עמוד:65

חיה שנהב נולדה בכפר יהושע בשנת 1939 במשפחת חקלאים , ממיסדי המושב . לאחר שסימה את למודיה באוניברסיטה העברית , בחוגים ספרות עברית וגאולוגיה , היא נשאה וחיה עם משפחתה בירושלים . אף שפרסמה למבגרים ספרי שירה וספרת , השקיעה חיה שנהב את רב זמנה ומרצה בכתיבת ספורים ושירים לבני הגיל הרך . הקו הבולט ביותר בכתיבתה לפעוטות הוא התחכום שבמשחקי המלים , הפיוטיות ותשומת הלב שהיא מקדישה לפרטים הקטנים . חן ורעננות מצויים בספרה הידוע " מיץ פטל", המספר בהומור ובשובבות על נסיונותיהם המרתקים של האריה והג'ירפה לגלות מי הוא מיץ פטל , הדיר החדש בבית הסמוך בעל החלונות הירקים , התריסים האדמים והוילונות הצהבים . גבוריו של הספור " פיט - פט - טו", המבסס על פזמון ילדים ידוע , הם שלושה גמדים פטפטניים היוצאים למסע פלאים . ב " משפחת כף - יד שמאל " מציגה שנהב לקורא הצעיר את אצבעות כף היד בעזרת ספור הרפתקני על משפחת האצבעות , המחפשת את בנם הצעיר , הזרת , שנעלם . נטיתה של שנהב לסגנון האי - גיון ( נונסנס ) ומשחקי מלים מתגלה במחרזת שיריה הקצרים והתמימים " גדי קטן רוצה חבר", המתארים חויות יומיומיות מנרות ורגעים קטנים , כמו בשיר שהלחן : שירה של נמלים . בדשא בין הגבעולים אין לה סוף , אין התחלה , איזו שירה גדולה ! עוד מספריה : " היפותם"( 1975 ) , " מה נעשה עם ג'ינג'ר " ( 1994 ) , וקבצי השירים " דיסה עם סכר"( 1985 ) , " תרנגלת כחלה"( 7987 ) ו " יהושע חמוד"( 7996 ) . חיה שנהב גם עבדה וכתבה נסח עברי לספרי ילדים מתרגמים . על יצירתה היא קבלה פרסים אחדים וביניהם " פרס זאב " לספרות ילדים ופרס אקו"ם לשיר עברי . אחדים מספוריה המחזו ועבדו לסרטי הנפשה ( אנימציה ) ולתקליטורים , ורבים משיריה הלחנו . ספרות ילדים ונער שנהר , יצחק מספר עברי , עורך ומתרגם . כתב בעקר על חייהם של היהודים במזרח אירופה ובארץ - ישראל . חי בשנים 907 1 * 1957 . יצחק שנהר ( שנברג ) , נולד באוקראינה . הוא קבל חנוך עברי ולמד בגימנסיה רוסית . בשנת 1924 עלה שנהר לארץ - ישראל ועבד כפועל בנין , כפועל חקלאי וכפקיד ברכבת . כשמונה שנים לאחר מכן הוא נסע לבלגיה ולמד בה מדעי החברה באוניברסיטה של בריסל . משנת 1942 שמש שנהר כעורך הוצאת הספרים " שוקן". שנהר כתב את ספוריו בסגנון ראליסטי . הוא תאר את המציאות בנאמנות , אך העלילות בספוריו מתרחשות באוירה אפופת מסתורין . הנושאים המרכזיים שהעסיקו אותו ביצירתו , הם החיים היהודיים במזרח אירופה והחיים בארץ - ישראל בין שתי מלחמות העולם . הוא כתב בסגנון עשיר וססגוני השואב מרבדי לשון מגונים , ספורים כמו " מארץ אל ארץ", " ימים ידובבו", " מאז ומקדם " ו " בשבעה דרכים " - ספורים על מסעותיו באירופה ובאמריקה הדרומית בשליחות הקרנות הלאמיות , קרן היסוד והקרן הקימת לישראל . כן כתב את " בשר ודם " ולילדים חרוזים וספורים ב " בין כוכבים ודשא". יצחק שנהר תרגם לעברית עשרות ספרים - יצירות ממיטב הספרות האנגלית , הצרפתית , הגרמנית והרוסית . על תרגום " הנשמות המתות", יצירת המופת של הסופר הרוסי גוגול , קבל את פרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת . עברית , ספרות ראליזם שניאור , זלמן משורר עברי בדור התחיה . היה מן הראשונים בספרות העברית שנתנו בטוי ליצרים של האדם , לאהבה החושנית ולחיים הארציים של היהודי בגולה . הוא שאל צורות ותכנים מהתרבות העולמית ויצר להם מקבילות עבריות , שהשפיעו על שירתנו וספרותנו . חי בשנים 1887 - 1959 . זלמן שניאור נולד בשקלוב שברוסיה הלבנה והחל לכתב שירים בעודנו ילד . בשנת 1900 הוא נפגש באודסה עם ח"נ ביאליק , שהעריכו מאוד , ועם מנדלי מוכר ספרים . היה מעובדי הוצאת הספרים " תושיה " בורשה ומזכירו של י"ל פרץ . אחרי כן חי שניאור בשויץ , בפריס , בגרמניה ובניו - יורק . ב - 1950 הוא עלה לישראל . היהודי כבשר ודם ולא כרוח בלבד יצירתו של זלמן שניאור בעברית וביידיש היא רבת כמות ואיכות . מלבד שירים הוא כתב גם הרבה יצירות ספרת ( פרוזה ) , רבן ביידיש . כמה מיצירותיו אלה הוא תרגם בעצמו לעברית , בתוכן " אנשי שקלוב", " פנדרי הגבור " ( הצג גם כמחזה בעברית ) ועוד . בשירתו הדגיש את אהבת החיים ושמחת החיים של המוני העם היהודי בגולה . שניאור כתב הרבה על נושאי האהבה והטבע . בנוסף לכך לחם את מלחמתו של עם ישראל באמות העולם הרודפות אותו , כשהוא מעלה על נס את זקיפות הקומה היהודית ואת הקנאים והנביאים שפעלו בקרבו ( " עם צלילי המנדולינה") . הוא חבר פואמה מפלאה ושמה " וילנה", זכר לירושלים דליטא . בפואמה הנודעת שלו " ימי הבינים מתקרבים " חזה את בוא השואה . שניאור חלם על כחות רוחניים הגנוזים בעם שישובו ויתגלו כאשר ישוב למולדתו ועל כך כתב ביצירתו " לוחות גנוזים". ביאליק , חיים נחמן מנדלי מוכר ספרים פרץ , י"ל המשורר זלמן שניאור עסק ביצירתו בענייני האדם היחיד ובגורל העם היהודי בגולה , שייגאל בארצו . בהתאם לרוח תנועת התחייה בתרבות היהודית , התרכז זלמן שניאור בצידם החיובי של החיים בגולה ובהצגת דמותו ומורשתו של היהודי כמקור לגאווה .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר