מתוך:  > אביב חדש 17 > תהלים

עמוד:118

המזמורים מבטאים את רגשותיו של אדם יחיד או של צבור כלפי אלוהים . עקרם של רגשות אלה הוא התפעלות ושבח על מעשיו הרבים , ובעקר רגש של בטחון ואמונה בה'. יש ביניהם מזמורי תהלה , מזמורי תודה , מזמורי מלך וקינות . ספר תהלים ספר תהלים מחלק לחמשה חלקים ( או ספרים ) : הראשון : מפרק א עד מא ; השני : מפרק מד עד עב ; השלישי : מפרק עג עד פט ; הרביעי : מפרק פט עד קו ; החמישי : מפרק ק עד קן . חלקה זו מופיעה גם בתרגום השבעים ומכאן שהיא עתיקה . כל אחד מחמשת הספרים מסתים בדברי שבח והלל לה'. הספר האחרון אף מסתים בחמשה מזמורים הפותחים ומסימים במלה " הללויה". בספר זה גם מצויים חמשה - עשר מזמורים המכתרים בשם " שיר המעלות". מזמורים רבים נושאים את שמו של דוד , ועל כן יחסה המסרת את ספר תהלים כלו לדוד המלך . אך מלבדו מופיעים בכותרות המזמורים גם שמות אחרים : אסף , בני קרח , שלמה , איתן , הימן , ידותון ומשה . מלבד זאת , מתכנם של כמה מן המזמורים המיחסים לדוד נתן להבין שלא הוא כתב אותם . אין תמימות דעים בין החוקרים בשאלה מתי נכתבו המזמורים . יש הסוברים כי רבם חברו אחרי העליה מבבל ומעוטם בימי החשמונאים , כלומר , בתקופת הבית השני . יש המקדימים את זמן חבורם לימי הבית הראשון , ומסתמכים על ניבי הלשון בתהלים , האפיניים לספרות אוגרית ולשירת המזרח הקדום . קרוב לודאי שספר תהלים כולל מזמורים מתקופות שונות . כמה מהם עתיקים , וכמה מאחרים יותר . יתכן גם כי כמה קבצי מזמורים שונים צרפו לספר אחד . השירה בתהלים מבחינת צורתו הספרותית ספר תהלים נמנה עם ספרי השירה שבמקרא , וכל סגלות השירה המקראית מאפינות את מזמוריו , כגון התקבלת :"ה'אורי וישעי , ממי אירא ? ה ' מעז - חיי , ממי אפחד ?"( תהלים כז א ) . החזרה : " זמרו לה'בכנור , בכנור וקול זמרה"( תהלים צח ה ) . הדמוי : " יהיו כחציר גגות ..."( תהלים קכט ו ) . ולשון נופל על לשון : " יראו רבים וייראו"( תהלים מ ד ) . על רבגוניותם הרבה של מזמורי תהלים מעידה הבריתא ( משנה חיצונית שאינה כלולה בספרי המשניות ) האומרת : בעשרה מאמרות של שבח נאמר ספר תהלים : בנצוח , בנגון , במשכיל , במזמור , בשיר , באשרי , בתהלה , בתפלה , בהודאה , בהללויה ; גדול מכלן הללויה , שכלו שיר ושבח בבת אחת . ( פסחים קיז ע"א ) . במשך דורות רבים היה ספר תהלים מקור נחמה לעם ישראל . היהודים בכל הגליות הכירו היטב את מזמוריו והרבו לומר אותם ולשאב מהם בטחון ועידוד . רבים מפסוקיו גם שבצו בסדור התפלה , מכיון שהם מיטיבים לבטא את רחשי לבו של המאמין . דוד בן ישי מגלות הגנוזות תנ"ך תפלה תקופת בית שני תרגום השבעים תוים שיטת רשום של צלילים המאפשרת לזמרים ולנגנים ליצר מוסיקה מתוך הסתכלות בטקסט כתוב . כתב התוים הוא לשון המוסיקה . נתב התוים המקבל כיום התפתח באירופה מסימני העזר שהנהגו למן המאה ה - 8 להשמעת מזמורים בכנסיות . קדמו לו טעמי המקרא שנועדו לסיע בקריאה מטעמת של התורה בבתי - הכנסת . מלבד הסימנים לציון גבה הצלילים ומשכם , כוללים התוים גם הנחיות בצוע באיטלקית . התוים נכתבים משמאל לימין . הזמרה הקולית - הצורה המוסיקלית הקדומה ביותר - התבססה על קולו הטבעי של האדם . בתרביות הקדומות לא היתה שום דרך לרשום השירים והמנגינות העממיות . המבצעים נהגו לאלתר את זמרתם והמנגינות עברו מפה לאזן ונחרטו בזכרונם של השרים , ואחרי כן של הנגנים , באפן חלקי בלבד . כך נהוג עד היום בכל התרביות הלא - אירופיות . מזמורי התפלה שהיו נהוגים בבתי - הכנסת בארץ - ישראל ובכנסיות הנוצריות במזרח במאות הראשונות לספירה שמשו יסוד לפתוח כתב התוים . הטעמת ההברות והמלים שסמנו בספרי התפלה הביאה בהמשכה לפתוח שיטה משכללת לרשום מוסיקה . חלוצת כתב התוים היתה הכנסיה הביזנטית במאה ה - 4 . באותו הזמן עשו גם האפיפיורים הראשונים מאמצים להאחדת מזמורי התפלה בכנסיות הקלטיות והספרדיות . על - שמו של האפיפיור גרגוריוס הראשון נקראות יצירות המוסיקה הגרגוריאנית שהלחנו במאות ה - 8 - 9 והמושרות בצורתן המקורית עד היום . כתב התווים האירופי התפתח מסימני העזר לזמרה כנסייתית ולתפילות , הדומים מאוד לטעמי המקרא . בתמונה - תווים למוסיקה נוצרית מימי הביניים המוקדמים . דוד מלך ישראל , מחבר מזמורי התהילים , מנגן בנבל . איור מתוך ספר התפילות של הדוכס מברי , משנת 1364 .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר