שרון

עמוד:87

נהרים , ואיך " הריצו לפני מרכבתו בעמק השרון בואך מצרים". במאה ה - 3 1 לפני הספירה התנחלו בני ישראל בארץ . עם 31 המלכים שהובסו בידיהם בעת הכבוש נמנים " מלך חפר"( סביבת קבוץ מעברות של ימינו ) , " מלך אפק " ( על יד ראש העין ) ו " מלך לשרון". יש הרואים בכתוב זה ( יהושע יב יח ) רמז לכבוש השרון על ידי בני ישראל . בחלקת הארץ לשבטים נכלל צפון השרון בנחלת מנשה ודרומו בנחלת אפרים . באותה תקופה נאחזו הפלשתים בדרום הארץ והחלו להתפשט לעבר אזורי ההתנחלות הישראלית . המלחמה הגדולה בין הפלשתים לבני ישראל נערכה ליד אפק שבדרום השרון , ובה נחלו הפלשתים נצחון מכריע . אולם לאחר זמן - מה נצח דוד את הפלשתים . מאז נכלל השרון בשלמותו בשליטת בני ישראל . בימי שלמה המלך היתה ארץ חפר , שבין חדרה ונתניה של ימינו , אחד מתריסר מחוזות הממלכה . לאחר פלוג הממלכה נכלל השרון בממלכת ישראל הצפונית , עד שנת 733 לפני הספירה . אז קרע מלך אשור מממלכת ישראל את הגליל , הגלעד ויזרעאל . השרון היה לפחוה אשורית - פחות דאר - שהשתרעה מהכרמל עד לירקון . בתקופת השלטון הפרסי בארץ ( 538 - 332 לפני הספירה ) מסרו מלכי פרס את השרון לידי הפניקים , כתמורה על השרותים הימיים שהעניקו לפרסים במלחמתם ביונים . תקופת שלטונם של הפניקים בשרון הביאה שגשוג ופריחה מחדשת לאזור . בימי הבית השני שגשג מחדש הישוב היהודי בשרון . חז"ל מהללים את ה " עגלים משרון", שמהם היו לוקחים קרבנות למקדש , וכן את " היין השרוני". כן ידועים מהמקורות קנקנים אפיניים שיצרו בשרון לשמירת היין וה " על השרוני", ששמש להחזקת הראשים של צמדי הבקר בעת עבודתם בשדה . יהודי השרון גרו בבתי חמר שהיו עלולים להתפורר ולהתמוטט על יושביהם , לפיכך תקנו בשבילם תפלה מיחדת שנאמרה ביום הכפורים . בתקופה הרומית - ביזנטית השכילו תושבי השרון ליבש את הבצות , והודות לכך התפשט הישוב גם ברצועה המערבית והמרכזית של השרון . באותה תקופה היתה קיסריה העיר החשובה ביותר באזור ובארץ בכלל . לאחר הכבוש הערבי של ארץ - ישראל החלה דעיכת ההתישבות בשרון . תעלות הנקוז ומפעלי ההשקיה מהתקופה הרומית - ביזנטית הזנחו , האדמות הוצפו מחדש בבצות או שכסו בחולות הנודדים , ועקב כך התמעטה האכלוסיה . הערבים גם פגעו קשה ביערות השרון , שהשתרעו מאזור הכרמל ועד לירקון . השרון נותר מזנח ושומם דורות רבים . במאה ה - 19 התרחב הישוב הערבי בהר שומרון והכפרים שבהרים עבדו אדמות במזרח השרון . לכפרי הערבים בהרים היו גם שטחי מרעה בשרון , וכן נדדו במרחביו שבטים קטנים של בדוים שהתקימו ממרעה ומשד . ההתישבות היהודית בשרון כשהגיעו היהודים לשרון בסוף המאה ה - 19 , מצאו אותו כמעט ריק מתושבים , שומם ומזנח , כשחלקים נכרים ממנו מכסים בבצות המפיצות מלריה ( קדחת ) . המושבה הראשונה בשרון - פתח תקוה - נוסדה בגבולו הדרומי בשנת 1878 . המושבה השניה - חדרה - נוסדה בצפון השומרון בשנת 1890 . שתיהן הוקמו בלב בצות וסבלו מהקדחת , מהתגריות הערבים ומיחסו העוין של השלטון הטורקי . בימי העליה השניה נוסדה כפר סבא . בתם מלחמת העולם הראשונה עדין היה השרון דל בישובים ומכסה בצות . בגל העליה וההתישבות בתחלת שלטון המנדט הבריטי הוקמו כמה מושבות לארכו : כפר מל"ל - הישוב הראשון בשרון שהוקם על אדמת הקרן הקימת לישראל - הוקם ב - 1922 , וכן הרצליה , רמת השרון , רעננה , רמתים , נתניה , אבן יהודה , תל מונד , בנימינה ופרדס חנה . רבן התקימו מהפרדסנות ששגשגה על גבעות החול האדמות . לעמת זאת אזורי הבצות דרשו מאמץ מארגן שהחקלאות הפרטית לא יכלה לעמד בו . תפקיד זה נמסר לקרן הקימת לישראל , שהשלימה בשנת 1929 את רכישת אדמות עמק חפר ( ואדי אלחוארת') . ב " מארעות " 1936 - 1939 הוקמו ישובים נוספים , שיצרו רצף יהודי לארך השרון . ב - 1937 נסלל " כביש השרון", שחבר בין חיפה לתל - אביב ועבר בעמק ה " מרזבה " המזרחי שלרגלי הרי השומרון . ערב מלחמת העצמאות היה השרון האזור הצפוף ביותר בארץ מבחינת האכלוסיה היהודית . היו בו 78 ישובים עבריים ובהם כ - 55 אלף נפש . עמק המרזבה , שאדמותיו היו שיכות לכפרי הערבים שבהרים , הוה חיץ בין הישובים העבריים בשרון לבין הישובים הערביים שלמרגלות הרי שומרון . עם פרץ מלחמת העצמאות שאפו כחות האויב לפצל את מדינת ישראל לשנים על ידי כבוש נתניה וסביבתה , אך הדבר לא עלה בידיהם . עם חתימת הסכמי שביתת הנשק העתק הגבול מזרחה למרגלות ההרים , וכך נכללו בשטח המדינה כמה מהכפרים הערביים שבשולי ההר , אשר נודעו אחר כך בכנוי " המשלש הקטן". למרות זאת " מתניה " הצרים של המדינה באזור השרון הוסיפו להוות בעיה בטחונית עד 1967 , כאשר הגבול העבר אל נהר הירדן בעקבות מלחמת ששת הימים . בעקבות הסכמי השלום שנחתמו עם הפלשתינים בשנת 1995 , העבירה ישראל את קלקיליה וטול כרם לידי הרשות הפלשתינית . מאז קום המדינה התחוללו בשרון שנויים רבים מאוד בנצול הקרקע . חלק מהפרדסים הותיקים שקמו . אחרים נעקרו ואת מקומם תפסו גדולים אחרים וכן נטעו פרדסים שמורת נחל פולג בשרון מתהדרת מדי שנה בעונת האביב בפרחי אירוס יפי מראה ובפרחים אחרים , המושכים אליהם אוהבי טבע רבים .

קודם  |  הבא