חלול לחם הקדש

עמוד:34

החלדה המצויה החלדה המצויה היא הותיקה בארץ , ועוד בימי הרומאים היתה נפוצה בכל אזור הים התיכון . מוצאה באזורים הגשומים של מזרח אייה . מבנה גופה קל ועדין , ארכה כ - 8 1 סנטימטר וארך זנבה כ - 21 סנטימטר . משקלה 20 1 - 200 גרם , צבעה חום - אפר עד שחר בגב , ולבן צהבהב עד אפר בגחון . החלדה המצויה אוכלת - כל , אך מעדיפה צמחים ופרות . היא מגיעה לבגרות מינית בגיל חדשים - שלושה . ההריון שלה נמשך 22 יום ומתרחש 3 - 6 פעמים בינה . בכל פעם היא ממליטה בין חמשה ל - 10 גורים . ארך החיים של החלדה המצויה הוא עד ארבע שנים . היא נפוצה בכל הארץ : בנאות מדבר , ביערות טבעיים וביערות ארן נטושים . חלדת החוף חלדת החוף הופיעה באירופה לראשונה במאה ה - 18 . מיצאה כנראה בהודו או בקדמת אייה . בישראל היא נמצאה לראשונה ב - 1936 . גופה מגים וארכו 22 סנטימטר . ארך זנבה כ - 9 1 סנטימטר , ומשקלה 250 עד 650 גרם . גבה חום - אפר , הגחון אפר בהיר . חלדות חוף מעטות ביותר הן שחרות . חלדת החוף היא אוכלת - כל , והופכת לפעמים לטורפת ממש ומשמידה את אכלוסית העכברים והחלדות המצויות . היא מחבבת רטיבות ומעדיפה לשכן במרתפים ובצנורות ביוב . הריונה נקשך 21 יום , 3 - 6 פעמים בינה , כל פעם 6 - 12 גורים . תוחלת חייה אף היא ארבע שנים . חלדות החוף חיות משפחות - משפחות , הגדלות לפעמים לממדי " שבטים". החלדות מבדילות בין היבטים על פי הריח ושומרות על תחום המחיה שלהן . כאשר גיברת הצפיפות פורץ מאבק קשה בין הזכרים עד להתפוררות מחלטת של חיי החברה . שני המינים מתגוררים לפעמים יחד , כ ? חלדת החוף תופסת את הביוב , המרתפים והקומות התחתונות והחלדה המצויה - את הקומות העליונות . החלדות ידועות בנזק שהן גורמות לחקלאות ולמזון של האדם . הן גם מעבירות מחלות , כגון : טיפוס , דבר ועוד . השם חלדה נזכר פעמים רבות בתלמוד , אך קרוב לודאי שהכונה לבעל - חיים אחר ( כנראה חתול ) . חלדת הדבר נמצאת בסביבת ים המלח , בעמק הערבה ובנאות מדבר בנגב . מחלדות לבקניות ( יצורים לבנים לגמרי שעיניהם אדמות ) , ברר האדם גזע חלדות לבנות , המשמשות בנסויים רפואיים ופסיכולוגיים . יונקים מכרסמים ענבר חלדה הנביאה נביאה ביהודה בימי יאשיהו המלך במחצית השניה של המאה ה - 7 לפני הספירה . לאחר שהתגלה ספר התורה בבית - המקדש , פנו המלך יאשיהו ושריו אל חלדה הנביאה - ולא אל ירמיהו הנביא שהיה אולי קרובה . הם שאלו בעצתה מה לעשות כדי למנע את התגשמות הנבואות הקשות , שנמצאו כתובית בספר . על כך ענתה חלדה , כי הפרענות אמנם תבוא , אך לא בימיו של יאשיהו , הנאמן לאלוהי ישראל . שני השערים בחומת הר - הבית הדרומית נקראו בימי הבית השני " שערי חלדה", ואת קברה הראו בעיר . כעם החוקרים מצביעים על קבר חלדה בקצהו הדרומי של הר הזיתים . יאשיהו ירמיהו חלול לחם הקדש אחת העלילות שהעלילו הנוצרים על היהודים בימי הבינים . לחם הקדש מסמל בדת הנוצרית את גופו של ישו , שלפי אמונת הנוצרים נצלב באשמת היהודים . הפלחן הנוצרי מרכב מיקסים סמליים , המכנים סקרמנטים . הסקרמנט הרביעי הוא טקס קדוש הלחם והיין , המסמלים את גופו ודמו של ישו הנוצרי . בשעת התפלה ( המיסה ) המתקימת בכנסיה אוכלים המתפללים חתיכת לחם , שהכמר מכניס לפיהם . בימי הבינים האשמו היהודים לעתים קרובות , כמעט בכל אחת מארצות אירופה , כי גנבו או פתו נוצרי שיגנב את לחם הקדש מעל מזבח הכנסיה . להמון הנוצרי ספרו , כי היהודים מביאים את לחם הקדש לבית - הכנסת , עורכים הלולה , דוקרים את הלחם ומחללים אותו . רבים האמינו כי זהו טקס יהודי דתי מקדש . עלילה המסתימת באסון ליהודים העלילה הראשונה על חלול לחם הקדש ארעה ברבע הראשון של המאה ה - 13 . האפיפיור אינוקנטיוס ה - 3 נתן אז תקף דתי רשמי לאמונה האומרת , שנוצרי השותה מן הייו והאוכל מן הלחם הקדוש בסעדת הקדש בכנסיה שותה בארח סמלי מדמו ואוכל מבשרו של ישו . הנוצרים האמינו , כי כאיר דוקרים את הלחם שותת דם ממנו , כאלף מפצעי ישו הצלוב . כל עלילה כזאת היתה מעוררת את זעם ההמונים ומסתימת בפרעות , משפטי מות , שרפת בתיהם של היהודים וגרושם , הטלת קנסות כבדים והחרמת נכסים . הנהנית העקרית מהעלילות והפרעות היתה הכנסיה , כי הכסף שהחרם מהיהודים הגיע לידיה ולרב היו מקימים כנסיה על הריסותיו של בית - הכנסת . החולדות כמו בני משפחתן העכברים , משמשות כחיות ניסוי במעבדות המחקר . בתמונה - חולדה לבקנית לומדת בעת ניסוי במעבדה ללחוץ על מנוף הנמצא בכלובה כדי לקבל מזון .

קודם  |  הבא