תאטרון עברי וישראלי

עמוד:110

התקים שמונה שנים , ובמהלכן זכה בכמה הצלחות , כמו " בדלתים סגורות " על פי מחזהו של סרטר , ו " נושים " מאת סטרינדברג . נסיונות אלה הניעו את התאטרונים הגדולים להקים בתוכם מסגרות קטנות להצגות נסיוניות . בשנת 1961 הקים יוסף מלוא את " התאטרון העירוני חיפה". זו היתה הפעם הראשונה בארץ שעיריה הקימה ותמכה בתאטרון משלה . בעקבותיה אמצה גם עירית תל - אביב את התאטרון ה " קאמרי " כתאטרון עירוני . בחיפה הנהגה גם לראשונה שיטת המנויים , המבטיחה לתאטרון מספר מסים ידוע של צופים כבר בתחלת העונה . שיטה זו נפוצה עתה בכל התאטרונים . נסיונות חדוש נוספים בשנת 1970 קבל עודד קוטלר את הנהלת תאטרון חיפה . קוטלר עודד מחזאים צעירים רבים , שהחלו את דרכם על במת תאטרון חיפה , ביניהם יהושע סובול והלל מיטלפונקט . הוא גם עודד סוג תאטרון נסיוני חדש - תאטרון תעודי ( דוקומנטרי ) - המציג את המציאות החברתית העכשוית . הרוח החיה בתאטרון זה היתה הבמאית נולה צ'לטון . בשנת 1971 זכתה גם ירושלים , לראשונה , ללהקת תאטרון קבועה בח'אן הירושלמי . ב - 1974 הקימה גם עירית באר - שבע תאטרון משלה . בנוסף לאלה פועלים היום עוד תאטרונים קבועים : תאטרון בית לסין , תאטרון הספריה - שליד בית - הספר למשחק " בית צבי", תאטרון " הסמטה " ביפו - המתמקד בהצגות קטנות ונסיוניות , ותאטרון " גשר " - שנוסד על ידי שחקנים עולים חדשים מברית - המועצות לשעבר . מסגרת לתאטרון נסויי , שנועדה להעניק הזדמנות ראשונה לקבוצות צעירות וחדשניות הוקמה לראשונה בארץ בשנת 1980 . מדי שנה , בחול המועד סכות , נערכים בעכו שלושה ימי " פסטיבל לתאטרון אחר". לא תמיד הארועים הם אכן חדשניים , אך הפסטיבל מושך אליו המוני צופים , ביניהם צעירים רבים , והוא חגיגה לתאטרון הישראלי . פסטיבל עכו גם גלה כמה מן היוצרים היותר חדשניים בתאטרון הישראלי , כמו דודי מעין ויגאל עזרתי . בשנים האחרונות נערך מדי אביב פסטיבל תאטרון ישראלי נוסף - ה " תאטרונטו". זהו פסטיבל להצגות יחיד , ורבן מקוריות . דרמה הבימה השכלה פורים קאמרי תאטרון תאטרון רחוב תור הזהב ראו ערכים נפרדים למרבית האישים הנזכרים בערך זה . תאטרון רחוב תאטרון המתבצע ברחוב . זהו תאטרון עממי , מבדר ומהנה , המבסס על תנועה , צליל וצבע יותר מאשר על מלים . תאטרון הרחוב משתדל ליצר קשר מידי עם קהלו ולספק את רצונו . במשך כל ימי קיומו פועל התאטרון בשני מישורים מקבילים : מצד אחד , המופע המכבד , הנערך במקומות המיעדים מראש להצגות , ומצד אחר , הלהקות הנודדות ממקום למקום והמופיעות ברחובות ובככרות . בשל התנאים שבהם הוא פועל - מרחב פתוח שיש בו תנועה רבה , רעש ורמלה - משתדל תאטרון הרחוב להסתמך פחות על מלים ויותר על פעלות גופניות . שחקני הרחוב הם לרב גם להטוטנים ואפלו קוסמים המנסים למשך את תשומת הלב של העוברים ושבים המרכזים בעניניהם . כדי ליצר קשר מידי ומהנה עם הקהל , מעצבים מופעי תאטרון הרחוב בצבעוניות רבה , בתרועות וחצוצרות , בהומור וליצנות ובמופעים שופעי פעלולים שובי עין . במשך שנים רבות נחשב תאטרון הרחוב לנחות והמוני . אולם החל בשנות ה - 70 החלו לגלותו מחדש , ובמקומות שונים נתן לראות מופעי רחוב לעתים מזמנות . בישראל נערכים מופעי רחוב בירושלים , במקביל לארועי פסטיבל ישראל . גם בפסטיבל עכו נתן לצפות במופעי רחוב . אחת הקבוצות הותיקות בארץ , העוסקת במופעי רחוב , היא קבוצת " חוני המעגל". על אף פעילותם כתאטרון רחוב , מנסה הקבוצה להעלות מופעים מענינים ומעוררי מחשבה . תאטרון תאטרון בבות תאטרון עברי וישראלי אין כמו הליצנים לרתק את העוברים ושבים ברחוב למופע משעשע . הקרקס , ובעיקר ליצניו , הם היסוד שעליו בנוי תיאטרון הרחוב . קטע ממחזהו של יהושוע סובול " ליל העשרים - . סובול התחיל את דרכו בתיאטרון חיפה , שהיה התיאטרון העירוני הראשון בארץ . מאז נחלצו עיריות נוספות לסייע לתיאטרונים בתמיכה כספית , ככוו תל - אביב שאימצה את תיאטרון ה " קאמרי".

קודם  |  הבא