בית - מדרש

עמוד:99

בית - מדרש בית - מדרש הוא מוסד עממי ללמוד תורה , המשמש גם כבית - תפלה . אין הוא מיעד לתלמידי חכמים דוקא . כל יהודי רשאי להכנס אליו ולעין בספרי הקדש המצויים בו . בתי מדרש היו קימים עוד בימי הבית השני . בתקופת התלמוד והמשנה היו בתי מדרש בארץ - ישראל ובבבל מוסד עצמאי ונפרד מבית - הכנסת . העסוק המרכזי בבית - המדרש היה , כפי שמעיד עליו שמו , למוד ודרישה במגיות הקשורות בהבנת התורה ופרושה , ומתן תשובות לשאלות העוסקות ביהדות . בבית - המדרש היו החכמים ותלמידיהם דנים בדברי תורה . בימינו נקרא מוסד זה " ישיבה " . שני השמות " בית - מדרש"ו " ישיבה " שמשו אז בערבוביה . בית - המדרש היה פתוח לכל , ויהודים שרצו ללמד יכלו לשמע את דיוניהם של תלמידי החכמים או לעין בספרי הקדש ובפרושים שעמדו לרשות הקהל . בסוף ימי הבינים ובעת החדשה הוקמו בתי מדרש לרב ליד בתי הכנסת , ולעתים בתוכם . למעשה רב בתי הכנסת בדורות האחרונים הם גם בתי מדרש מתפללים רבים נהגו להכנס לבית - המדרש לאחר התפלה בבית - הכנסת ולקים את מצות למוד התורה . בית - המדרש תפס מקום חשוב בחיי היהודים בגולה ובארץ - ישראל . בשנות הגלות הארכה הוא היה המרכז הרוחני של הקהלה . בנוסף להיותו מקום למוד , היה זה מקום מפגש חברתי , שבו יכלו היהודים מכל שכבות העם להחליף דעות על עניני היום - יום . רב בתי המדרש נבנו מכספי הקהלה או מתרומה של אחד הגבירים . לעתים הציעו בתי המדרש מקום לינה לתלמידי ישיבה בתקופה האחרונה התחילו להשתמש בכנוי " בית - מדרש " למוסדות להכשרת רבנים , וכן ככנוי כללי , שאינו קשור דוקא לדת , לבתי ספר גבוהים המכשירים עובדי הוראה . בית - כנסת ישיבה נושנה תלמוד תקופת המשנה והתלמוד בית - נושפט בית - משפט הוא גוף שתפקידו להכריע בסכסוכים שבין אדם לחברו ובין אדם למדינה . במדינת ישראל פועלים שלושה סוגים עקריים של בתי משפט : בית - משפט השלום , בית - המשפט המחוזי ובית - המשפט העליון . בתי המשפט אינם כפופים לאיש , והם מחיבים לחק בלבד סמכיותיהם של בתי המשפט השונים , המשתנות מעת לעת , מגדרות בחק - יסוד השפיטה ובחק בתי המשפט . בדרך כלל יושבים בתי המשפט בפמבי , כלומר , כל אדם יכול להכנס לאולם בית - המשפט ולצפות במשפטים . אולם יש כמה מקרים יוצאי דפן , שבהם נסגר אולם בית - המשפט ונאסר על הצבור הרקב לצפות במשפט , והכניסה מתרת רק לצדדים המדינים , עורכי הדין שלהם , העדים וכמובן השופטים . למשל , כשהסודיות דרושה לשמירת בטחון המדינה , או כשהפמביות עלולה לפגע בקטין או להרתיע עד מלהעיד אמת . בתי המשפט מדרגים לערכאות הערכאה הגבוהה ביותר היא בית - המשפט העליון והנמוכה ביותר - בית - משפט השלום . הערכאות נבדלות אלה מאלה בחמרת הענינים המובאים אליהן לדיון , ובמספר השופטים הדנים בהן נתן לערער על פסקי דין שנותנת ערכאה מסימת בפני ערכאה גבוהה ממנה בית - משפט השלום כמעט בכל עיר פועל בית - משפט שלום , שבו המשפטים מתקימים בדרך כלל בפני שופט אחד . בית - משפט השלום דן בעקר בענינים אלה . עברות פליליות שהענש הכבד ביותר שאפשר להטיל עליהן הוא מאסר עד שבע שנים , כגון גנבה - שהענש המרבי עליה הוא שלוש שנות מאסר ; תביעות אזרחיות , כגון תביעות על הפרת חוזה או גרימת נזק , שסכומן או סכו ] הענין שבו הן עוסקות אינו עולה על בבית המשפט מתבררים סכסוכים בין אדם לחברו ובין האזרח לרשיות המדינה , את המשפט מנהל שופט אחד א , יותך , הסניגור מגן על הנאשם והקטגור מציג את עניינו של התובע בתמונה - משפט המתנהל בפני חמישה שופטים בבית - המשפט העליון

קודם  |  הבא