בגדים

עמוד:17

רשמיים . בכל זאת נותרו ארצות מעטות וביניהן הודו , יכן ושבטים באפריקה , שעדין נתן לראות בהן את התלבושות המסרתיות כלבוש יום - יומי מכיון שבני האדם לובשים בגדים גם לשם קשוט , אין זה מפתיע כלל שהאפנה משתנה לעתים תכופות ביותר בגדים שנחשבו בעינינו יפים ונוחים רק לפני שנתים - שלוש נראים לנו עתה מישנים וחסרי חן . יעידו על כך גם תולדות הלבוש של האדם במהלך ההיסטוריה הלבוש בתקופה הפרה - היסטורית אין יודעים בודאות מתי בדיוק החלו בני האדם לכסות את גופם בבגדים . התורה מספרת על אדם וחוה - בני האדם הראשונים שיצר אלוהים - כי כסו את גוכם רק לאחר שאכלו מפרי עץ הדעת , כי " התבוששו " ( התבישו ) . קימות עדיות לכך שכבר בתקופה הפרה - היסטורית החלו בני האדם לעבד עורות של חיות שצדו . כנראה כדי להתעטף בהם ולהתחמם בעזרתם . ממצאים מתקופת האבן , כגון מחטים עשויות עצם ומגרדות אבן ששמשו להסרת הבשר מעור החיה ולרכוך העור , מעידים על ראשית אמנות התפירה . צדפים ושני חיות מחררים מצביעים על יצור תכשיטים , ומבטאים את נטיתו של האדם להתקשט . עם הזמן השתכללה אמנות תפירת הבגדים , והתפתחות החקלאות הביאה לגלוי חמרים חדשים לעשית אריגים כמו צמר , ואחר כך גם כתנה , פשתן ומשי . כך התפתחו גם אמניות הטויה והאריגה , שבעזרתן יצרו בדים וחוטים לתפירת הבגדים הלבוש בימי קדם על הלבוש בימי קדם אנו יודעים בעקר מתוך ציורים רבים שנשתמרו מאז . המאפין את לבושם של רב העמים שחיו בימי קדם באזור אגן הים התיכון הוא הסגנון הרפוי . בגדים שאינם נצמדים לגוף מתאימים לאקלים החם השורר באזורנו במשך רב ימות השנה . בדרך כלל לבשו הגברים והנשים בגדים דומים , כאשר גלימות הנשים ארכות יותר הגברים המצרים הקדמונים לבשו אזורי חלצים מבד פשתן טבעי , שהתארך לאחר זמן והפך לחצאית בארך הברך . הנשים לבשו מעין טוניקות שנכרכו על הכתפים והגיעו עד לקרסליהן . קשוטי הלבוש של המלכים ובני המעמדות הגבוהים היו צוארוני זהב רחבים , המעטרים לעתים באבני חן , וחגורות וכתרים מזהבים במסופוטמיה ( באזור הנהרות פרת וחדקל ) לבשו השומרים חצאיות של עור מעבד וחלוקי צמר . לעתים חבשו כובעים דמויי טורבן . הבבלים , ששלטו באזור אחרי השומרים , לבשו טוניקות בארך הברך ועל כתפיהם עטו גלימות מציצות . תושבי האי כרתים פתחו אפנת לבוש מיחדת , צבעונית מאוד , המזכירה לבוש מודרני : הנשים לבשו חצאיות בצורת פעמון וז'קטים קצרים , אולם חזן היה חשוף . הגברים לבשו רק אזור חלצים ביון לבשו הנשים גלימות רקומות שהיו עשויות משתי יריעות בד מלבניות , שחברו בכתפים בעזרת סכות . הגלימות היו עשויות פשתן או צמר בהתאם לעונה . גלימות הנשים היו בארך הקרסלי ואלה של הגברים בארך הברך . נשים וגברים נהגו להתעטף ביריעת בד גדולה , שלעתים נמשכה גם מעל הראש הגברים הרומאים לבשו בגד הנקרא טוגה . הטוגה דמתה לגלימה היונית , אך נכרכה מסביב לגוף בדרך יותר מסבכתי שיצרה קפלים בארכים שונים לארך הבגד הנשים לבשו בגד דומה לטוגה אך פשוט יותר , ומתחתיו לבשו טוניקה . הרומאים נהגו לעטר את בגדיהם ברקמת זהב . סנדלים היו המנעלים הנפוצים אצל כל העמים באזור , מהמצרים ועד לרומאים הלבוש בימי הבינים המעבר מצורת הלבוש של הרומאים לצורת הלבוש שהיתה נהוגה באימפריה הביזנטית היה הדרגתי . הקשרים עם המזרח הרחוק ופרס השפיעו על הצורה והחמרים שמהם נתפרו הבגדים . עם התחזקות הכנסיה הפך הלבוש בחצרות השליטים נקשה ורשמי . הגברים לבשו חלוקים ישרים בעלי שרוולים ארכים מעטרים בשפע רקמה , ולעתים אף משבצים באבני חן . הנשים לבשו חלוקי משי רכים , עטורי צוארונים , שקשטו אף הם באבנים טובות בראשית תקופת ימי הבינים לבשו הגברים והנשים שתי שכבות בגדים . כתנת ארכה תחתונה , ומעליה מעין חלוק בעל שרוולים ארכים ורחבים מסביב למתנים קשרו הגברים חגורה ולעתים לבשו גם גלימה בעלת ברדס ( כובע המחבר לגלימה ) . כתנות הנשים היו בעלות גזרה צרה ומעטרות בתחרה . נשות החצר התהדרו גם באבנטים רחבים ששמשו מעין מחוכים , שהדגישו את מתניהן . הלבוש המסורתי מוגבל בימינו לאירועים דתיים א , לאומיים בלבד במאה ה - 20 לובשים בני האדם , ברוב חלקי העולם , בגדים דומה למדי בתמונה - נשים אינדיאניות מאיי קריבטי חוגגות בלבוש מסורתי

קודם  |  הבא