בל, אלכסנדר גרהם

עמוד:107

מירשת אביו , לעמת חלק אחד שיורש כל אחד מן הבנים האחרים . בתקופת התנ"ך ירש , בדרך כלל , בנו בכורו של המלך ביהודה ובישראל את כסא אביו , אם כי ידועים מקרים של חריגה מכלל זה ( שלמה , יהואחז ) התנ"ך מספר גם על מקרים שבהם עברה זכות הבכורה מן הבכור לאחד מאחיו , כגון מעשו ליעקב , מראובן ליוסף , ממנשה לאפרים אפרים בכורים יעקב מנשה עשו פדיון הבן בכורים ראשית תנובת האדמה שהיו אבותינו מביאים לבית - המקדש . הבאת הבכורים היתה מלוה בטקסים דתיים . זמן הבאת הבכורים היה מחג השבועות ועד סכות . מכאן השם חג הבכורים לחג השבועות . התורה מצוה להביא את בכורי הפרות לבית - המקדש " ראשית בכורי אדמתך תביא בית ה'אלוהיך " ( שמות כג יט ; לד כו ) ; " ראשית דגנך , תירושך ויצהרך וראשית גז צאנך תתן לו " ( דברים יח ד ) " ולקחת מראשית כל - פרי האדמה אשר תביא מארצך , אשר ה'אלוהיך נותן לך , ושמת בטנא והלכת אל המקום אשר יבחר ה'אלוהיך לשכן שמו שם " ( דברים כו ב ) . המשנה והתלמוד הגדירו והרחיבו את הכללים הנוגעים להבאת הבכורים וחיבו להביא רק את שבעת המינים שארץ - ישראל התברכה בהם : חטה , שעורה , גפן , תאנה , רמון , זית ודבש ( תמר ) . בבית - המקדש היה כל אחד מהבאים מוסר את מנחתו לכוהן ומודה לו בתפלה מיחדת הנקראת " מקרא בכורים " ( דברים כו ה - י ) . טקס הבאת הבכורים בעבר ובימינו המשנה מתארת באפן ציורי את התהלוכות החגיגיות שהיו יוצאות מכל חלקי הארץ בדרכן לירושלים את התהלוכה הוביל שור שקרניו מצפות זהב וראשו עטור בענפי זית , ונגינת החליל הוסיפה אף היא לאוירה החגיגית . אנשי ירושלים , המארחים , קבלו את כני העולים בשמחה ובכבוד בכניסה להר הבית . שם היו נוטלים את סליהם העטורים של מביאי הבכורים ומכניסים אותם לבית - המקדש . לאחר חרבן בית - המקדש הראשון פסק מנהג הבאת הבכורים . צביונו של חג הבכורים כחג הטבע טשטש והדגש אפיו הדתי כחג מתן תורה בדורות האחרונים , עם שוב היהודים לארץ - ישראל ולחקלאות , חדש מנהג טקס הבאת הבכורים הטקס נערך בצורה מרשימה : בראש התהלוכה צעדו ילדים עטורי זרים , כשטנא מלא פרות בידיהם . את הבכורים נהגו לתת לקרן הקימת . בכך חדש אפיו החקלאי של החג המסמל את שיבת ר ; עם לארצו עם השנים התמעט . גם טקסים אלה בערים וכיום הם מתנהלים בצורה זו בעקר בישובים החקלאיים ובמיחד בקבוצים הקבוצים מדגישים את אפיו החקלאי של חג השבועות , ומצינים אותו בשירה , ברקודים ובהקראת קטעים מן המקורווז . הבאת הבכורים כוללת גם תוצרת תעשיתית ולא רק חקלאית יש קבוצים המעלים לבמה גם את התינוקות שנולדו באותה שנה . בני משפחה וחברים מרחבי הארץ באים לחזות ולהשתתף בארוע החגיגי בכורה עליה לרגל ושבועות שבעת המינים בל , אלכסנדר גרהם מדען סקוטי . ממציא הטלפון , אחת האמצאות שחוללו מהפכה בעולם המודרני . חי בשנים 1847 - 1922 . אלכסנדר גרהם בל נולד באדינבורו שבסקוטלנד . אביו התפרסם כמורה לאמנות הנאום וכמחנכם של חרשים - אלמים בשנת 1870 נאלץ אלכסנדר גרהם להגר מטעמי בריאות לקנדה , וגם הוא החל לעבד כמורה לחרשים - אלמים אחר כך הוא עבר לבוסטון שבארצות - הברית , ועסק גם שם במקצועו . במרוצת הזמן נתמנה בל פרופסור לביולוגיה של הקול באוניברסיטה המקומית בד בבד הוא שקד על המצאת מכשיר , שיאפשר לבני האדם להעביר קולות בחוטים ולנהל שיחות ממרחקים בל השקיע במחקריו מאמצים ו - בים , ולבסוף עלה בידו להשמיע מלים שהעברו בחוט למרחק - מה מן החדר שבו ישב . לשמחתו לא היה גבול את מכשירו הוא פתח ושכלל בשנים 1876 - 1873 ואמצאתו היתה מהחשובות ביותר בעולם המודרני . הוא המציא גם מכשיריה אחרים , אך אף אחד מהם אינו כה חשוב כטלפון ב - 1853 המציא יחד עם שתפיו מין פטפון , שבו השתמשו לראשונה בתקליטי שעוה . הוא המציא גם מכשיר שבאמצעותו יכול המנתח לקבע את מקומו של כדור בגופו של הנפגע בלי לגרם לו כאבים גרהם בל מת במעון הקיץ שלו בנובה סקוטיה שבקנדה . בשעת לויתו דממו כל הטלפונים באמריקה הצפונית לאות הערכה לממציא . חברת הטלפונים של ארצות - הברית נושאת עד היום את שמו . טלפון פטפון . ראשית ביכורי אדמתך תביא בית ה'אלהיך " מנהג הבאת ביכורים חודש בארצו ונחוג בטקס בעל משמעות חקלאית בתמונה - אלומות חיטה מביכורי כפר הנוער בן שמן אלכסנדר גרהם בל גזר את עקרון הפעולה של הטלפון מן השיטה שפיתח ללימוד חירשים לדבר בתמונה - הטלפון שבנה ב - 1871

קודם  |  הבא