עמוד:184

הגדול ובחקי השפוט . מנהיגי " הפרושים " וכמה מבני משפחת חשמונאי הוצאו להורג בפקדתו . לאחר מותו התחלק השלטון בין בניו , אך משנת 6 לספירה הפכה הארץ למושבה ( פרובינקיה ) רומית ושלטו בה נציבים רומאים . רב הנציבים הרומאים לא התערבו בחיי הדת של היהודים . נהול חיי הדת היה בידי הכוהנים הגדולים , שנשענו בעקר על מעמד העשירים שכנו " צדוקים", ובידיהם של חכמי " הפרושים". בכל זאת , רב העם לא חדל לשאף לחרות מדינית . ביהודה החלה לפעל תנועת מרד קנאית , שפעלה להסיר את על השלטון הרומי . ב - 66 לספירה פרץ המרד הגדול ובעקבותיו שגרו חילות רומאים גדולים לארץ - ישראל . ירושלים כתרה בשנת 68 וכעבר שנתים , בשנת 70 לספירה , נפרצה העיר ונהרסה ובית - המקדש השני נחרב . אחרוני המורדים התבצרו במבצרים שמחוץ לירושלים - מכור , הרודיון ומצדה - שלאחר זמן נפלו גם הם לידי הרומאים . ובכך תמה למעשה תקופת בית שני . התגבשות ההלכה בתקופת הבית השני החל פרוש התורה שבכתב . חקי התורה כפי שנסחו במקרא נזקקו לפרוש ולהרחבה , בשל הצרך לכתר בעיות שהתעוררו בחיי היום - יום ולהשיב על שאלות , שלא נתנה עליהן תשובה ישירה בתורה . הפרשנים גרסו שחקי התורה הם עקרונות , שמהם יש ללמד כיצד לנהג במצבים שונים . כך נוצרו גישות שונות ואף מנגדות לפרוש התורה , שהעם נחלק בהן בין פרושים , צדוקים ואיסיים . הפרושים , שתומכיהם באו בעקר מקרב המון העם והאכרים טענו כי התורה שבעל - כה היא המשך ישיר לתורה שבכתב . הם אף תארו כיצד נעשה הדבר מבחינה היסטורית : " משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע , ויהושע לזקנים , וזקנים לנביאים , ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה", מסכת אבות א א ) . הצדוקים , לעמתם , תבעו לקים את דיני התורה ככתבם וכלשונם . האיסיים , שהיו כת קטנה שהתפלגה כנראה מן הפרושים , כרשו את התורה פרוש חמור ביותר והקפידו על שמירת המצוות עד כדי כך , שטבלו לפני כל סעודה . נראה , אם כן , שבאותה עת החלו לכתב את הפרשנות לתורה , ששמשה אחר כך יסוד לקבץ הראשון של התורה שבעל - פה - המשנה . ארץ - ישראל - היסטוריה בית - המקדש הורדוס ובניו הלניזם חסידים וחשמונאים יהדות יהודה , ממלכת ישראל , עם מונותאיזם מרד הגדול משנה פרושים וצדוקים שיבת ציון תקופת בית ראשון תקופת המשנה והתלמוד ראו גם ערכים נפרדים לאישים ולממלכות הנזכרים בערך זה . תקופת האבן תקופה בתולדות האדם שהתחילה כנראה לפני כשני מיליוני שנה והסתימה כ - 4,000 שנה לפני הספירה . תקופה זו נקראת על - שם החמר העקרי שממנו בנו בני האדם את כליהם . לפני שבני האדם למדו כיצד להשתמש במתכות , הם יצרו את כלי הנשק וכלי העבודה שלהם מאבן , מעץ , מעצם ומקרן . תקופת האבן הטביעה את חותמה על כל השבטים והעמים שעל פני כדור הארץ . החוקרים חושבים , כי גם בימינו קימות קבוצות אכלוסיה החיות בכנות נדחות של העולם , כגון שבטים בגינאה החדשה וחלק מן האסקימואים בצפון הרחוק , הנמצאים ב " תקופת האבן " שלהם . תקופת האבן הקדומה , התיכונה והחדשה המדענים מחלקים את תקופת האבן לשלושה חלקים : תקופת האבן הקדומה ( התקופה הפלאוליתית ) , התיכונה ( התקופה המזוליתית ) והחדשה ( התקופה הנאוליתית ) . תקופת האבן הקדומה , הארכה מבין שלוש התקופות , מכנה גם בשם תקופת האבנים המסתתות , משום שבני תקופה זו עבדו את האבנים שמצאו בטבע עבוד גס לצרכיהם . בתקופה זו ידעו בני האדם גם להצית אש ולהשתמש בה לבשול ולחמום . הם עסקו בעקר בציד ובדיג . בתקופת האבן התיכונה החל השמוש בחץ וקשת , וביתו הכלב והכבשה . הם חיו חיי נודים , ועברו ממקום למקום עם עדרי הצאן שלהם . אולם אט אט החלו להקים ישובי קבע . בתקופר זו התישבו בני אדם ביריחו הקדומה - העיר הראשונה בעולם . בתקופת האבן החדשה לטשו בני האדם את כלי האבן שלהם והחלה הקדרות . ביתו העזים והבקר , והוחל בגדול חטה ושעורה . בתקופה זו החלה החקלאות לתפס מקום הולך וגדל בכלכלתם של בני האדם לצד הציד . בשנת 4000 לפני הספירה בערך התחילו המצרים ותושבי ארם נהרים להשתמש במתכות , ותקופת האבן הסתימה בחלקים רבים בעולם . החיים בתקופת האבן בני תקופת האבן היו נתונים בפחד מתמיד מפני חיות טרף גדולות , שחלקן נכחדו בינתים . הם צדו כמה מבעלי - החיים רגדולים האלה בעזרת כלי נשק עשויים אבן : קרדמי אבן , חניתות אבן וכלי . לבני התקופה לא היה כתב , ולכן לא השאירו תעודות כתובות . רק שרידי הכלים שהשתמשו בהם מספקים מידע כלשהו על ארח החיים שלהם . החוקרים גלו גרזנים , סכינים , פגיונות , חדי חניתות , ראשי חצים , מסורים ומפסלות בתוך מערות שבהם חיו , על שפת הנהרות ובתלי קברים . חלק מן השרידים נעשו מאבן צר מסתתת ומשננת ואחרים מאבנים מלטשות . התגלו גם עצמות מחטבות . בני תקופת האבן צירו תמונות של בני אדם ובעלי - חיים על קירות מערותיהם , המספרים לנו שחייהם התרכזו בציד וברדיפה מתמדת אחר מזון . מערות שבהם חי האדם הקדמון מצויות גם בישראל . בתקופה מאחרת יותר החליפו בני האדם את המערות באהלים עשויים מעורות שי בעלי - חיים . אחרים השתכנו בישובי קבע , כגון כפרי האגמים שבשויץ , שבתיהם נבנו עץ . יסודות הבתים האלה היו עמודים שנתקעו בקרקעית האגם , במרחק נכר מן החוף , כדי להבטיח את שוכני הכפרים . רם גדלו צאן ובקר , והתחילו לעבד את האדמה בכלים גסים . בני תקופת האבן המאחרת בנו מבנים גדולים מאבנים ענקיות . יש שכסו אותם בתלי אדמה . המבנים הראשונים מטבעות של שקל עשויות כסף מימי המרד הגדול ברומאים שהתרחש בתקופת בית שני . בסיומה של תקופה זו איבדה יהודה את עצמאותה , הפכה לפרובינקיה רומאית .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר