עמוד:63

שנברג , ארנולד מלחין אוסטרי ממוצא יהודי , מגדולי היוצרים החדשנים במוסיקה . המציא את " שיטת שנים - עשר הטונים " ואת ה " אטונליות " - העדר צלילים מתנגנים . שנברג נחשב לבעל ההשפעה הרבה ביותר בין מלחיני המאה ה - 20 . חי בשנים 1874 - 1951 . עד גיל שש - עשרה למד ארנולד שנברג בכחות עצמו לנגן בכנור ובצ'לו . לאחר שרכש את יסודות המוסיקה הוא החליט להיות מלחין . יצירותיו הראשונות לא התקבלו יפה בצבור , אך חוגי המוסיקה בוינה רחשו לו אהדה . נשואיו ב - 1901 אלצו אותו לעבר לברלין ולעסק בתזמור מוסיקה קלה . בכל זאת לא נטש שנברג את שאיפותיו האמנותיות והלחין את " שירי גורה", יצירה המספרת על אהבותיו של מלך דנמרק במאה ה - 14 , ומשתתפים בה ארבעה זמרים , שלוש מקהלות של גברים , מקהלה אחת מערבת ותזמרת ענקית ובה גם שמונה חלילים , וכן " פלאס ומליסנדה", ו " הסימפוניה הקמרית", שתארו על ידי הבקרת כ " קבץ של אנורמליות". סגנונו של שנברג נעשה חדשני יותר ויותר מיצירה ליצירה , ואט אט נטש את מסכמות המוסיקה הקלסית . לבסוף , ביצירתו " פירו הסהרורי"( 1912 ) , הוא שבר את כל החקים של המוסיקה המסרתית : אין ביצירה זו מנגינות , המבנה שלה אינו מסרתי וההרמוניה חדשנית לחלוטין . הרשם שעשתה היצירה היה מדהים , ובנגינת הבכורה החלפו מהלמות בקהל . " שיטת שנים - עשר הטונים " בשנות מלחמת העולם הראשונה הבין שנברג שאינו יכול להמשיך בדרך זו , שבה אינו כפוף לשום חק או מסכמה אמנותית , ואז המציא את " שיטת שנים - עשר הטונים " ואת ה " אטונליות"( העדר צלילים מתנגנים ) . לפי שיטה זו , כל שנים - עשר הצלילים בסלם - לרבות חצאי הטונים - שוים בחשיבותם , ושלא כמו במוסיקה המסרתית , נתן לשלבם בכל צרוף שהוא . שיטה זו נקראת " השיטה הדודקפונית", שמקורה במלה דודקא - שנים - עשר ביונית . יצירותיו החדשניות והקשות לשמיעה בצעו מעתה רק בבתים פרטיים , אך ההערכה כלפיו גברה . אף ששיטה זו זכתה להשפעה בין - לאמית רבה , ידע שנברג להגמיש ולרכך את עמדתו , כמו ביצירתו " אודה לנפוליון". כשעלו הנאצים לשלטון ב - 1933 , ברח שנברג לפריס , ובה חזר בו מהתנצרותו ושב אל חיק היהדות . אחר כך הוא הגר לארצות - הברית , שם שמש פרופסור להלחנה באוניברסיטה של לוס אנג'לס . בראשית דרכו כתב שנברג מוסיקה בסגנונו של וגנר . אולם לאחר שהתנתק מהמסרת המוסיקלית המקבלת ולאחר שהמציא את שיטת שנים - עשר הטונים , הוא הלחין יצירות רק בשיטה זו . רבים מהמלחינים החשובים שבאו אחריו נמנו עם תלמידיו וממשיכי דרכו . ביניהם וברן , ברג , סטרוינסקי ועוד . אחדות מיצירותיו הידועות ביותר הן בעלות אפי יהודי מבהק כמו " פליט מורשה", " קול נדרי", " משה ואהרן " - אופרה שהתחיל לחבר ב - 1930 ולא סימה , " ממעמקים", ועוד . כתב גם יצירות קמריות , שירים ויצירות למקהלה . אופרה מוסיקה מקהלה סטרוינסקי , איגור שנגחי עיר נמל בסין , בין שפך הנהר ינג - צה בצפון למפרץ הונשו בדרום . הגדולה בערי סין ואחת הערים הגדולות בעולם : מספר תושביה שמונה מיליונים , ועם הפרורים - 13 מיליונים . שנגחי היא העיר המרכזית של אגן הינג - צה התחתון . יש בה תעשיה גדולה של טקסטיל , מכונות , מכוניות , טרקטורים ותעשיה פטרוכימית , וכן של מוצרי צריכה . היא גם מרכז חשוב של חנוך , ויש בה שתי אוניברסיטאות . בימי הבינים היה במקום כפר דיגים קטן . מהמאה ה - 2 1 עד המאה ה - 14 התפתח לעיר נמל ומסחר . במאה ה - 17 הוקמה בעיר תעשית כתנה ומשי , שגדלו בסביבתה . בעקבות מלחמת האופיום ( 1839 - 1842 ) אלצה בריטניה את סין לפתח את נמל שנגחי לפני סוחריה . מאז התפתחה שנגחי למעלה : מפרשית ארוכה , המשמשת את הדייגים הסינים , שטה על נהר הואנג - פו בשנגחי , הגדולה בבעי סין . למטה : בשנגחי התפתחה תעשיית הטקסטיל במהירות רבה , בגלל גידולי הכותנה ותעשיית המשי בסביבתה . בתמונה - נול אריגה במפעל טקסטיל בשנגחי .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר