תמנון

עמוד:161

בוקעים כשהם מכסים בפלומה , פקוחי עינים ומסגלים ללכת . בגיל חדש הם מסגלים לעופף וכעבר שנים עד שלושה שבועות נוספים הם עוזבים את הוריהם . תפוצתו של התמירון היא כלל עולמית . תמירונים חורפים בישראל וחולפים דרכה בעת נדידתם . אך מאות תמירונים יציבים ומקננים בארץ בעקר בצפון הארץ ובמרכזה , אך גם ליד מקוי מים בנגב . בעלי - חיים - חלקת עולם החי חופמאים עופות תמנון רכיכה ממחלקת הדיונונאים , שהיא מחלקה קטנה במערכת הרכיכות . כיום מכרים בה כ " 400 מיני בעלי - חיים . אולם כ - 10,000 מינים נוספים , שחיו על פני כדור הארץ בעדנים רחוקים ונכחדו מעל פניו , מכרים למדענים בצורת מאבנים . בין המינים הקימים במחלקה כיום , שכלם חיים בים , מבחינים המדענים בשתי קבוצות בולטות : דיונונים בעלי 10 זרועות ציד , וכאלה שלהם שמונה זרועות ציד , הידועים גם בשם " תמנונים", שפרושו " דגי השמונה". התמנון אינו דג אלא רכיכה , וכמוהו הדיונון ( " דג - הדיו") . למעשה אלה קרוביהם של החלזונות והצדפות , שגם הם רכיכות , ולא של הדגים . נפוצים ספורים רבים על תמנוני ענק נוראים , שהם מפלצות אוכלות אדם . אולם ספורים אלה הם חסרי שחר . אמנם יש במחלקת הדיונונאים סוג דיונון ענקי שארכו , יחד עם זרועות הציד , מגיע עד 18 מטר , אולם אין הוא פוגע בבני אדם . ואלו הגדול בתמנונים ארכו מגיע עד שני מטרים וקטר זרועותיו הפרושות אינו עולה על ארבעה מטרים ואינו מסכן לאדם כלל וכלל . מבנה גוף ורביה גופו של התמנון קצר ודמוי ביצה ואינו מכסה בקונכית . ראשו מציד בשמונה זרועות ציד ארכות וגמישות , שכל אחת מהן נושאת שתי שורות של כפתורי הצמדה . הכפתורים דמויי הגביע מקפים בטבעת קרנית קשה והם נצמדים בחזקה לטרף . בין שמונה הזרועות מצוי פתח הפה , המציד בלסתות קרניות וקשות , אך אין בו שנים . בבסיסי הזרועות מצויות שתי עינים גדולות ומפתחות כעיני החליתנים . בתוך גופו של התמנון מצוי חלל , שלתוכו חודרים מי הים וממנו הם מזרמים דרך פתח מיחד - המשפך . בחלל הגוף מצויים שני זימים מנצים , המשמשים לנשימה , וכן איברי הגוף הפנימיים ושק הדיו . זהו איבר הנמצא רק אצל בני סדרת הדיונונאים , המכיל גרגרי צבע שחרים המתזים לתוך המים ויוצרים ענן של דיו שחרה , ומכאן שמם . גם לתמנון יש שק דיו מפתח , וצבע הדיו שלו שחר . בעונת הרביה , לאחר שהזכר מפרה את הנקבה , היא מטילה אשכולות של ביצים שקופות , שאותן היא מדביקה בנקיקי סלעים ובמערות קטנות המצויות בים . בתטולה אחת מצויית כ - 1,000 ביצים ויותר . והאם משגיחה עליהן תקופה ארכה , עד שהתמנונים הצעירים מתפתחים ומסגלים לשחות ולאכל בכחות עצמם . ציד והשרדות בדרך כלל התמנון יושב על סלע או על מצע אחר בקרקעית הים ואורב לטרפו . צבעו מתאים להפליא לצבע הרקע , והוא מסגל לשנותו במהירות ולהתאימו לגוני רקע שונים . כאשר מופיע דג או סרטן טעים , שולח התמנון את זרועות הציד שלו וצד אותו בזריזות . כפתורי ההצמדה שלו נצמדים לטרף ומושכים אותו הישר לפיו הרעב . כאשר התמנון רוצה לנוע באטיות ממקומו , הוא זוחל בעזרת זרועות הציד שלו . בעת סכנה מנסה התמנון להתחבא על ידי זחילה אטית והתאמת צבעו לצבע הסביבה . אם לא די בכך הוא פולט סילוני מים מן המשפך ומתקדם במהירות כדרך מטוס סילון , אך בתנועה לאחור בכוון הפוך לסילון המים . כאשר הסכנה גדולה , פולט התמנון יחד עם סילון המים גם את הדיו שבשק הדיו שלו . כך הוא יוצר מעין " מסך עשן " במים . בינתים נעשה צבע גופו שקוף והוא מסתלק ממקום הסכנה בשחיה סילונית מהירה . תמנוני ישראל בחופי ישראל מצויים תמנונים לא מעטים . הבולט ביניהם הוא תמנון החוף , שקטר זרועותיו הפרושות מגיע , כאמור , עד ארבעה מטרים , אך לרב הוא כמטר אחד . תמנון זה נצוד ומשמש בארצות רבות , ובעקר בחופי הים התיכון , כמאכל משבח . ביון אף מיבשים את התמנונים ומשמרים אותם לשנים רבות . התמנון אינו כשר למאכל , אך לא - יהודים אוכלים אותו ברצון . מין אחר של תמנון החי בחוף הים תיכוני של ארצנו הוא תמנון המושק . הוא קטן יותר מן המין הקודם , בזרועותיו רק שורה אחת של כפתורי הצמדה ובשרו מצחין ואינו נאכל . בעבר הגאולוגי חיו מאות רבות של דיונונים ותמנונים בעלי קונכית , שאנו מכירים כיום את מאבניהם . כיום חי סוג אחד של תמנון בעל קונכית . זהו שיטן הניר או הארגונאוטה , בשמו המדעי . לנקבת שיטן הניר , שארכה כ - 20 סנטימטר , קונכית עדינה ודקה כניר העוטה את גופה . צורת הקונכית כספינת מפרש , והיא נקראת בשפת המדע על שמם של הגבורים האגדיים מן המיתולוגיה היונית , אשר יצאו למסע לשם הבאת גזת הזהב ליון . הזכר של שיטן הניר חסר קונכית וארכו 2.5 סנטימטרים בלבד . הקונכית מבנה גופו המיוחד של התמנון , והצורה המוזרה שבה הוא נע במים , יצרו סביבו אגדות רבות . במשך שנים רבות סיפרו על דיונונים ותמנונים ענקיים , שבכוחם להטביע ספינות ולטרוף את אנשי צוותן . אולם , למעשה , התמנון אינו פוגע בבני אדם אלא דווקא הם ניזונים מבשרו המשובח .

קודם  |  הבא