בורלא, יהודה

עמוד:52

בורות אי ידיעת הקריאה והכתיבה באף אחת מהשפות . בורות מכנה גם אנאלפביתיות ומשמעות המלה ביונית היא - אי ידיעת אלף - בית . בור הוא כל מי שאינו יודע לקרא ולכתב בשום לשון שהיא . יש ארצות כמו צרפת ומדינות סקנדינויה שבהן אין כמעט בורים לעמת זאת בארצות שונות באסיה , באפריקה ובאמריקה הדרומית יש שעור גבוה של בורות . על - פי הנתונים של אונסק"ו - ארגון החנוך , המדע והתרבות של האו"ם - לשנת 1994 , בהודו למשל , 48,0 מהתושבים הם בורים , במצרים - 52 עם% זאת , הבורות נמצאת בירידה ברב ארצות העולם , בגלל הנהגת חנוך חובה לילדים , ההתקדמות בחנוך ובשיטות ההוראה וכן הקנית קרוא וכתוב גם למבגרים . בימינו הבורות קימת בדרך כלל בקרב המבגרים והזקנים שלא זכו ללמוד ולהשכלה . בישראל , בעקבות גלי העליה ההמונית , היו בשנות ה - 50 1500 בורים . שעור זה יורד בהתמדה וכיום רק 300 מן האכלוסיה היהודית הם בורים . ישראל הנהיגה מסגרות למוד למבגרים , שבהם למדו קרוא וכתוב והקנו השכלת יסוד . לשם כך גיסו גם חילות צה"ל שפעלו בקרב האזרחים בתכנית שנקראה " בעור הבערות " . כיום מלמדות המורות החילות בעקר חילים חסרי השכלת יסוד המלחמה בבורות חשובה ביותר קשה לנו לתאר לעצמנו את חיינו כיום ללא קריאה וכתיבה המדע , התקשרת , התרבות , התעשיה , המסחר , הבטחון - בכלם חיוני לדעת לקרא ולכתב . או"ם אורינות חנוך בורחס , חורתה לואיס סופר ומשורר ארגנטיני . כתיבתו מצטינת במזוג מיחד במינו של חמר תעודי ורעיוני עם דמיון ואוירת חידה ומסתורין . חי בשנים 1899 - 1986 . חורחה לואיס בורחס נולד בבואנוס אירס . בביתו דברו לשונות אחדות , והוא נשלח להתחנך בז'נבה - כך היה בן בית בתרביות שונות . הוא השפע מהתרבות האירופית בכלל ומהספרות והפילוסופיה האנגלית בפרט . בורחס שב לארגנטינה ב - ו 921 עמד בראש תנועה ספרותית שנסתה לבטא את עולם התודעה והחלום של האדם . יצירותיו בתקופה ההיא , ביניהן קבצי שירה - " להט של בואנוס אירס " ( 1923 ) , " ירח מנגד " ( 1925 ) , " מחברתו של מן מרטין " ( 1929 ) , והמסות " חקירות " ( 1925 ) , ו " לשון הארגנטינאים " ( 1928 ) - נכתבו ברוח הרומנטיקה ונטיתו למסתורין ולמשחקי חידות . את עקר פרסומו בעולם רכש בורחס בזכות ספוריו הקצרים , ולעתים הקצרצרים , שהמכר בהם הוא " גן השבילים המתפצלים " . אלה הם ספורים מרכבים , המבססים לרב על הדמיון ולפעמים מטרידים מאוד באמת העמקה שבהם על טבעו של האדם . ביצירות אלה משתקפים מראות מלאי מצוקה וסבל בנושאים מגונים הלקוחים ממסרת ארצו וממסורות זרות אפשר לגלות ביצירותיו נושאים ורעיונות מהתרבות הסקנדינוית , ההודית , ומתרבות המיה . נושא חוזר בכתיבתו הוא המבוך , המיצג את הקשי של האדם להבחין בין אמת לשקר , בין דמיון למציאות . במסה " אספקטים של ספרות הגאוצ'ו " ( 1959 ) עמד על ערכה של הספרות הלאמית והלל אותה ב - 1960 ראה אור קבץ של טקסטים קצרים , " היוצר " , וב - 1970 הופיע קבץ הספורים " הדוח של ד"ר ברודי " ספריו המאחרים " ספר הישיות הדמיוניות " ( 1985 ) , שתרגם אף לעברית ו " הקושרים " ( 1985 ) . לעברית תרגמו גם הספרים " גן השבילים המתפצלים " , " ספר החול " , " דברי ימי תועבת העולם " ועוד . חורחה לואיס בורחס הוא חתן פרס ירושלים . ספור קצר ונובלה רונזנטיזם בורלא , יהודה סופר עברי . מן הראשונים שתארו את חיי הישוב היהודי בארץ - ישראל , והראשון שתאר את חיי היהודים הספרדים ובני עדות המזרח . סגנון כתיבתו נאמן למציאות ומשלב בנעימה רומנטית ודמיונית . חי בשנים 1886 - 1969 . יהודה בורלא נולד בירושלים העתיקה במשפחת רבנים שעלתה לארץ מספרד עוד במאה ה - 18 . הוא למד ב " חדר " ובישיבה ואחר כך בבית - המדרש למורים בירושלים . שנים רבות היה יהודה בורלא מורה בערים אחדות בארץ ובדמשק . לאחר קום המדינה הוא שמש כמנהל מחלקת ההסברה במשרד המעוטים . כן כהן כנשיא אגדת הסופרים העברים האדם וגורלו העלילה בספוריו של יהודה בורלא רבת ארועים ומרתקת . הנושא המרכזי בהם הוא יצריו של האדם ותעלולי הגורל בו . בורלא כתב רבות על הסבל והריקנות שחשים גברים ונשים בחיי הנשואים . נושא זה הופיע כבר בספורו הראשון לונה " ( 1918 ) בספרו " אשתו השנואה " הוא מגולל את פרשת חייו הנפתלת של דאוד חדאד , בן למשפחה שמוצאה במרוקו , שנשא אשה בנגוד לרצונו . הספור מתאר שלושים שנה בחייו של דאוד , שבמהלכן התיסר והתלבט בלי הרף כי רצה לגרש את אשתו השנואה , שבזכות כספה הפך ממוכר עופות וביצים לאיש אמיד ומכבד . נושא זה חוזר גם לסופר יהודה בורלא שמורה זכות הבכורה בתיאור הדמויות והרי החיים של יאדים ספרדים זבני עדות המזרח יצירותיו הדרמטיות ומסובכות העלילה זיכו אותו פעמיים בפרס ביאליק

קודם  |  הבא