שקספיר, ויליאם

עמוד:85

באי - הבנות רבות , ואף ברצח , המובילים לבסוף אל מותם . הקומדיות נועדו אמנם לבדר ולשעשע , ושקספיר עשה זאת היטב , אך גם בקומדיות מנסה שקספיר לומר משהו על אפים ומניעיהם של בני האדם . בין הידועות שבהן " כטוב בעיניכם", " חלום ליל קיץ", " הלילה ה - 2 1 " ו " אלוף הסוררת". בקומדיות המאחרות שלו מרגשת רוח הנכאים ששלטה בשקספיר , ואף שסופן טוב , הן רציניות מאוד וכלל לא מצחיקות . בין אלה " אגדת חרף " ו " הסערה". יכלתו של שקספיר להבין ולבטא את בעיותיהם ולבטיהם של בני אדם , והכרותו העמקה את שפת התאטרון , הפכה את מחזותיו נצחיים , מובנים ואהודים בכל דור . אין במה המכבדת את עצמה , שאינה מעלה מדי פעם מחזה משלו . גם לקולנוע הגיעו רבים ממחזותיו , ואף האופרה , הבלט ובמת המחזמר שאבו מהם . מרבית מחזותיו העלו גם על הבמה העברית . שקספיר כתב גם שירים ובעקר ידועות הסונטות שלו . דרתה טרגדיה קומדיה תאטרון שרב תופעה אקלימית האפינית לאזור המזרח התיכון : חם רב ויבש קיצוני , בלוית רוח חמה הנושבת מן המדבר במזרח . רוח זו שכיחה בעונות המעבר , בסתו ובאביב . השרב מכנה גם חמסין . המיחד את השרב מן התנאים האקלימיים השוררים בקיץ אינו גבה הטמפרטורות דוקא ( בקיץ הן לא פעם גבוהות יותר ) , אלא היבש הרב , ובעקר הצרוף של חם ויבש , היוצר עמס חם כבד . לשרב מתלוה לא פעם אבך : האויר מתמלא גרגרי חול זעירים , ולכן הראות קשה . החם והיבש של השרב מעיקים על האדם ועל בעלי - החיים ועלולים לגרם נזק לחקלאות . בארץ - ישראל יש כ - 50 ימי שרב בשנה , ומכאן שמו הערבי"ח'מסין", שהשתרש גם בשפה העברית . הרכוז הגדול ביותר של ימי השרב הוא בחדשים אפריל - מאי ; רכוז משני הוא בחדשים ספטמבר - אוקטובר . כך קורה , שדוקא בחגים היהודיים החשובים ביותר - פסח באביב , ומועדי תשרי בסתו - שוררים פעמים רבות תנאי שרב . אקלים חול מדבר רוח שרדינגר , ארוין פיסיקאי אוסטרי . מאבות תורת הקונטים והביולוגיה המולקולרית . חי בשנים 1887 " 1961 . ארוין שרדינגר נולד והתחנך בוינה במשפחת תעשינים מצליחה . ב - 1927 הוא התמנה פרופסור לפיסיקה באוניברסיטת ברלין , אולם עזב אותה עם עלית הנאצים לשלטון בשנת 1933 . בשנת 1938 , כשהיה פרופסור באוניברסיטת גרץ באוסטריה , פלשו אליה הנאצים והוא עזב אותה וקבל משרה בדבלין שבאירלנד . עבודתו החשובה ביותר של שרדינגר , שבזכותה הענק לו פרס נובל בשנת 1933 , היא פתוח תורת הקונטים בגרסתה המקבלת כיום . את העבודה הזו הוא עשה ב - 1926 . שנה קדם לכן , הגיע ורנר היזנברג לגרסה של תורת הקונטים הנקראת בשם " מכניקת המטריצות". התאוריה של היזנברג הצליחה לתאר בדיוק את הקרינות הנקלטות והנפלטות מהאטום . אולם הנסוח שלה היה מפשט , וקשה היה לראות את התמונה הפיסיקלית המסתתרת מאחוריה . גרסתו של שרדינגר , הנקראת " מכניקת הגלים", מתארת חלקיק קונטי - למשל , אלקטרון - כגל קטן המתנודד במרחב . למרות שמשמעותו המדיקת של הגל הזה נשארה לא ברורה , הרי שתמונת הגל עצמה היתה מוחשית הרבה יותר מהנסוח של היזנברג . כפי ששרדינגר עצמו הראה , שתי הגרסאות - שלו ושל היזנברג - הן שקולות לחלוטין מבחינה מתמטית , נך שבעצם הן מהוות תאוריה אחת , המבטאת בשתי שפות שונות . בשנת 1944 פרסם ארוין שרדינגר ספר קטן ושמו " מהם החיים", ובו הציע את ההשערה שמנגנון התורשה מבסס על מולקולות יחידות , שהמבנה המדיק שלהן משמש מעין " צפן גנטי". השערה זו פתחה את הדרך לביולוגיה המולקולרית , והובילה לגלוי הצפן הגנטי של מולקולת הדנ"א ב - 1953 . ביולוגיה היזנברג , ורנר קונטים , תורת תורשה שרה אחת מארבע האמהות של האמה העברית . אשת אברהם אבינו ואמו של יצחק . שמה המקורי היה שרי , אך אלוהים שנה את שמה לשרה . פרוש שמה של שרה באכדית - נסיכה . מספר עליה בספר בראשית ( פרקים יא - כג ) . שרה היתה גם קרובתו של אברהם . היא נשאה לו כשהיו כישרונו העצום של ויליאם שקספיר עמד לו כדי לכתוב טרגדיות משובחות וקומדיות מסובכות עלילה ומצחיקות , שחינן לא סר גם לאחר מאות שנים . בתמונה - כרזה לקומדיה " מהומה רבה על לא דבר", מאת ויליאם שקספיר , שהוצגה בתיאטרון העירוני באר - שבע .

קודם  |  הבא