תורה

עמוד:128

תורה שם כולל לחמשת החמשים ( ספרי התורה ) : בראשית , שמות , ויקרא , במדבר ודברים . התורה היא הקבץ הראשון בשלשת הקבצים המהוים את התנ"ך . לפי ההשקפה המסרתית היא קדושה יותר מן ה " נביאים " וה " כתובים", משום שנתנה על ידי ה'למשה . על פי מסרת זו , התורה נקראת גם " תורת משה " והיא הבסיס והתקף של ההלכה היהודית . חמשת חמשי התורה כוללים בעקר ספורים , וכן שירים , שירות , רשימות יחס , נאומים , רשימות של מפקדי אכלוסין , דינים וחקים ועוד . התורה מתארת את ראשיתה של האנושות מאז בריאת העולם ואת קורות עם ישראל מימי אברהם ועד למות משה והכניסה לארץ כנען . יש בה גם חלק משפטי : פרוט תרי"ג ( 613 ) החקים והמצוות . מהן מצוות שבין אדם למקום ( אלוהים ) , ומהן מצוות שבין אדם לחברו . המסרת הבחינה גם בין רמ"ח ( 248 ) מצוות " עשה", לבין שס"ה ( 365 ) מצוות " לא תעשה". בין החלק ההיסטורי לחלק החקי קים קשר הדוק : רק מתוך ספור קורותיהם של בני ישראל והברית שנוצרה בינם לבין האלוהים נתן להבין את הדרישה לקים את חקי התורה . התורה מחלקת לפרשות ולפרקים . אולם בנגוד לחלקה לפרשות , שהיא עברית מקורית , מקורה של חלקת התורה לפרקים הוא בתרגומים הנוצריים לתורה . רב חוקרי המקרא חושבים כי התורה חברה לא לפני תקופת המלוכה , ואין בה אחידות . לדעתם , הבדלי הסגנונות ושנויי הגרסאות מעידים שהיו ארבעה " מקורות " - או " תעודות " - שונים , שאחדו לספר אחד . ספר התורה את ספר התורה כותבים על גבי קלף שנעשה מעורה של חיה כשרה . סופר סת"ם כותב את ספר התורה על גבי הקלף בקלמוס נוצה או קנה ( מקל עץ ) , בדיו שחרה , תוך מלוי מדקדק של כל הכללים והחקים שקבעה ההלכה . אין מאירים את הכתוב בציורים , ואין מוסיפים נקוד , סימני פסוק או טעמי מקרא . רק את האותיות ש', ע', ט', נ', ז', ג', ץ ( ובראשי תבות שעטנז גץ ) מעטרים בתגים , שהם קשוט דמוי כתר . המצוה האחרונה בתרי"ג המצוות אומרת כי על כל יהודי לכתב ספר תורה בעצמו . מכיון שרב בני האדם אינם יכולים לקים מצוה זו , נהוג להשתתף בתשלום לסופר סת"ם ממחה על כתיבת ספר תורה . לאחר שמסימים את כתיבת הספר , תופרים את יריעות הקלף בגידים של בהמה טהורה , כורכים את קצותיו על שני מוטות עץ המכנים " עצי חיים " ומקשטים אותם ב " רמונים " עשויים מתכת . ספר התורה נגלל כמגלה . אצל האשכנזים הוא מלבש ב " מעיל", שהוא כסוי העשוי מאריג יקר כגון קטיפה ומקשט ברקמה מרהיבה , אבנט ופעמוני כסף . הספרדים מניחים אותו ב " תיק " - תבה עשויה מתכת או עץ המעטרת ביריעות קטיפה רקומות , במטפחות צבעוניות וברמוני כסף . לעתים מניחים על ראש ספר התורה " כתר תורה " מהדר אף הוא . כאשר אין קוראים בו , מונח ספר התורה בתוך ארון הקדש הנצב ליד הקיר המזרחי , הנחשב למקום הקדוש ביותר בבית - הכנסת . כאשר מסימים לכתב ספר תורה עורכים בבית - הכנסת טקס " הכנסת ספר תורה " מלוה בשירה וברקודים . ספר תורה שהתבלה ויצא מכלל שמוש אסור לזרק בשל קדשתו . גונזים אותו , כלומר טומנים ושומרים אותו . קריאה בתורה קוראים קטעים מספרי התורה והנביאים , בפני קהל המתפללים בבית - הכנסת בקול ובהטעמה ארבע פעמים בשבוע : בשבת בשחרית ובמנחה , ובימי שני וחמישי בשחרית . בנוסף לכך קוראים בתורה בצבור בחגים , בחל המועד , בראשי חדשים ובימי צום ותענית . בתלמוד כתוב כי משה רבנו הוא שקבע את מנהג קריאת התורה : " שיהיו קורין בתורה בשבתות ובימים טובים ובראשי חדשים ובחלו של מועד"( ירושלמי מגלה פ"ד ) . בתקופת שיבת ציון הנהיג עזרא הסופר את קריאת התורה גם בימי שני וחמישי ( ימי השוק ) ובשבתות בשעות אחר הצהרים , כאשר היו בני האדם פנויים ללמוד התורה . עזרא גם העמיד מתרגמן שיתרגם את הנאמר לארמית או ליונית , שהיו אז שפות הדבור בארץ , כדי שהכל יבינו את דבריו . בעבר היו נהוגים שני מחזורי קריאה בתורה . על פי מנהג הקריאה בתורה היא מסורת עתיקה , התורמת להכרת התורה ולאיחודה של הקהילה היהודית . בתמונה - קריאה בתורה בבית - כנסת .

קודם  |  הבא