תקופת המשנה והתלמוד

עמוד:187

החכמים שעברו לגליל , הביאה לכנוס המשנה - קבץ הלכות המעיד על חיי העם היהודי בכל התחומים - בידי יהודה הנשיא בסוף המאה ה - 2 לספירה . מימי יהודה הנשיא ואילך היתה ההנהגה היהודית בארץ על ידי נשיאי הסנהדרין , שחלקם אף קבלו סמכיות מהרומאים . במאה ה - 4 עברה ארץ - ישראל מידי הרומאים למלכי ביזנטיון והנצרות התפשטה בה . הסנהדרין ובמיחד מוסד " הנשיאות " המשיכו לפעל ולהשפיע על חיי היהודים בארץ - ישראל עד הדחתו של נשיא הסנהדרין רבן גמליאל הששי בשנת 415 . אולם מאז התפשטות הנצרות והפיכתה לדת הרשמית של הקיסרות הביזנטית , הלך ונחלש הישוב היהודי בארץ - ישראל ויהודים רבים עזבו את הארץ . יהודים ישבו מחוץ לתחום ארץ - ישראל עוד בתקופת בית ראשון . אך בתקופת בית שני , ובמיחד לאחר חרבן ירושלים ואבדן העצמאות המדינית , גדלה התפוצה בארצות השכנות לארץ - ישראל , ובמיחד במצרים ובבבל . התלמוד , שהוא פרוש למשנה ויש בו הדים לפלגתות הרבות בין האמוראים חכמי התלמוד , משקף אף הוא את חיי היהודים באותה עת . התלמוד הירושלמי חבר בארץ - ישראל ונחתם בטבריה במאה ה - 5 ואלו התלמוד הבבלי , שנתחבר בישיבות הגדולות של בבל , נחתם במאה ה - 6 . התקופה שלאחר חתימת התלמוד מכנה " תקופת הגאונים". ארץ - ישראל - היסטוריה יהדות ישראל , עם מרד הגדול משנה סנהדרין תלמוד ראו גם ערכים נפרדים לאישים ולממלכות הנזכרים בערך זה . תקליט מחשב התקליט בצורותיו השונות - תקליט קשיח , תקליטון , תקליטור - הוא האמצעי העקרי לאחסון מידע ממחשב . המידע נשמר בו באמצעות כוון הקטבים בגרגרי החמר המגנטי הנמצאים על דסקית שטוחה . בתקליטור נשמר המידע כשקעים זעירים על משטח מחזיר אור . כאשר המחשב פועל , המידע נשמר בזכרון המרכזי . זכרון זה מרכב ממעגלים משלבים , שכל אחד מהם מכיל עשרות או מאות אלפי מתגים זעירים . הזכרון המרכזי הוא מהיר מאוד , אבל חסרונו הבולט הוא שעם כבוי המחשב המידע נעלם . לכן נדרש אמצעי אחר - זול יותר ואמין יותר , המסגל לשמר על מידע ללא צרך בחשמל . תקליט קשיח , ותקליטור אמצעי זול ואמין לשמירת מידע נמצא הודות לשדה המגנטי . כדי לבנות זכרון מחשב לטוח ארך נעזרים בתכונת המגנטיות של תרכובות ברזל , המסגלות לקבל שדה מגנטי ולשמר עליו גם לאחר שמקור המגנטיות נעלם . לשדה המגנטי יש שני קטבים , המכנים " צפון " ו " דרום", המיצגים את נתוני הזכרון של המחשב בצורה של " אפס " ו " אחת". התקליט בנוי מדסקית שטוחה שעליה חמר הנתן למגנוט . כוון הקטבים , הנוצר בעזרת ראש מיחד , מיצג את נתוני הזכרון . את הנתונים האלה קוראים שוב בעזרת ראש הסורק את פני התקליט . ככל שהטכנולוגיה משתכללת כך נתן לדחס יותר ויותר מידע ליחידת שטח , ומשמעות הדבר היא שכמות המידע שנתן לאחסן בתקליט אחד הולכת וגדלה . התקליט ( " דיסק") הקשיח הנמצא בתוך המחשב וגם התקליטון הנמצא מחוץ למחשב , מבססים שניהם על השמוש בחמר מגנטי . התקליט הקשיח מאפשר לנו לשמר מידע גם לאחר סגירת המחשב , והתקליטון מאפשר להעביר נתונים ממחשב אחד לאחר . אמצעי אחר לשמירת מידע הוא התקליטור . גם הוא בנוי כתקליט מסתובב , אולם במקום שדה מגנטי , המידע מאחסן בו כשקעים זעירים על משטח מחזיר אור . קריאת המידע נעשית על ידי קרן ליזר המאירה את המשטח ומחזרת לרכיב המודד את האור . התקליטור אינו יקר ליצו אבל , בנגוד לתקליטונים , תהליך ה " צריבה " - כתיבת המידע בתקליטור בצורת שקעים - מאפשר רק לקרא את הכתוב ללא אפשרות לשנות את תכנו . בגלל האפשרות לאחסן כמיות גדולות של מידע שאינו נתן למחיקה , משתמשים בתקליטורים לצרך הפצת משחקים , למדות וספרים ממחשבים . מגנט מחשב מערכת הפעלה תקליטור למעלה : קטע מרצפת פסיפס של בית - כנסת בחמת טבריה , מתקופת המשנה והתלמוד . השפעת התרבות הרומאית ניכרת היטב בעיצוב הדמויות ובתיאור אל השמש הרומאי , הליוס , לצד סמלים יהודיים כמו שופר , ארבעת המינים , ארון הקודש ועוד . מתחת : שרידי בית - הכנסת בברעם שבגליל מהמאה הרביעית לספירה , בציור משנת 1870 .

קודם  |  הבא