בבה

עמוד:9

לאחר כבוש הארץ על ידי הערבים במאה ה - 7 , חרבה העיר , ומאות שנים עמדה בחרבנה . בשנת 1880 שבו הטורקים ובנו אותה , חמשה קילומטרים ממערב לחרבות העיר העתיקה , ומושל הנגב ישב בה . ואולם בימיהם , וגם בימי המנדט הבריטי , נשארה באר - שבע עירה בדוית קטנה . במבואותיה הצפוניים של העיר משתרע בית קברות צבאי בריטי שבו נטמנו 1,239 חללים בריטים ובעלי בריתם שנפלו במלחמת העולם הראשונה . צה"ל כבש אותה ב - ו2 באוקטובר 1948 ותושביה הערבים ברחו . עולים חדשים התישבו בעיר והיא התפתחה בקצב מהיר באר - שבע ידועה בשוק הבדוי , הקים בה מראשית המאה ה - 20 . בעבר שמש השוק מרכז מסחרי לבדוים שבנגב . כיום , משוק של נודי מדבר , המספק סחורות חיוניות למחיתם , הפך השוק ל " בזאר " , ונמכרים בו בגדים משמשים , תכשיטים , עתיקות וטבק . באר - שבע שבחפירות הארכאולוגיות כיום מקבל זהויה של באר - שבע המקראית עם תל באר - שבע , הנמצא ממזרח לעיר של ימינו , סמוך למפגש נחל באר - שבע עם נחל חברון בשנים ו 969 - 1975 התנהלו במקום חפירות ארכאולוגיות , ובהן נחשפו שרידי ישוב מתקופות שונות , החל בתקופה הכלקוליתית ( סוף האלף ה - 4 לפני הספירה ) , וכלה בתקופה הערבית הקדומה ( מאות 8 - 9 לספירה ) . החפירות התמקדו בעקר בשכבות ישוב מתקופת הברזל ( התקופה הישראלית ) ומהתקופה הרומאית . בתקופה הישראלית היתה בתל עיר מקפת חומה ומתכננת היטב , עם רחובות הקפיים , מחסנים , מבנים צבוריים , בתי מגורים ומערכת לנקוז מים ולאגירתם . מתקופת המלוכה נמצאו באתר מזבח קרנות ועל קרניו סימני שרפה - עדות להעלאת קרבנות , אסף עשיר של צלמיות דמיות אדם ודמיות בעלי - חיים , כלי פלחן , וקדרת חרס שעליה חרותה בעברית המלה " קדש " בתקופה הפרסית , בתקופה ההלניסטית ובתקופה הרומאית ( מאה 2 - 3 לספירה ) היתה בתל מצודה , ובתקופה ההלניסטית היה על ידה גם מקדש . בימי הורדוס הוקם בתל ארמון גדול , ולידו בית - מרחץ יש חוקרים המזהים את באר - שבע המקראית עם האתר באר אלסבע הנמצא בתחום העיר באר - שבע , שם התגלו שרידים וממצאים רבים מסוף תקופת ממלכת יהודה . אברהם ארץ - ישראל - היסטוריה באר בן גריון , דוד יהודה , ממלכת נגב תקופה הנלקוליתית בבא סלי בנוי למנהיגם הרוחני של יהודי מרוקו , אבי השושלת לבית אבו - חצירא , נינו יושב בעירה הדרומית נתיבות . " בבא " הוא אבא ו " סלי " היא מחצלת בלשונם של יהודי מרוקו . הכנוי " בבא סלי " - " אבי המחצלת " - נתן לרבי יעקב אבו - חצירא , שהתפרנס מקליעת מחצלות בשעות היום ושקד על למודי קדש בשעות הלילה . הוא השפע מתורת האר"י הקדוש ומן החסידות שהתפתחה בקרב יהודי מזרח אירופה במאה ה - 18 . בספרו " אביר יעקב " הרבה לצטט מן הספרות החסידית , במיחד בנוגע לבעל שם טוב ( בעש"ט ) . רבי יעקב , שכתב תריסר ספרים , נפטר במצרים ב - 880 ך . קברו בדמנהור , ליד אלכסנדריה , נעשה אתר עליה לרגל ליהודי מרוקו . נכדו , רבי ישראל אבו - חצירא , נולד ב - 1890 בכפר בדרום - מזרח מרוקו חסידיו האמינו שהוא בעל מופתים , מרפא חולים וגואל מכי גורל . ב - 1962 עלה לארץ - ישראל עם שלוש נשותיו , שש בנותיו ושני בניו . אחרי שגר ביבנה ובאשקלון השתקע ב - 1970 בנתיבות שבנגב , שם הוקמה לו חצר " . בפסח 1983 נפטר בנו מאיר , בגיל ששים ושבע . כעבר כשנה אחת , ב - 8 בינואר 1984 הלך לעולמו " בבא ישראל " הנערץ , שרבים היו עולים אליו כדי לקבל את ברכתו ועצותיו אף על פי שיהודי מרוקו אינם נוהגים להעביר את כתר המנהיגות בירשה מאב לבן , נבחר הבן השני של רבי ישראל , ברוך אבו - חצירא , ל " בבא ברוך " , זמן לא רב אחרי מות האב הישיש . - - - י - - י האר"י , רבי יצוזק אשכנזי לוריא וחסידות מרוקו - יהודי מרוקו בבה צעצוע או קשוט המעצב בדמות של אדם או בעל - חיים . המלה בבה נוצרה על ידי אליעזר בן יהודה , מחיה הלשון העברית , בחקוי לשם פופה הצרפתי ( או פופה - נערה - בלטינית ) . ילדים בכל ארצות העולם משחקים בבבות . רבות מן הבבות שבימינו דומות מאוד לילדים חיים . יש להן שער של ממש , הן יודעות ללכת ואף יודעות לבטא מלים . צורתן של הבבות בעבר היתה שונה . היונים הקדמונים עשו לילדיהם בבות חרס מחמר הבבה של האסקימואים היתה עשויה מעצם הלויתן ולבושה בפרוה . האינדיאנים גלפו את בבותיהם מעץ וצבעו אותן . הבבות של האפריקנים אינן צעצועים כלל משתמשים בהן בטקסי ההתבגרות , הנערכים בהגיע הנער או הנערה לגיל שבו מגלים להם את סודות השבט בבה זו ממלאת תפקיד נכבד בדתו של השבט גם בני דת הוודו , שמקורה במערב אפריקה , משתמשים בבבות לצרך כשפיהם , ומאמינים שרוחותיהם של בני אדם כלואות בהן משערים כי הבבות התכתתו מן הדמיות האלה , ששמשו - ועדין משמשות - בפלחן הדתי . בבבות כאלה השתמשו עוד בני תקופת האבן , שבה סגדו בני האדם לאלה האם הגדולה , המעניקה את החיים . הם עשו דמיות שיצגו את האלה הזאת , והאמינו שביכלתן של הבבות להגן עליהם אולי משום כך היתה לרב הבבות צורה של ילדות . בימי הבינים ובתקופת הרנסנס נחשבו הבבות למוצר של מותרות , והיו בהשג ידם של בני המעמד הגבוה בעקר במאה ה - 19 החלו ליצר בבות במכונות בכמיות גדולות . היו אלה בבות משכללות בעלות עיני זכוכית , שידעו להשמיע קולות בבות כבני אדם כיום מיצרים בבות מחמרים סינתטיים וטבעיים , שהגיעו לדרגת תחכום גבוהה . ילדי סוף המאה ה - 20 מרבים לשחק בובה פסנתרנית - צעצוע אוטומטי מסוף המאה ה - 19 בתקופה זו החלו לייצר בובות משוכללות בעלות עיני זכוכית המסוגלות להשמיע קולית הרב ישראל אב ( חצירה - הידוע בכינוי " בבא סאלי " - שבית ( בנתיבת הפך מקום עלייה לרגל למבקשי ברכות ומזור לתחלואים

קודם  |  הבא