חטה

עמוד:14

כגון דלקת האשכים , העלולה להביא לעקרות , וכן דלקת הלבלב ודלקת קרום המח . אולם החזרת היא בעקר מחלה של ילדים בגילים 5 - 15 . החזרת מדבקת מאוד , אולם יותר משליש הילדים החולים בה עוברים אותה בצורה קלה ביותר . שכן כל ילד בישראל ובארצות רבות אחרות מקבל חסון נגד המחלה . הנגיף מחולל המחלה עובר מאדם לאדם באמצעות רסיסי הרק או עצמים נגועים . עוברים 14 עד 24 יום בין ההדבקות לבין הופעת סימני המחלה . רב בני האדם עלולים לחלות בחזרת רק פעם אחת בחייהם , אך יש מעטים העלולים לחלות בה פעמים . . בלוטות חסון נגיפים חטה סוג של צמח עשבוני חד - שנתי ממשפחת הדגניים . בסוג כ - ו 6 מינים , שרק שלושה מהם גדלים בר והאחרים הם גדולי תרבות . כל מין הוא בעל מספר רב של זנים חקלאיים . מספר הזנים של מיני החטה התרבותית מגיע לאלפים . החטה היא מזונו העקרי של האדם מתקופות קדומות . בעולם מפיקים מדי שנה כ - 500 מיליון טונות גרגרי חטה , והיא הדגן הראשון בחשיבותו ליצור מזון . החטה היא הצמח החשוב ביותר בכלכלה האנושית . מגדלים אותה יותר מכל צמח אחר , ברב אזורי העולם . המדענים חשבו ומצאו , כי מספר צמחי החטה הגדלים על פני כדור הארץ גדול יותר ממספרם של כל שאר צמחי היבשה בעלי הזרעים , צמחי בר וצמחי תרבות גם יחד . גרגרי החטה מהוים את היבול החקלאי העקרי של ארצות - הברית , קנדה , רוסיה , אוקראינה , אוסטרליה וארצות רבות אחרות . מאות מיליוני בני אדם אוכלים לחם שנעשה מחטה . האדם החל לאכל חטה לפני כעשרת אלפים שנה , ויתכן שאז החל גדול החטה כצמח תרבות . החטה היתה הדגן העקרי באזור הים תיכוני בימי האבות . שרידים של חטה ושעורה נמצאו במערות פרה - היסטוריות בצרפת , וגרגרים מפחמים של חטה התגלו באזור האגמים שליד העיר ציריך בשויץ . באזור זה ישבו קדמונים בבתים שהוקמו על גבי כלונסאות בתוך האגם . צמח החטה את גרעיני החטה זורעים בעמק של 2 - 8 סנטימטרים . לאחר שהגשמים יורדים , תופח הגרגר וקלפתו מתבקעת . העבר מתחיל לנבט . מחדו התחתון יוצא כלפי מטה שרשון , ומקצהו העליון עולה הנצן . העבר שבגרגר החטה נזון תחלה מחמרי המזון שנאגרו בגרגר עצמו . רק לאחר שהשרשים מתפתחים , והעלים הירקים נפתחים לשמש , יוצר הנבט הצעיר לעצמו את מזונותיו . הוא יוצר אותם מן הפחמן הדו - חמצני שבאויר ומן המים והמלחים שספג מן הקרקע . כאשר קרבה עונת ההבשלה נשא הגבעול לגבה 60 - 150 סנטימטר . לגבעול החטה קוראים קנה והוא עשוי פרקים ומפרקים . מכל מפרק יוצא עלה , העוטף בבסיסו את פרק הקנה . שרשי החטה מעמיקים בקרקע ומגיעים לעמק גדול פי שנים מגבה הגבעול והשבלת גם יחד . בקצה הגבעול נוצרים הפרחים , המקבצים בתפרחת - זוהי השבלת . צבע הפרחים ירק חור . עונת הפריחה קצרה מאוד . לא כל הפרחים נפתחים בבת אחת ופריחת הצמח כלו נמשכת רק יומים - שלושה . ההאבקה בחטה היא עצמית : האבקה של הפרח מגיעה לצלקתו שלו . אחרי ההפריה מתקשה השבלת , ובמקום הפרחים מופיעים הפרות - הגרגרים . תחלה הם ירקים וכעבר זמן קצר הם נעשים זהבים בהשפעת השמש . בזני הבר השבלת מתפרקת וכל אחת מיחידותיה מופצת עם ההבשלה . אחד המאמצים הראשונים בתרבות זני החטה היה לברר את הזנים שטחי הגידול והיקף התפוקה של החיטה בעולם עולים על אלה של כל גידול תרבותי אחה כחמישית מכל השטח המעובד בידי אדם תפוס על ידי שדות חיטה . ערמות חיטה מוכנות לדיש בכפר הנוער בן שמן . התצלום משנות ה - 20 של המאה העשרים .

קודם  |  הבא