חנוך מיחד

עמוד:66

חנוך מיחד מערכת חנוך המסיעת לילדים שאינם יכולים ללמד במערכת החנוך הרגילה בשל פגם שכלי , רגשי או גופני . ישנן מדינות , כמו ארצות - הברית למשל , הכוללות בקבוצה זו גם ילדים מחוננים המתקשים להסתגל למסגרת הרגילה . בישראל הכונה היא לילדים בעלי לקויי למידה או התנהגות . המנח " ילד חריג " מתיחס לקבוצות רבות של ילדים הסובלים מבעיות מגונות . לכל ילד , גם החריג , יש תחומי התפתחות שבהם הוא כמו כלם - גבה , משקל , שמיעה , כשר ידני - ויש תחומים שבהם הוא חריג - למשל יכלת מוטורית ( של תנועות השרירים ) לקויה או התנהגות תוקפנית במיחד . הילד הזקוק לחנוך מיחד אינו מסגל להפיק תועלת מתכניות החנוך הנתנות בבתי - הספר הרגילים לבני גילו , משום שאלה אינן מתאימות לו ואינן עונות על צרכיו . לכן הוא נזקק לאמצעי הוראה מיחדים ולשרותים מיחדים . כדי להבין את הילד יש לבדק כיצד משפיע עליו הלקוי וכיצד נתן לעזר לו להתמודד אתו . מטרתו העקרית של החנוך המיחד היא לעזר ולשקם את הילד החריג כדי שיוכל להשתלב בחברה ולקים חיים חברתיים ומקצועיים תקינים ככל האפשר . תלמידי החנוך המיחד משערים כי שעור החריגים באכלוסיה נע בין 5 ל - 8 אחוזים . נכללים באכלוסיה זו : ילדים בעלי פגור שכלי ; ילדים בעלי הפרעות רגשיות ; תלמידים בעלי לקויי למידה ; תלמידים בעלי הפרעות בהתנהגות ( תוקפנים , עזובים , עברינים ) ; ילדים בעלי מום ולקויי חושים ( חרשים , עורים או אלמים ) . אתורם של הילדים הזקוקים לחנוך מיחד נעשה על סמך מבחנים פסיכולוגיים ובשתוף עם אנשי מקצוע בתחום ההוראה , הפסיכולוגיה , הרפואה והעבודה הסוציאלית . שתוף כל הגורמים נעשה על מנת לאפשר התיחסות אישית , שתהיה מתאמת לילד ותביא בחשבון את הרקע המשפחתי והסביבתי שלו . מסגרות הלמוד נקבעות על פי צרכי התלמידים החריגים : גני ילדים ובתי - ספר לחנוך מיחד , מוסדות פנימיתיים מיחדים , כתות טפוליות ומקדמות בתוך החנוך הרגיל , שלוב בכתה רגילה יחד עם מתן עזרה אישית , מרכזי שקום מקצועי ועוד . כדי להקדים ולטפל בילדים החריגים מפעלת בגני ילדים שונים תכנית הנקראת " שלוב ילד חריג " ( שי"א ) , שמטרתה לטפח את הילד החריג במסגרת גן הילדים הרגיל בעזרת גננת שהכשרה לכך במיחד , כדי למנע את נתוקו מסביבתו הקרובה . החריג והחברה היחס כלפי החריג שונה מחברה לחברה ואף מתקופה לתקופה באותה חברה . יש חברות הרואות בחריג חלק בלתי נפרד מהחברה ואינן מציעות לו טפול מיחד . הן מטילות עליו מטלות שהוא מסגל לבצע , והוא תורם לחברה כפי יכלתו . יש חברות המבודדות את החריג ומרחיקות אותו , ובמקרים קיצוניים אף ממיתות אותו , כמו למשל בעת העתיקה בספרטה שביון , שבה הרגו תינוקות שהתגלה בהם מום כלשהו ; או בגרמניה הנאצית שבה הרגו מפגרים או בעלי מום כדי שלא יטמאו את הגזע העליון . ויש חברות המרגישות חובה לשלב את החריג ולתת לו סכוי לחיים נורמליים ככל האפשר , וזאת באמצעות הקנית מימניות , ערכים ודפוסי התנהגות על פי כשוריו ויכלתו ובהתאם לחברה שבה הוא חי . בישראל , המטרה העקרית בחנוך המיחד היא לשלב ככל האפשר את החריג בחברה . ההנחה המקבלת בארץ היא שלא תמיד צריך להרחיק את החריג מחברת ילדים רגילים בני גילו . להפך , יש לשאף ולהשאיר אותו בסביבתו המכרת ולסיע לו באמצעי חנוך שונים , כמו שעורי עזר וטפול אישי מיחד . שלוב זה תורם לא רק לילד החריג אלא גם לילד הרגיל . הוא מחנך אותו לפתיחות ולסובלנות כלפי השונה , ומטפח בו הרגלי סיוע ועזרה הדדית . כמו כן הוא ממריץ את תהליכי הלמידה של החריגים . מגמת השלוב מקבלת ברב מערכות החנוך המיחד במדינות המתקדמות . בנוסף לממשלה ולרשיות המקומיות , מטפלים בחריגים גם מוסדות התנדבותיים המסיעים ברכישת ציוד ואבזרים מיחדים להוראה - מחשבים , טלויזיה ועוד , בהסעה למרכזי למוד ובעזרה אישית בלמודים . כאלה הם הארגונים הפועלים בארץ : אקים - ארגון לקימום הילד המפגר ; מיח"א - מרכז טפול לילדים חרשים - אלמים ; איל"ן - אגדה לילדים נפגעים ; אלו"ט - אגדה לטפול באוטיסטים . אוטיזם בית - ספר לקויי למידה חנוך שקצועי בתי - ספר המכשירים את תלמידיהם למקצוע טכנולוגי , בנוסף ללמודים העיוניים . עד למהפכה התעשיתית , שהתרחשה בעקר במאה ה - 19 , היו בעלי המקצוע מיצרים מוצרים שלמים מראשיתם ועד סופם בבתי מלאכה קטנים . בעלי המקצוע היו מאגדים בגילדות ( אגדות מקצועיות ) ונעזרו בשוליות - חניכים - שלמדו בהדרגה את סודות המקצוע . השוליה חי בביתו של בעל המקצוע . בתמורה היה עליו לבצע גם עבודות שלא היו קשורות למקצוע שבא ללמד , כגון נקיון , שמירה על הילדים , קניות ועוד . לכן היתה תקופת החניכות ארכה מאוד . עם התפתחות התעשיה שלבו בה מכונות משכללות ותהליכי יצור מרכבים . אלה דרשו ידע מקצועי להפעלתם ועקב כך התרחב החנוך המקצועי . הצעירים קבלו הדרכה מקצועית במקום עבודתם , ולעתים גם קבלו שכר זעום . היו מקצועות ועסוקים שהחניך היה צריך לשלם תמורת הזכות להיות שוליה וללמד את המקצוע . אולם קצב למוד המקצוע לא תאם את הצרכים המתפתחים במהירות . לכן החלו במחצית המאה ה - 19 להקים בתי - ספר מקצועיים שבהם מלמדים מקצוע באפן שיטתי עד לבחינת סיום וקבלת תעודה מכרת מטעם הצבור והרשיות . מגמה זו קבלה תמיכה ברעיונות של המחנכים והוגי הדעות של אותה תקופה , כמו רוסו ופסטלוצי , ששאפו לעשות את העבודה והמקצוע לערכים מכרים בחנוכו של כל אדם . בימי מלחמת העולם הראשונה התפתחו במדינות רבות החק לעזרת הילד החריג ביום 12 ביולי 1988 קבלה הכנסת את חק חנוך מיחד ה'תשמח - 1988 . החק הגדיר את מטרת החנוך המיחד בישראל : לקדם ולפתח את כשוריו ויכלתו של הילד החריג , לתקן ולשפר את תפקודו הגופני , השכלי , הנפשי וההתנהגותי , להקנות לו ידע , מימנות והרגלים , ולסגל לו התנהגות מקבלת בחברה , במטרה להקל את שלובו בה ובמעגל העבודה".

קודם  |  הבא