שכר

עמוד:33

שכר קיום ושכר עידוד קימות רמות שכר שונות כמו שכר קיום , הנחשבת לנמוכה ביותר ובפחות ממנה אדם אינו יכול לקים את עצמו ואת משפחתו . שכר הקיום , או שכר מינימום , משתנה בתקופות השונות על פי רמת החיים הקימת בהן . במאה ה - 18 וראשית המאה ה - 19 נמדד שכר הקיום על פי הנדרש לקיומו הגופני של העובד , כלומר שכר שיספיק לו לקנות אכל ובגד . כיום שכר הקיום חיב לספק רמת חיים מסימת הכרחית לעובד ולמשפחתו . מדינות שונות , ביניהן ישראל , חוקקו חק המחיב את המעסיקים לשלם שכר מינימום , ותשלום נמוך יותר על עבודה נחשב עברה על החק . מחקרים בתחום הכלכלה נסו למצא דרכים ושיטות להגדיל את תפוקתו של העובד ולעודד אותו להשקיע יותר בעבודה . כך נוצר שכר עידוד , המחשב לפי זמן עבודה ולפי התפוקה . עובד המיצר יותר בפרק זמן מסים מקבל תשלום נוסף . עובד המוכן לעבד שעות נוספות מעבר לקבוע בחק או בהסכם העבודה - מקבל תשלום נוסף . בדרך זו מנסים המעסיקים לעודד את העובדים ליצר יותר ועל ידי כך להגדיל את התפוקה ואת הרוחים . אבטלה אגוד מקצועי בטוח לאמי בית - משפט - בית - דין לעבודה מסים תוספת יקר תעסוקה שכר וענש האמונה כי על פי הצדק האלוהי יזכו הצדיקים ועושי הטוב בגמול על מעשיהם , והרשעים יענשו על חטאיהם . המקרא עוסק בנושא השכר והענש בשני מישורים , הלאמי והאישי . במישור הלאמי מתבטא הדבר בקיום או באי - קיום הברית עם ה'. אם ילכו בני ישראל בדרכי ה'וימלאו את מצוותיו , יזכו לשגשוג ולברכה ; ואם יחטאו לו - יענשו . עמדה זו , המאפשרת לאדם חפש בחירה בין הטוב לרע , באה לידי בטוי בפסוק : " ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה : את הברכה אשר תשמעו אל מצוות ה'אלוהיכם אשר אנכי מצוה אתכם היום ; והקללה אם לא תשמעו אל מצוות ה'אלוהיכם וסרתם מן הדרך אשר אנכי מצוה אתכם היום"( דברים יא כו - כח ) . הברכה - הגמול - היא לרשת את ארץ - ישראל ולהשיג רוחה , שלום ועשר חמרי . הקללה - הענש - היא סבל ממחלות ומגלות ( ויקרא כג ; דברים כח ) . שכר וענש לצדיק ולרשע נושא השכר והענש במישור האישי מתבטא בשאלה , המעסיקה לא מעט את המקרא , מדוע " צדיק ורע לו רשע וטוב לו". השאלה המציקה נשאלת לעתים בהתרסה , בחפוש אחר הצדק האלוהי : " מדוע דרך רשעים צלחה ? " ( ירמיהו יב א ) י והיא עולה פעמים רבות בעקבות אסונות אישיים . בעית השכר והענש באה לידי בטוי קיצוני בספורו של איוב , שלקה בכל מכאוב אפשרי ונשאר בצדיקותו . מצוקה זו הולידה כנראה את האמונה בשכר שיקבלו הצדיקים ובענש שיענשו הרשעים בעולם הבא על מעשיהם בעולם הזה . בספרות חז"ל ( חכמינו זכרונם לברכה ) אנו מוצאים רמזים להתלבטות זו בעסוק בנושא החיים שלאחר המות ( השארות הנפש ) . נרמז שם כי הצדיקים יזכו לחיים בגן העדן , ואלו הרשעים יענשו בגיהנום . שאלת השכר והענש העסיקה גם את החכמים בימי הבינים . הם התלבטו בשאלת תחית המתים , ובאפשרות כי הצדיקים יזכו לגמול עם ביאת המשיח . הרמב"ם כלל את האמונה בשכר ובענש בי"ג עקרי האמונה : " שהבורא יתברך שמו גומל טוב לשומרי מצוותיו ומעניש לעוברי מצוותיו". עם זאת , רבים קבלו את הגישה כי " שכר מצוה - מצוה", כלומר - עצם עשית המעשה הטוב משפיעה לטובה על העושה אותה , וזה גמולו . אחרית הימים איוב גיהנום גן עדן משיח , משיחיות עולם הזה ועולם הבא רמב"ם שכרון צמח ממשפחת הסולניים , שכמו רבים מבני משפחתו מכיל ברקמותיו חמרים רעילים , שהשפעותיהם על האדם והחי חריפות ביותר . בכמיות גדולות הם עלולים גם להמית . בכמיות קטנות הם משמשים כחמרים מעוררים , שחשיבותם ברפואה רבה . הבולטים מבין החמרים האלה , שהמדענים מכנים אותם אלקלואידים , הם : ניקוטין המצוי בטבק , היוסציאמין , היוסצין וסקופולאמין המצויים בצמחים דטורה ושכרון , וכן אטרופין המצוי באטרופה ובדטורה . בשכרון מצויים חמרים רעילים אלה בזרעים ובעלים וגורמים שכרון עז ואבדן חושים לכל האוכל מן הצמח , ומכאן שמו . תופעה זו היתה מכרת גם בעולם העתיק . הבדוים בסיני מכירים תכונה זו של הצמח , המכנה בפיהם סכראן , ומעשנים לעתים את עליו כדי לשקע בהזיות . הבדוים אומרים כי העזים והגמלים אינם אוכלים את עלי הסכראןי כי אינם רוצים להשתכר . חלקי הצמח של שכרון המדבר החודרים לעינים פוגעים למשך ימים מספר בשרירים המפעילים את האישון . נסיונותיהם של תירים להשתמש בשכרון המדבר כתחליף לחשיש גרמו להם למחלה ואף למות . מיני שכרון בישראל בצמחית הבר של ישראל מצויים חמשה מיני שכרון . הנפוץ והמכר ביניהם הוא שכרון זהב , הצומח על קירות וסלעים בצפון הארץ ובמרכזה . שרשיו מפלסים להם דרך בסלע מיניו השונים של השיכרון מכילים רעל , העלול במקרה הקל לגרום לכיווץ השרירים הלא - רצוניים ובמקרה התמור למוות . בתמונה - שיכרון סיני .

קודם  |  הבא