תלתן

עמוד:159

את התלתן , כמו צמחים אחרים מבני משפחתו וביניהם אספסת ובקיה , מגדלים כצמח מספוא , המשמש מאכל לצאן ולבקר הן בשדות המרעה והן לאחר הקציר כשהוא ירק או מיבש . חשיבותם של מיני התלתן גם בפקעיות החנקן שבשרשיהם המעשירות את הקרקע בחנקן . בישראל גדל כצמח תרבות התלתן האלכסנדרוני . בארצות אחרות מגדלים בתרבות מיני תלתן אחרים : התלתן האדם , תלתן הכלאים והתלתן הזוחל . מבנה התלתן ומיניו שמו המדעי של התלתן הוא טריפוליום , כלומר , בעל שלשת העלים , ומכאן גם שמו העברי . ואמנם למיני התלתן השונים יש עלים תלתניים , שבכל אחד מהם שלושה עלעלים . לעתים מופיעים גם עלים בעלי ארבעה עלעלים , ואלה נחשבים במקומות רבים בעולם כסימן למזל טוב . פרחי התלתן סדורים לרב בקרקפת ולעתים בשבלת או באשכול . הפרחים הקטנים עשירים בצוף והופעתם בתפרחת צפופה מושכת את החרקים , ובעקר את הדבורים . פרח התלתן הוא פרח פרפרני טיפוסי : יש לו גביע בעל חמש שנים , כותרת בת חמשה עלים הסדורים כסירה , מפרש ושני משוטים , עמוד עלי אחד ו - 10 אבקנים . לאחר ההפריה מתפתח הפרי , שהוא תרמיל זעיר , בתוך הגביע שאינו נושר . בתרמיל אחד - שנים זרעים זעירים , הנפוצים בעזרת הגביע הנושר . צמחי תלתן בישראל בישראל יש יצוג עשיר לתלתן , ובצמחית הבר של ארצנו מצויים 51 מינים שלו . היפה בתלתני הבר של ארצנו הוא תלתן הארגמן בעל הפרחים האדמים . מינים נפוצים אחרים הם התלתן ההפוך , שפרחיו ורדים , והתלתן התריסני , שפרחיו לבנים - ורדרדים וגדולים והתלתן האלכסנדרוני - מין תרבותי המופיע בארץ גם כפליט תרבות . צמח זה הכנס לתרבות כנראה בארצנו או באזור הסמוך לה , ולכן הוא יכול להתקים גם בבר . לצמח פרחים לבנים - צהבהבים והוא מהיר לגדל ומתפתח היטב גם לאחר שקוצרים אותו . ואכןי מצליחים להפיק ממנו ששה - שבעה קצירים בשנה . יבולי התלתן המשמש כצמח מספוא הם 10 עד 14 טונות לדונם . חנקן פרפרניים צמחים תפוז החדש העשירי בשנה היהודית לפי מנין החדשים הנהוג היום , שבו ראש השנה חל בתשרי , והרביעי לפי המנהג הקדום שבו ראש השנה חל בחדש ניסן . מקור השם תמוז בשפה האשורית , שבה נקרא החדש דומוזי . שם זה נתן לחדש תמוז על שמו של אל הצמיחה והפריון של האשורים , שלפי האגדה מת בחדש זה . בלוח החקלאי העברי , שהתגלה בחפירות בגזר , נקרא החדש " ירח זמר". מזלו של תמוז בגלגל המזלות הוא הסרטן . חדש תמוז הוא תמיד בן 29 ימים . זהו חדש חם מאוד בארץ - ישראל , וחז"ל תארו אותו כך : " ובתקופת תמוז יוצא השמש מתיקו בשביל לבשל את הפרות ואין העולם יכול לעמד בו . למה ? שאורו קשה"( תנחומא מצוה ח ) . כמה ארועים קשים בחיי האמה היהודית ארעו בתמוז . ביום ט'בתמוז , שנת 586 לפני הספירה , פרץ נבוכדנאצר מלך בבל את חומת ירושלים . בי"ז בתמוז ארעו , לפי המסרת , חמשה אסונות לאמיים בתולדות ישראל : משה רבנו שבר בו את הלוחות , אש התמיד בטלה בבית - המקדש , אפוסטמוס שרף את התורה והעמיד צלם בהיכל , והעיר ירושלים נפרצה בימי בית שני על ידי המצביא הרומאי טיטוס . בשל כל אלה נקבע י"ז בתמוז ליום צום ( " צום הרביעי " בפי הנביאים ) . הימים שבין י"ז בתמוז וט'באב נקראים " בין המצרים"( על פי הכתוב במגלת איכה " כל רודפיה השיגוה בין המצרים") או"ג שבועות של אבל"( על חרבן הבית ) . אסור בימים אלה לאכל בשר ונוהגים בהם עוד מנהגים של אבלות . בית - המקדש טיטוס , פלויוס לוח השנה העברי נבוכדנאצר צום ותענית תשעה באב החום הגדול ועילפון הקיץ השוררים בתמוז , החודש החם ביותר בישראל , ניכרים באדמת הלס בנגב , המבוקעת מצחיחות ויובש . עלי התלתן עשירים בחומרים מזינים ועל כן משמשים מזון מועיל לבהמות . הפקעות שעל שורשיו עשירות בחנקן , שהוא דשן ירוק עשיר לקרקע החקלאית . בתמונות - שלושת עלי התלתן , שעל שמם הוא נקרא , למעלה ) ותלתן הארגמן הנפוץ בשדות ( למטה ) .

קודם  |  הבא