תשליך

עמוד:199

על העוונות . סדר תשליך לא נזכר בתלמוד ואף לא בספרות הגאונים . משערים שראשיתו של המנהג בגרמניה במאה ה - 14 , ויתכן שזהו חקוי של מנהג לא - יהודי . היו רבנים שהתנגדו לאמונת העם הקשורה ב " תשליך". לפי האמונה העממית מקוה מים שיש בו דגים , שהם סמל ההגנה מפני עין רעה , עדיף . ולכן היו נוהגים להטיל פרורי לחם לדגים כחלק מן הטקס . יום הכפורים ימים נוראים סליחות ראש השנה תשעה באב יום צום ואבל ביהדות , שנקבע לזכר חרבן בית - המקדש הראשון והשני . הצום נופל בחמרתו רק מזה של יום הכפורים , והוא נמשך משקיעת החמה בערב תשעה באב ועד לשקיעת החמה למחרת היום . למעשה , רק בית - המקדש השני חרב בתשעה באב . אולם יום זה נקבע ליום אבל על חרבן ירושלים ואבדן העצמאות , משום שהחכמים ראו בחרבן הבית השני אסון גדול יותר מחרבן הבית הראשון . בית - המקדש הראשון נחרב בשנת 586 לפני הספירה בידי נבוכדנאצר מלך בבל . לפי המספר בספר מלכים ב ( כה ח - ט ) החרבן ארע בשבעה באב , ולדברי הנביא ירמיהו ( נב יב - יד ) - בעשרה באב , בית - המקדש השני נחרב בידי המצביא הרומאי טיטוס בתשעה באב שנת 70 לספירה . בתשעה באב שנת 35 1 גם חרבה מצודת ביתר , ובכך חסל מרד בר - כוכבא , שבקש לחדש את עצמאותם של היהודים . אחרי נפילת ביתר נחרשה , בתשעה באב , אדמת ירושלים והר הבית בכלל זה . הצומות תשעה באב ושלשת ימי האבל האחרים הקשורים בחרבן : עשרה בטבת - יום התחלת המצור על ירושלים לפני חרבן הבית הראשון , שבעה - עשר בתמוז - היום שבו הבקעה חומת ירושלים , וצום גדליה - היום שבו נרצח גדליה בן אחיקם , מושל שארית הפלטה ביהודה בסוף תקופת הבית הראשון , נקבעו בימי גלות בבל . אולם נראה שלאחר חדוש העצמאות בימי הבית השני חדלו לקימם . אחרי חרבן הבית השני החריף האבל בתשעה באב , ולאחר נפילתה של ביתר העמיק עוד יותר . אולם רק במאה ה - 15 , וביחוד לאחר גרוש היהודים מספרד בסופה של מאה זו , קבל תשעה באב את אפיו הקודר ביותר ונקבעו כל מנהגי האבלות . ימי אבל הדת היהודית אוסרת לאכל ולשתות בתשעה באב . ביום זה , המכנה " יום מוכן לפרענות", גם אסור להתרחץ ולנעל נעלי עור . אפלו ללמד תורה אסור בתשעה באב , משום שלמוד תורה הוא תענוג . מתר לקרא רק חלקים בתנ"ך ובתלמוד שיש בהם משום קינה על החרבן . בליל תשעה באב קוראים את מגלת איכה באפלולית בית הכנסת , לאחר שסלקו ממנו כל הקשוטים מחמת האבל . את תפלת מעריב מתפללים בישיבה על הרצפה או על שרפרפים נמוכים . כן אומרים קינות וסליחות שחברו בימי הבינים . ויש הנוהגים לבלות את כל הלילה בבית - הכנסת ולקרא קינות ופרקי תהלים . בתפלת שחרית בתשעה באב אין מניחים תפלין ואין מתעטפים בטלית אלא דוחים את הנחתן לתפלת מנחה . ביום זה נוהגים לבקר בבתי - הקברות . גם עשרים ואחד הימים שבין שבעה עשר בתמוז לבין תשעה באב הם ימי אבל . ימים אלה נקראים " בין המצרים", על יסוד הכתוב " כל רודפיה השיגוה בין המצרים"( איכה א ג ) , ומשום שהם מועדים לפרענות . בפי העם הם נקראים " שלשת השבועות", ונוהגים בהם מנהגי אבלות . אין מסתפרים , אין עורכים נשואים , אין לובשים בגד חדש , ובתשעת הימים שבין ראש חדש אב עד אחרי תשעה באב , נמנעים מאכילת בשר ומשתית יין . אב ( חדש ) אבלות איכה בית - המקדש גדליה בן אחיקם טלית וציצית צום ותענית קינות תפלין תשרי החדש הראשון בשנה היהודית לפי מנין החדשים הנהוג בימינו למן תקופת הבית השני , והחדש השביעי לפי המנין הנהוג במקרא . זהו החדש החגיגי ביותר בשנה , כי בו חלים ראש השנה , יום הכפורים , סכות ושמחת תורה . בחדש תשרי שלושים יום . מקור השם תשרי בשפה הבבלית ופרושו התחלה . לפי האגדה בחדש תשרי נברא העולם . בתורה הוא מכנה " החדש השביעי". מזלו של החדש בגלגל המזלות מאזנים , כנראה משום שהיום והלילה שקולים בו . זה גם מקור המסרת , שבחדש זה נשקלים מעשיהם של בני האדם בבית דין של מעלה . שבעה ימים בחדש תשרי , הימים שבין ראש השנה ליום הכפורים נקראים " בין כסה לעשור". כסה הוא כנוי לראש השנה , לפי הפסוק ( בתהלים פא ד ) : " תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו". בבטוי כסה הכונה , לדברי חז"ל לכך שהלבנה מכסה בראש החדש , והעשור הוא י'בתשרי . ימים אלה נקראים גם " ימי תשובה", או " עשרת ימי תשובה". גלגל הנוזלות יום הכפורים ימים נוראים לוח השנה העברי סכות ראש השנה שמחת תורה כתובת חקוקה על לוח שיש , שהיתה קבועה בקיר בבית כנסת בעיירה קונילייאנו ויניטו באיטליה לזכר חורבן ירושלים ובית - המקדש . הלוח ( מצא היום בבית - הכנסת האיטלקי בירושלים . בטקס התשליך היהודי משליך מעליו בצורה סמלית את עוונותיו למים , וכך מתחיל את השנה החדשה כשהוא נקי מעוונות . יש השמים בכיסיהם פירורי מזון ומנערים אותם למים כדי שהדגים יאכלו אותם .

קודם