תירות

עמוד:148

מראשית המאה ה - 17 נהגו בני המלוכה והאצילים באירופה לערך מסעות קצרים למעינות מרפא לצרכי נפש והבראה . בין המרחצאות הידועים היו מעינות המרפא בבדן - בדן שבגרמניה , בת'שבאנגליה , וסרטוגה ספרינגס שבניו - יורק . פשוטי העם לא יכלו להרשות לעצמם לערך מסעות כאלה . הם היו עובדים מבקר עד ערב כדי להרויח את לחמם , וחוץ מימי שבת וחג , לא היו להם ימים פנויים לבלוי ולמנוחה . רק כאשר השתפר מצבם של העובדים וזכיותיהם נקבעו בחק - יום העבודה התקצר לשמונה שעות , המשכרת עלתה , והמעסיקים חיבו להעניק לעובדים מספר קבוע של ימי מנוחה וחפשה במשך השנה - יכלו גם המתפרנסים מעמל כפיהם לצאת למסעות תירות . בכל זאת , גם בימינו מתקשים רבים לעמד בתשלום דמי חפשה שאינה במקום מגוריהם . התירות בעולם המודרני נראה כי חלוץ הטיולים המארגנים היה האנגלי תומס קוק , שהחל להציע ב - 1885 מסעות נפש לארצות אירופה ואף למצרים . טיולים אלה היו עדין יקרים מאוד , ולא היו בהשג ידם של ההמונים . התירות ההמונית של יחידים וקבוצות מארגנות התפתחה בעקר בתקופה שלאחר מלחמת העולם השניה , כאשר אמצעי התחבורה השתכללו . הנסיעה הממשכת והיקרה באניה הצטמצמה עם הופעת מטוסי הנוסעים . עם הזמן השתכללו גם המכוניות הפרטיות והרכב הצבורי - האוטובוסים והרכבות - ונסללו כבישים משפרים שהקלו את הגישה למקומות מרחקים . עם השנים הוזל גם מחיר הטיסות , והתירות לארצות חוץ הפכה לנפוצה ביותר בעולם כלו . היום נאמד מספר המטילים בעולם מדי שנה במאות מיליונים ! תרבות התירות הולידה תעשיה ענפה ורוחית , שבה מערבים חברות תעופה , סוכניות נסיעה המציעות טיולים מארגנים וכרטיסי טיסה מוזלים , מדריכי טיולים , בתי - מלון והארחה , מסעדות , אתרי נפש ומרפא ועוד . בשלהי המאה ה - 20 מצע לתיר מגון עצום של סוגי תירות ונפש , כמו מסעות שיט סביב העולם , טיסות לאתרי סקי בחרף או לאיים חמים השוכנים על חופי האוקינוס , טיסות ונסיעות לערים שונות בעולם משלבות בבקורים במוזאונים ובמופעי תרבות , מסעות הרפתקניים לארצות רחוקות ועוד . מחירה של חפשה בארצות חוץ עדין יקר למדי , ולכן רב התירים הם בני ארצות הנהנות מרוחה כלכלית , כמו ארצות - הברית , קנדה , ארצות מערב אירופה , יפן , גרמניה ואוסטרליה . רבים מסתפקים בנסיעות נפש קצרות בתוך ארץ מגוריהם . בישראל יוצאים רבים לחפשות בחוץ - לארץ ב " עונת החגים"( בחדשים ספטמבר ואוקטובר , שבהם חלים חגי תשרי ) , ובחפשות חנכה , פסח וחפשת הקיץ . רבים מטילים גם בתוך הארץ , לאתרי רחצה כמו אילת , הכנרת וים המלח ולטיולים רגליים , או נופשים באזורים בגליל או בנגב . צעירים ישראלים רבים עשו להם מנהג לצאת למסעות הרפתקניים בארצות העולם , בעקר במזרח הרחוק ובאמריקה הדרומית , לאחר שרותם הצבאי . ישראל עצמה משמשת אתר לעליה לרגל ולתירות בגלל המקומות המקדשים לשלוש הדתות : היהדות , האסלאם והנצרות , ובגלל האקלים הנוח והנופים המרהיבים שלה . התירות בעתיד יש הצופים שנויים מפליגים בענף התירות כבר בעתיד הקרוב . אמצעי תקשרת יעילים כמו הפקסימילה והמחשב והאפשריות הנרחבות שהוא מציע כמו האינטרנט , יצמצמו את הגורמים המתוכים בתירות . אדם יזמין בכחות עצמו , ישירות וללא עזרת סוכניות הנסיעות , כרטיסים למטוסים ולאניות על פי מידע מפרט שיופיע על צג המחשב בביתו . הוא יוכל גם להזמין מקומות בבתי - מלון , ואפלו כרטיסים למוזאונים , הצגות וכדומה שיחסכו לו עמידה בתור ויבטיחו לו מקום . נראה שגם ענף המלונאות עלול להפגע בעתיד . מאחר שבית - המלון משמש לתיר בעקר לאחסון חפציו ולשנה בלילה , הוא יחלף בתאים או בחדרונים מתכננים היטב , שיצבו בנמלי תעופה ובתחנות רכבת או במקומות מרכזיים , ובהם יוכל התיר להתרחץ ולישן . את מקומם של מדריכי התירים יתפסו ככל הנראה טלפוני מידע צמודים , המספקים מידע על פי מסלולי טיול קבועים . כבר בימינו משתמשים במכשירי מידע מתכנתים אלה במוזאונים . שנויים אלה עשויים להוזיל את מחירי התירות ויהפכו את הטיולים בארץ ובעולם לנפוצים עוד יותר . אינטרנט טפוס הרים מהפכה התעשיתית מחנאות מחשב פקסימילה תירס צמח תועלת , הנמנה עם משפחת הדגניים . זהו עשב חד - שנתי , המתנשא עד לגבה של שנים - שלושה מטרים . האדם פתח מאות זנים של תירס תרבותי הגדלים בכל רחבי העולם . צבעם של גרגרי התירס לרב צהב , אך יש זנים כתמים , אדמים , שחרים ולבנים . התירס נאכל כשהוא חי או מבשל . משערים כי מוצאו של התירס באמריקה התיכונה . האינדיאנים הפכו אותו לצמח תרבות עוד לפני אלפי שנים . כיום אין למצא את צורת הבר של התירס , ולכן אין יודעים במדיק את מוצאו . התירס הובא לאירופה בעקבות גלוי תייר מערבי מוקף בילידי גיניאה החדשה . הסקרנות להכיר את השונה , הזר והמוזר היא המניעה את האדם מאז ומתמיד להרחיק למסעות מעבר לים . בימינו התיירות נפוצה ביותר ומקיפה את כל שכבות החברה ,

קודם  |  הבא