שמעון בן גמליאל

עמוד:55

מקומו . במשנה ובמדרש לא נזכר שהשתתף במרד בר כוכבא שהתרחש בימיו . רק לאחר שבטלו גזרות אדרינוס , הוא היה לנשיא . ואף שהיה אדם צנוע , טרח להגדיל את סמכותו של הנשיא . פעילותו זו עוררה את התנגדותם של תנאים אחדים , ובראשם רבי יהודה הנשיא , שנסו להדיחו . בהלכה צדד שמעון בן גמליאל בהקלות בדין לפי צרכי השעה והמנהגים המקבלים . הוא הגן על זכיותיה של האשה הנשואה ועשה להקלת גורלם של העבדים . טובת הכלל היתה תמיד לנגד עיניו והוא קבע כי " אין גוזרין גזרה על הצבור , אלא אם כן רב הצבור יכולין לעמד בה". רב קביעותיו - כמאה במספר - התקבלו כהלכות . שמעון בן גמליאל השני טבע את המימרה " הכל כמנהג המדינה", ואכן השתדל להתאים את הלכותיו לנסבות התקופה . אדרינוס , פובליוס איליוס בית הלל ובית שמאי הלכה יוסף בן מתתיהו מרד הגדול סנהדרין קדוש השם קנאים תהלים תקופת בית שני שמעון בן שטח מראשי החכמים ונשיא הסנהדרין בימי אלכסנדר ינאי ואשתו - יורשתו שלומציון , חי במאה ה - 1 לפני הספירה . שמעון בן שטח היה אחיה של המלכה שלומציון , ובזכות זו התקרב אל חצר המלכות ונהנה מחסדו של אלכסנדר ינאי . באותה עת היתה הסנהדרין מרכבת כמעט כלה מצדוקים , ושמעון היה הפרושי היחיד בה . אף על פי כן עלה בידו לגרש את הצדוקים ולהחליפם בפרושים . אחר כך הוא הזמין את הפרושים , שהגלו לאלכסנדריה שבמצרים בימי מלכותו של יוחנן הורקנוס , לשוב לארץ . ביניהם היה יהושע בן פרחיה , שהיה נשיא הסנהדרין . יהושע נבחר שוב לנשיא , ושמעון היה לסגן הנשיא . אחרי מות יהושע נבחר שמעון בן שטח מחדש לנשיא הסנהדרין . הוא ויהודה בן טבאי היו ה " זוג " השלישי ב " זוגות " גדולי החכמים באותה תקופה . שמעון בן שטח הצטין בישרו ובתקיפותו ולא שנה ממנהגו אפלו כלפי המלך , דבר שהעכיר לזמן - מה את היחסים ביניהם . הוא נודע בדאגתו לחנוך הילדים והורה " שיהו התינוקות הולכין לבית - הספר"( כתבות , ח יא ) . בגלל רבוי הגרושין בתקופתו תקן את ה " כתבה " הנתנת לאשה בכלולותיה . הכתבה מטילה חובות כספיות על הבעל ונועדה להרתיעו ממתן גט לאשתו . אלכסנדר ינאי זוגות יהודה בן טבאי כתבה סנהדרין פרושים וצדוקים שלומציון אלכסנדרה תקופת בית שני שמעון בר יוחאי ( רשב"י ) מחשובי התנאים וגדולי ההלכה במחצית המאה ה - 2 לספירה . היה מתלמידיו של רבי עקיבא . רבי שמעון בר יוחאי נולד בגליל ומת במירון שליד צפת . האגדה מספרת , כי הרומאים רדפו אותו משום שדבר בגלוי בגנותם . הוא ברח והסתתר במשך שלוש - עשרה שנה במערה יחד עם בנו אלעזר , שהיה אף הוא תנא מפרסם . לפי האגדה נזונו בכל אותן שנים בחרובים ובמים בלבד . בגלל התזונה הלקויה התכסה גופם בפצעים , ולאחר שיצאו מן המערה , התרחצו בחמי טבריה ונרפאו . רבי שמעון בר יוחאי עשה את טבריה מרכז של תלמידי חכמים . הוא כנס סביבו תלמידים רבים ויסד ישיבה שהתפרסמה בחשיבותה . בשנותיו האחרונות הוא יצא לרומא לבקש את בטולן של הגזרות נגד היהודים ואף הצליח בשליחותו . שמעון בר יוחאי דן כמעט בכל ענפי ההלכה . שמו נזכר במשנה יותר משלוש מאות פעם . רבי יהודה הנשיא עורך המשנה , שהיה מתלמידיו , מביא הרבה מדבריו . גישתו היתה מתונה ועל פי רב פסק לקלא ( להקלת הדין ולא להחמרתו ) . לפי האגדה היה בעל מופת ( עושה נסים ) והמקבלים מיחסים לו את חבור ספר הזהר , בנגוד לדעת החוקרים . הוא נפטר ביום לג בעמר ונקבר במירון . עם התחדשות הקבלה בגליל הנהגה ה " הלולה " והדלקת המדורה על קברו . העליה לקבר רבי שמעון בר יוחאי במירון הפכה מאז לחגיגה עממית מלוה בשירה וברקודים . זהר ל"ג בעמר קבלה תקופת בית שני תקופת המשנה והתלמוד שמעון החשמונאי בנו של מתתיהו החשמונאי ואביו של יוחנן הורקנוס ה - ו . היה השליט החשמונאי הראשון שהכר על ידי אספת העם ביהודה כמנהיג היהודים , הוא וזרעו אחריו . שמש בתפקידו זה בשנים 142 - 135 לפני הספירה . שמעון הנהיג את העם ביהודה לאחר שאחיו , יונתן החשמונאי , נלכד בערמה על ידי המצביא הסלוקי טריפון מדי שנה בל - ג בעומר נערכת במירון הילולה לכבודו של רבי שמעון בר יוחאי , הקבור למרגלות ההר . המסורת מייחסת לרשב"י את כתיבת ספר - הזוהר : ויש אף המצביעים על המערה בפקיעין , שבה הסתתר עם בנו שלוש - עשרה שנים .

קודם  |  הבא