חלל, חקר

עמוד:44

היכלת של בני האדם לחיות זמן ממשך בחלל , בתנאים של חסר משקל , כהכנה למסעות מאישים אל כוכבי הלכת שימשכו כנראה חדשים אחדים . עד סוף שנת 1999 ערכה כל אחת משלוש מעבורות החלל האמריקניות " דיסקברי", " קולומביה"ו " אטלנטיס " יותר מעשרים טיסות לחלל . נסיון אמריקני לשלח שתי חלליות למאדים בסוף 1999 נכשל . אטמוספרה אסטרונומיה ורן , ז'יל טילים ירח כח כבידה לוין מטאור נאס"א ריק ( וקום ) חלמיתיים משפחת צמחים דו - פסיגיים הכוללת כ - 80 סוגים וכ - 500 , ו מיני עשבים , שיחים ועצים שרבם נפוצים באזורים הטרופיים ומעוטם באזורים ממזגים . אחדים מהסוגים משמשים צמחי נוי בשל פרחיהם הגדולים , ביניהם היביסקוס , חטמית , תלמית . העלים של צמחי החלמיתיים הם מסרגים . הפרחים גדולים ודו - מיניים , בעלי חמשה עלי כותרת , חמשה עלי גביע ולרב גביעון ירק נוסף המלוה את הגביע מבחוץ . הפרי הוא מפרדת או הלקט . החלמיתיים בישראל בישראל מצויים בבר שבעה סוגים ובהם 29 מינים . בין הסוגים בולטים כצמחי מעזבות , הגדלים במקומות עזובים ונטושים : אבוטילון , חלמית , מעוג , חטמית והיביסקוס . תלמית מצויה , צמח חד - שנתי שרוע במקצת , נפוצה מאוד בצדי הדרכים . הצמח הידוע גם בשמו הערבי חוביזה ובכנויו " לחם צפורים", התפרסם כאשר שמש מזון חשוב לתושבי ירושלים הנצורה בעת מלחמת העצמאות . עליו נאכלים כירק ואפשר להכין מהם קציצות . גם פריו טעים למאכל כשהוא ירק . פרחי החלמית הגדולה , הנפוצה אף היא במעזבות ברחבי הארץ , ידועים ברפואה כאמצעי רכוך בשל החמר הרירי שבהם . החטמית הזיפנית , הפורחת בבתות של הרי הארץ בראשית הקיץ , נכרת בפרחיה הגדולים . גבעולה עשוי להגיע לגבה קומת אדם . נצני הפרחים והפרות הצעירים נאכלים חיים או מבשלים ונחשבים תרופה למחלות דרכי הנשימה . מיני ההיביסקוס מצטינים אף הם בפרחים גדולים ויפים . גם הבמיה , שהיא ירק מאכל , נמנית עם הסוג היביסקוס . היביסקוס סיני , שאותו מגדלים בארץ לנוי , מקורו כנראה בדרום אסיה . הסוג החשוב ביותר במשפחה זו הוא הכתנה , שסיביה משמשים להכנת חוטים ואריגים ומזרעיה מפיקים שמן . באחרונה פתחו בארץ זנים שצבעם בגוני ירק וחום ולא רק לבן , ובגדולם ממעיטים בשמוש בחמרי הדברה ככל האפשר . חטמית כתנה צמחים " חלקה " מנהג של אסוף כספים בגולה בשביל יהודי ארץ - ישראל , וחלקתו בארץ לעניים וללומדי התורה . ה " חלקה " השתרשה בימי בית שני והתקימה עד אחרי מלחמת העולם השניה . הנהג של יהודי התפוצות לתמך ביהודי הארץ היה מקבל בימי בית שני ובימי הבינים . מאז שקמו בחוץ לארץ קהלות יהודיות גדולות , תמכו יהודי הגולה ביהודי ארץ - ישראל על ידי תרומות שנאספו בשביל הישיבות , והיו מיעדות לתלמידי חכמים עניים . משהתחדש הישוב היהודי בירושלים במאה ה - 13 והוקמו בה ישיבות , נשלחו שליחים , שכנו " משלחים " או " שד " רים"( שליחי דרבנן ) לחוץ - לארץ , כדי להתרים למען יהודי ארץ - ישראל . במאות ה - 17 וה - 18 התרכז רב הישוב היהודי בארבע ערי הקדש ( ירושלים , חברון , צפת וטבריה ) , והשד " רים שיצאו בשליחות קהלות הקדש הרשימו את יהודי התפוצות בידיעת התורה , בקיום המצוות ובישוב ארץ - ישראל . המפרסמים שבהם היו רבי חיים יוסף דוד אזולאי ( חיד"א ) ורבי יעקב תגיז , שיצגו את הרב הספרדי של הישוב באותה עת . התרומות נאספו בעקר בטורקיה , באלג'יריה ובמרוקו . לימים , משגדל מספרם של האשכנזים , התקבלו רב התרומות מאירופה , מארצות המוצא של היהודים האשכנזים . הכסף חלק אחת לחדש או לכמה חדשים , לפי מספר הנפשות במשפחה . במקרים רבים היה כסף זה מקור פרנסתם היחיד של היהודים בארץ , שלא היו בה הרבה למעלה : מיניו השונים של ההיביסקוס , הנמנה עם החלמיתיים , מצטיינים בפרחים גדולים ויפים . פרחיו של ההיביסקוס הנאה , שמגדלים בארץ כשיח נוי , נאים ביותר וצבעם אדום - ארגמן , לבן או עקוד למטה : העלים של כמה ממיני החלמית נאכלים כירק הגינה ואף מובאים לשוקי הירקות . פרחי החלמית ידועים ברפואה כאמצעי ריכוך בשל החומר הרירי שבהם . בתמונה - חלמית המוסקט ,

קודם  |  הבא