ברנר, יוסף חיים

עמוד:210

כאלו אינו מכיר כלל את השמחה שבעולם . גבוריו מענים וסובלים , מיאשים וחסרי תקוה . את חיי היהודים בגולה הוא תאר כתהום אפלה , שאפלו קרן אחת של אור אינה חודרת לתוכם גם את הכחות הרוחניים העצומים שגלה עם ישראל במלחמת הקיום שלו בגולה , הוא לא תאר אפלו פעם אחת שפתו אינה מצטינת בעשרה . יש בה משפטים מקטעים רבים , מעין גמגום , אך היא מצליחה לתאר כהלכה את המציאות ואת גבוריו המתלבטים , מלאי ההסוסים והספקות . ברנר ראה את החיים בארץ - ישראל כהמשך של החיים בגולה ולא ראה בהם סימנים של תחיה ושנוי . את ספקותיו לגבי הציונות ועתידה הוא תאר בספרו " שכול וכשלון " . בכל זאת , למרות הבקרת הנוקבת והספקות שהטיל בעתידו של עם ישראל וביעודו , נכרות במאמריו ובספריו אהבתו ודאגתו לשלום העם . על שמו הקבוץ " גבעת ברנר " ורחובות ובתי ספר במקומות שונים בארץ . פרס ספרותי על שמו נתן ליוצרים ישראלים מדי שנה . אחדות העבודה גדוד העבודה גנסין , אורי ניסן חובבי ציון מארעות ציונות ברנשטין , לנרד מלחין , מנצח , פסנתרן ופרשן מוסיקלי . היה במשך שנים רבות המנצח הקבוע של התזמרת הפילהרמונית של ניו - יורק . חי בשנים 19 ר 8 - 1990 . לנרד ברנשטין היה דמות בולטת ורבת השפעה במוסיקה הקלסית והפופולרית . הוא התבלט בעקר כמנצח וכמנהל מוסיקלי , אך שמו הלך לפניו גם כמרצה מבריק על מוסיקה . תכנית טלויזיה פופולרית שלו עצבה דור חדש של אוהבי מוסיקה בארצות - הברית . ביצירותיו נכר קשר עמק למורשת היהודית , כגון בסימפוניות - " ירמיהו"ו " קדיש " . הוא הלחין אף אופרה - " צרות בטהיטי " , ואופרטה - " קנדיד " , בעקבות ספרו של וולטר וכן יצירות קמריות . כן חבר יצירות פופולריות כמו המחזמר " ספור הפרורים " . כמלחין נחשב ברנשטין לדמות שנויה במחלקת , אך אחרי מותו זכתה יצירתו המוסיקלית להערכה מחדשת . לנרד ברנשטין היה ידיד גדול של ישראל . הוא הרבה לבקר בארץ ונצח פעמים רבות על התזמרת הפילהרמונית . מוסיקה מוסיקה פופולרית נצוח תזמרת הפילהרמונית הישראלית ברסקאות אמנות עבוד העורות . מלאכת הברסקאות כוללת את כל תהליך עבוד העורות שנפשטו מגופיהם של בעלי - חיים ועד להפיכתם ליריעות חמר נקי ורך המשמש לעשית נעלים , תיקים , רהיטים ועוד . מקצוע הברסקאות הוא עתיק ביותר , ונזכר עוד במקרא . בהוראות להכנת המשכן , לדגמה , נאמר : " ועשית יריעות עזים לאהל על המשכן " ( שמות כו ז ) , אולם תהליך עבוד העור אינו מצין שם . חז"ל מזכירים עבוד העורות כמקצוע , שבית - המלאכה שלו נקרא " ברסקי " . הברסקאות נחשבה למלאכה בזויה על שום הריח הרע הכרוך בטפול בעורות . כיום מעבדים את העורות בארצות המתעשות בעזרת מכונות , שנתן לקבע בעזרתן במדיק את מרכיבי התמסות , לערבב אותן ולשמר על טמפרטורה רצויה . העבוד הממכן מקל ומזרז את תהליך היצור ואף משפר את השליטה על איכות המוצר הסופי . עם זאת בארצות שונות , כמו הודו ומרוקו , עדין מעבדים עורות בשיטות מסרתיות . בארצות אלה נהוג שמקצוע הברסקאות עובר מדור לדור באותה משפחה כמו כן מקצה לברסקים אזור מיחד ברבע בעלי המלאכה , שבו הם עוסקים באמנותם . תהליך עבוד העורות השלב הראשון בתהליך העבוד הוא שמור העור מפני רקבון על ידי פזור מלח על היריעות המונחות בשכבות זו על גבי זו . דרך נוספת לשמור היא השרית העורות בתמסת מלח רוויה . השלב הבא הוא שטיפת העורות במים בדודי ענק מסתובבים , וטבילתם בתמסת סיד להסרת שער ושאריות שמן . לאחר מכן נשטפים העורות שוב ועוברים תהליך של רכוך על ידי השריתם בתמסה תמצית חלשה , החודרת לרקמות העור . האנזימים - חמרים המופקים מתרביות חידקים ומעוררים פעלות כימיות - הנמצאים בתמסה זו , תורמים להחלקת פני העור ולהגמשתו . השלב הבא הוא וסות החמציות ( צריבה ) וברוס - תהליך בקריירה הארוכה שלו הצליח לנרד ברנשטיין לרכוש לו אוהדים רבים הן בשטח המוסיקה הקלסית והן במוסיקה הקלה חיים יוסף ברנר כתב יצירות שהקדימו את זמנן ביסודות המודרניים המצויים בהן - משפטים מקוטעים המבטאים את מבוכת הגיבורים , דו שיח מגומגם והתרכזות בעולמם הפנימי המסוכסך של גיבוריו

קודם  |  הבא