עמוד:182

" תקון חצות " מנהג יהודי לקום בחצות הלילה כדי להתפלל ולהתאבל על גלות השכינה וחרבן בית - המקדש . המנהג אינו אחיד - יש המקדישים אותו לאבל ולתפלות ויש המתרכזים בלמוד תורה . " תקון חצות " הוא מנהג קדום ביותר , מהימים שלאחר חרבן בית - המקדש השני . באותה העת הוא נקרא " חצות " או " עריכת חצות". " אבלי ציון", חבורות של יהודים שהיו מקדישים את ימיהם לגלויי אבל על החרבן , כגון שהיו מתלבשים בשחרים , מתנזרים מאכילת בשר ומשתית יין , היו מקימים משמרות לילה . הם היו יושבים מחצות הלילה על הארץ לאורו של נר , ומקוננים ואומרים תחנונים . גם ב " שלחן ערוך " נאמר : " המשכים להתחנן לפני בוראו יכון לשעות שמשתנות המשמרות בלילה ... שהתפלה שיתפלל באותן השעות על החרבן רצויה"( שלחן ערוך , ארח חיים במאה ה - 6 1 נתנה למנהג מסגרת קבועה , ולגלויי האבל נוספו תפלות ולמוד תורה . מקבלי צפת קבעו ל " תקון חצות " שני חלקים : " תקון רחל " המסמל את גלות השכינה , ו " תקון לאה " המדגיש את הנחמה והגאלה . " תקון רחל " - הבא תמיד לפני " תקון לאה " - כולל פרקי תהלים , תחנונים וקינות , ואלו " תקון לאה " - פרקי תהלים וקטעים מן המשנה . יהדות קארו , יוסף קבלה תחנות התקופה הכלקוליתית תקופת המעבר מתקופת האבן לתקופת הברונזה . זמנה 4500 - 3300 לפני הספירה . את התקופה הכלקוליתית מצין השמוש הראשון בנחשת והתפשטותם של ישובי הקבע , שתחלתם בסוף תקופת האבן . שמה מרכב משתי מלים יוניות : כלקוס שפרושו נחשת , וליתוס - אבן . לא נמצאו מקורות כתובים מהתקופה הכלקוליתית והמידע עליה מבסס אך ורק על השרידים הארכאולוגיים . בישובי התקופה , שנמצאו בארצנו בעקר בעמקים ובמישורים - חוץ מאלה של הרי יהודה ומדבר יהודה - התגלו כמה מהשרידים הארכאולוגיים המרשימים ביותר . במקומות שונים במישור החוף - ביניהם אזור , חדרה , בן שמן ותל - אביב - נמצאו תבות חרס המכנות גלסקמאות , ששמשו לקבורה משנית של עצמות אדם . בסביבות באר - שבע התגלו כמה ישובים כלקוליתיים , שתושביהם התקימו מגדול תבואות ובעלי - חיים . בתחלה הם חיו במחלות תת - קרקעיות , ואחר כך בנו גם בתים על - קרקעיים . במקומות המגורים שלהם נמצאו שרידים של כלי בזלת , כלי מתכת ופסלוני פלחן משנהב ומעצם . במערות רבות במדבר יהודה נמצאו שרידים כלקוליתיים . ב " מערת המטמון " שבנחל משמר התגלה אוצר של 416 כלי נחשת , חלקם מעטרים להפליא , הכוללים ראשי אלות , גרזנים , מטות ועוד . בעין גדי נחשפו שרידיו של מקדש כלקוליתי גדול שנבנה באבן . ארכאולוגיה ארץ - ישראל - היסטוריה מערות מדבר יהודה תקופת האבן תקופת הברונזה תקופת בית ראשון כנוי לתקופה בתולדות עם ישראל בארץ - ישראל , שהחלה עם הקמת בית - המקדש הראשון בימי שלמה המלך במאה ה " 10 לפני הספירה והסתימה עם חרבנו בשנת 586 לפני הספירה . בתקופה זו קמו בארץ - ישראל שתי ממלכות - ישראל ויהודה . יש הכוללים בתקופה זו גם את התקופה שראשיתה ביציאת מצרים , המשכה בנדודים במדבר ובכבוש הארץ והתנחלות השבטים בה , וסיומה בתקופת השופטים שבאה אל קצה עם הקמת המלוכה בישראל . יש החותמים אותה ב " שיבת ציון", בימי עזרא ונחמיה ב - 538 לפני הספירה , ובתחלת בנינו של בית - המקדש השני . תקופת בית ראשון מכנה גם תקופת המקרא , כי נכתב עליה בספרי התנ"ך . אחוד ופלוג ראשיתה של המלוכה בישראל בימי שאול , בשנת 1025 לפני הספירה בערך , שאחד כמה משבטי ישראל . שני המלכים שבאו אחריו , דוד המלך ובנו שלמה אחדו במאה ה - 10 לפני הספירה את כל שבטי ארץ - ישראל לממלכה אדירה , שהשתרעה ממדבר סיני ועד לנהר פרת . שלמה המלך הוא שבנה את בית - המקדש הראשון בירושלים , שנועד להיות מרכז דתי ופלחני לכל שבטי ישראל . לאחר מות שלמה התפלגה הממלכה המאחדת ובארץ - ישראל קמו שתי ממלכות - ממלכת יהודה בדרום הארץ וממלכת ישראל בצפונה . ממלכת ישראל נקראה גם אפרים - על - שם השבט הגדול והמרכזי בה , וגם שומרון - על - שם בירתה שנבנתה בימי המלך עמרי . בממלכת יהודה , שהתקימה עד לחרבן בית - המקדש בידי הבבלים , שלטו מלכים מבית דוד . בית - המקדש שבירושלים , בירת הממלכה , היה מרכזה הלאמי והדתי . ממלכת ישראל , שהתקימה עד לנפילתה בידי האשורים ב - 721 לפני הספירה , התאפינה בחסר יציבות שלטונית . במשך 210 שנות קיומה התחלפו בה 19 מלכים בני תשע שושלות מלוכה . שויוי מקדש מהתקופה הכלכוליתית שנחשף בעין גדי . תקופת בית ראשון פסלון משנהב מהתקופה הכלקוליתית שנמצא בחפירות בתל באר - שבע .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר