תאית

עמוד:113

מתעכלת , ותאית הנמצאת במזון שאכלנו מפרשת החוצה בצואה . בכל זאת הרופאים ממליצים להרבות באכילת מזונות המכילים תאית , בעקר פרות וירקות , כי היא ממריצה את פעלת המעים . אפשר להפיק תאית מצמחים באמצעות תמסות מהולות של חמצות ובסיסים . תמסות אלה ממסות חמרים אחרים המצויים בצמח ומותירות את התאית . תאית טהורה במיחד מופקת בדרך זו מסיבי כתנה . התאית משמשת חמר גלם חשוב בתעשית הניר והחמרים הפלסטיים , וליצור לכות וסרטי צלום . המסת תאית , שמקורה בכתנה , בתערבת של חמצה גפרתית וחמצה חנקנית יוצרת ניטרוצלולוזה ( צלולוזה ניטרתית ) , המשמשת חמר גלם לסיבים סינתטיים כגון משי מלאכותי , וכן ליצור חמרי נפץ . מניטרוצלולוזה וקמפור ( מין שרף ) מקבלים את הצלולואיד , חמר פלסטי שקוף . חמצן כתנה מולקולה מימן סכר , סכרים עמילן פחמימות פחמן תא תאנה התאנה היא עץ נמוך ונשיר , הנמנה עם הסוג פיקוס ממשפחת התותיים . במשפחה זו ובסוג פיקוס מצויים צמחי תועלת רבים , שביניהם בולטים השקמה , פיקוס הגומי , והתות למיניו . התאנה מתיחדת בעליה הגדולים והשסועים ככף היד , בריחה החם והמתוק ובפריה המיחד העשיר בברזל ובאשלגן . התאנה היתה מן החשובים בפרות ארץ - ישראל בימי קדם . היא נזכרת פעמים רבות בתנ"ך , ונמנית עם שבעת המינים שהתברכה בהם ארצנו . עץ התאנה היה מכר בתקופות קדומות ביותר , ומזכר אף בכתובות שמלפני תקופת המקרא . עם זאת אין התאנה נחשבת לאחד מעצי הבר של הארץ . מוצאה בקדמת אסיה , שם הכנסה לתרבות ומשם נפוצה לארצות השכנות . שלכת החרף של התאנה מעידה עליה שאינה בת האזור , שכן רב עצי האזור הם ירקי - עד . עצים העומדים בחרף בשלכת מוצאם בארצות צפוניות יותר , שבהן החרף קר . התרבות תאני הבר והתרבות עלי התאנה שעירים מאוד ומצוי בהם שרף חלבי ארסי , הגורם לגרוי העור . שרף זה מצוי גם בענפים ובפרות . תפרחת התאנה היא פגה - מצעית בשרנית הנראית ככדור שבתוכו יושבים מאות פרחים קטנים . בתאנה התרבותית מצויים בפגה רק פרחים נקביים קטנים . בתאנת הבר , המכנה גם " תאנת העזים", יש פרחים נקביים ופרחים זכריים . האבקת הפרחים הנקביים מתבצעת על ידי צרעות קטנות , שארכן שנים עד שלושה מילימטרים . הצרעות מתפתחות בפגות של תאני הבר , ובצאתן החוצה הן מתלכלכות באבקת הפרחים הזכריים , ומעבירות אותה לפרחים הנקביים שבתוך הפגות האחרות . הצרעות נכנסות לפגות החדשות כדי להטיל שם את ביציהן . ואכן , זחליהן נזונים מהפרחים שבפגה ומתפתחים לצרעות בוגרות . אלה יוצאות שוב כדי להטיל את ביציהן בפגות חדשות , וכך מאביקות ומפרות את פרחי הנקבה שבפגות האלה . רב זני התאנה שמגדלים בתרבות אינם זקוקים כלל להאבקה ופגותיהם מבשילות ללא האבקה והפריה . השם המדעי של תופעה זו הוא פרתנוקרפיה , כלומר - " פרי בתולים". התאנה חנטה פגיה פרי התאנה מצטין בטעמו המשבח ומכיל כ - 17 אחוז סכר ומינרלים . יש זנים שפרים נאכל בעודו טרי ויש המתאימים ליבוש . תאנים מיבשות , הידועות בשמות דבלים , גרוגרות וקיץ , מכילות עד 75 אחוז סכרים וערכן התזונתי רב . בימי קדם היתה התאנה פרי חשוב ועצי תאנים נטעו בכל הארץ . גם קדם להקמת המדינה היו מרבים עצי התאנה בבסתנים הערביים , בעקר בחבל ההררי של הארץ . כיום ירדה התאנה מימין : הפסוק המקראי - איש תחת גפנו ותחת תאנתו " מעיד על חשיבותה של התאנה בימי קדם . הפרי המתוק סימל את השפע , ההיאחזות השורשית בקרקע ואת השלווה והיציבות . ואכן באותה התקופה היו עצי התאנה פזורים בכל רחבי הארץ . משמאל : עץ תאנה רחב נוף , פגות בוסר ופרי בשל ומתוק . הפגה היא תפרחת פרחים שבה מתבצעת ההפריה . לאחר שהיא גדלה ומבשילה היא הופכת לפרי הבשרני והטעים שאנו אוכלים .

קודם  |  הבא