדאללה השני . האשמים הסכמי השלום ירדן , ממלכה מלחנות המפרץ מלחמת ששת הימים עבדאללה חסינות מערכת של זכיות הקבועות בחקים או באמנות ( חוזים והסכמים ) בין - לאמיות , הבאות להבטיח לנושאי תפקידים מסימים חפש פעלה ואפש דבור בבצוע תפקידם , ולשחרר אותם מחובות או הגבלות העלולות להכביד עליהם , או למנע מהם למלא את תפקידם כהלכה . יש המבחינים בין שני סוגים של חסינות : חסינות מדינתית וחסינות דיפלומטית - בין - לאמית . חסינות מדינתית חסינות שמדינה מעניקה בחקה או בחקי היסוד שלה לנושאי כהנות רמות במארכת השלטון . החסינות המקבלת ביותר היא החסינות הנתנת לחברי הפרלמנט ( בישראל לחברי הכנסת ) , שמטרתה לאפשר להם פעילות חפשית ובלתי תלויה של הרשות המחוקקת . החסינות אינה מאפשרת לסלק חבר פרלמנט מהמוסד , אינה מאפשרת להעמיד אותו לדין בשל הבעת דעה או הצבעה או כל פעילות אחרת , שנעשתה במסגרת מלוי תפקידו . לא נתן להגביל את חפש התנועה של חבר פרלמנט ולא נתן לעצר חבר פרלמנט ללא אשור הפרלמנט . ההליכים להסרת החסינות הם מסבכים ומקשים את בצוע ההסרה , לעתים קרובות יש צרך בהצבעה של רב מיחד בפרלמנט ( הכונה ברב מיחד ליותר מחצי ) , ורק אם עבר חבר הפרלמנט עברה שאינה קשורה לתפקידו היצוגי ( כגון עברת תנועה ) תוסר חסינותו . בדרך כלל החסינות כוללת גם את בנין הפרלמנט והכניסה אליו טעונה אשור מיחד . בישראל העניקה המדינה בחקיה חסינות לנשיא המדינה , לחברי הכנסת ולמשכן הכנסת . החסינות בישראל היא מהרחבות בעולם ומאפשרת לחברי הכנסת חפש פעלה כמעט מלא ללא הגבלות החק . חסינות דיפלומטית בין - לאמית חסינות שמקורה באמנות בין - לאמיות והיא מענקת לנציגים של מדינה זרה , או לארגון בין - לאמי , במקום כהנתם . הכונה , למשל , לנציגים של ישראל במדינות אחרות ולנציגים של מדינות אחרות בישראל או בכל מדינה אחרת . החסינות באה להבטיח שהנציגים הדיפלומטים לא יעמדו לדין , לא יעצרו , לא יערך חפוש בבגדיהם אי בבתיהם . הבנין שבו שוכנת הנציגות אף הוא נהנה מחסינות ואין נציגי המדינה ( צבא או משטרה ) רשאים להכנס לשטחו ללא רשות . נציג דיפלומטי שעבר על חקי המדינה המארחת יכול להתבקש לעזב את שטח המדינה . הוא מכרז כ " פרסונה נון גרטה"( אישיות לא רצויה ) . רב מדינות העולם מכבדות את ההסכמים הבין - לאמיים ונמנעות מלפגע בחסינותם של הנציגים הדיפלומטים המשרתים בהן . פגיעה בנציגים הדיפלומטים עלולה לגרם לפעלת גמול מצד המדינה האורחת ואף לגרם לנתוק היחסים בין המדינות . כך למשל השעתה בריטניה את יחסיה הדיפלומטיים עם לוב , לאחר שמתוך שגרירות לוב בלונדון נורו יריות שגרמו להריגת שוטר . פגיעה קשה בחסינות דיפלומטית היתה ב - 1979 באיראן , כאשר עובדי שגרירות ארצות - הברית נתפסו כבני ערבה והחזקו עד 1981 . גם ארגונים בין - לאמיים ועובדיהם נהנים מחסינות דיפלומטית , כמו האו"ם ( ארגון האמות המאחדות ) והצלב האדם הבין - לאמי . תדהמה פרצה בעולם כאשר נתפסו כבני ערבה חילי או"ם בבוסניה ב - 1995 והדבר הביא כמעט לארגון פעלה בין - לאמית משתפת נגד המורדים שם . אטם דיפלומטיה ננסת צלב האדם חסן השני מלך מרוקו מאז 1961 , בעל ברית של המערב , שנקט באפן מסרתי עמדות מתונות . נפגש פעמים רבות , בחשאי ובגלוי , עם מנהיגי ישראל ופעל לקרוב לבבות בינה ובין מדינות ערב . חי בשנים 1929 - 1999 . חסן ה - 2 קבל בנעוריו חנוך צרפתי מעלה , כנהוג בקרב השכבות העליונות בארצו . בשנת 957 ו הכרז כיורש העצר ונתמנה למפקד צבא מרוקו . ב - 1961 , לאחר מות אביו מחמד ה - 5 , הכתר למלך . חסן ה - 2 היה אחד המלכים האחרונים בעולם הנהנה משלטון ללא מצרים . פעמים אחדות עמד משטרו בסכנה , שממנה נחלץ על ידי נקיטת מדיניות של יד חזקה . לשיא כחו הגיע ב - 1975 כאשר השיג , באמצעות איומים , רבונות מרוקנית על רב חלקי המושבה הספרדית בסהרה המערבית . אז גם הרגיש בטוח דיו כדי להתיר ישום חלקי של השיטה הפרלמנטרית בארצו . המלך היה בעל ברית מבהק של המערב . ב - 1977 אף שגר את חיליו כדי להציל משטר פרי - מערבי מבהק אחר : זה של מובוטו בזאיר . ביחסו לישראל היה חסן ה - 2 אחד השליטים המתונים והנועזים בעולם הערבי . עוד ב - 976 ר נפגש בחשאי עם ראש הממשלה של ישראל אז , יצחק רבין . על אדמת מרוקו גם התחיל המשא ומתן החשאי לשלום בין ישראל למצרים . ב - 1986 נועד בארמונו עם ראש ממשלת ישראל שמעון פרס , ומאז בקרו אצלו תכופות ראשי המדינה . בשנים האחרונות הביע המלך לא אחת את חסן ה - 2 , המולך במרוקו מאז שנת 1961 , מגלה יחס אוהד ליהודים החיים בארצו ואף הציע ליהודי מרוקו החיים בישראל לבקר בארצו , זמן רב לפני שנכונו יחסי שלום עם שתיים ממדינות ערב .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר