שטן

עמוד:18

שטן מלאך חבלה הפועל כדי לעשות רע . השטן מופיע ביהדות , בנצרות ובאסלאם ומצג כיוצר הרע בעולם וככח עצמאי הפועל בנגוד להוראות האלוהים , וגם כיצר הרע הקים באדם . מקורו של השם שטן הוא ככל הנראה במלה שטנה , שפרושה - שנאה והתנגדות . במקרא מופיע השם שטן גם כדי לתאר אדם אויב או משמיץ , היוצא נגד אדם אחר או עם אחר , לדגמה : " ויאמר דוד מה לי ולכם בני צרויה כי תהיו לי היום לשטן " ( שמואל ב , יט כג ) . בספרות היהודית - תנ " ך , ספרים חיצונים , משנה , תלמוד וקבלה - זכה השטן לכנויים רבים , ביניהם סמאל , אשמדאי ( ובת זוגו הנקראת לילית ) , סטרא אחרא ( הצד האחר ) , מלך השדים , מלאך החשך ובליעל . במשך הדורות לבש השטן דמות מפחידה ודוחה , שמחציתה אדם ומחציתה חיה . כדי להתגונן מפני כחו המאים של השטן אמצו להם בני האדם כל מיני הרגלים , מעשים ואמונות תפלות . כך מיחסים לשום ול " ח'מסה " ולכל מיני קמעות ולחשים כחות הפועלים נגד עין הרע ומבטלים את השפעתו . השטן ביהדות בתנ " ך נזכר השטן כאחד מבני פמליה של מעלה , כמלאך אחד מבין המלאכים הרבים המשרתים את ה': " ויהי היום ויבואו בני האלוהים להתיצב על ה'ויבוא גם השטן בתוכם " ( איוב א ו ) . זהו מלאך רע , המשוטט בארץ ומחפש אפשריות ועלות להרע ולהציק . אין הוא פועל מכח עצמו אלא כפוף לאלוהים וצריך לבקש את רשותו כדי לפעל . אולם הוא מעז להתוכח עם האלוהים ואף מסית אותו לנסות את איוב התם והישר בטענה , שאיוב ירא אלוהים כי אלוהים ברך אותו בכל טוב . בתקופת הבית השני שלטה התפיסה שלרשותו של השטן הזה עומד צבא של מלאכי חבלה , היוצאים בשליחותו וממלאים את המשימות שהטיל עליהם . חז " ל ( חכמינו זכרונם לברכה ) אמצו את הגישה המקראית הרואה בשטן מלאך הכפוף למרות ה'ועקר תפקידו הוא להסית ולפתות בני אדם לעשות מעשים רעים . הקבלה , תורת הסוד היהודית , מבססת כלה על הרעיון שעתידו של העולם תלוי במאבק המתנהל בין כחות החשך - שנציגם הוא השטן המסית והמדיח את עם ישראל לעשות מעשים רעים ואסורים על פי תורת ישראל - לבין כחות האור המטיפים לחיות על פי מצוות ה'. לכן הקבלה קוראת ליהודים להרבות את המעשים הטובים בעולם ועל ידי כך להביס את מזמות השטן ולעקר את הרע משרשו . השטן בנצרות ובאסלאם בנצרות השטן הוא כח עצמאי וחזק , הפועל בנגוד לרצונו של האלוהים . כמו היהודים , גם הנוצרים מאמינים כי השטן השתיך לחבורת המלאכים . אולם השטן מרד באלוהים והתימר להיות שוה לו ברמתו וביכלתו . על פי הפסוק בספר ישעיהו " איך נפלת משמים הילל בן שחר " ( ישעיהו יד יב ) ראו הנוצרים בשטן מלאך שנפל , ואף כנו אותו בשם " לוציפר " , שפרושו - הזורח והמאיר . בארבעים הימים שעשה ישו במדבר לפני שהאל נגלה אליו נסה השטן לפתותו שוב ושוב , אך לא הצליח . כמי שהכיר את כחו של השטן הרבה ישו להזהיר את מאמיניו מפני פתויו . מאז הצטיר השטן במחשבתם של הנוצרים כגורם מסכן ביותר הממנה על כל המעשים , התופעות והיצרים הרעים בעולם . גם באסלאם מצגים השטן ועוזריו כמלאכים שהמרו את פי האלוהים . לפי אמונת המסלמים תכנן אללה בעת בריאת העולם , שהשטן יהיה כפוף לאדם ויצית לו . אולם השטן ובני חבורתו מרדו באללה וסרבו להשתחוות לאדם . האסלאם מועיד לשטן ענש נורא באחרית הימים - הוא ושאר המלכים שעמו יוטלו לאש ואז ישלט רק הטוב בעולם . אסונות תפלות אסלאם יהדות ישו הנוצרי מלאכים נצרות סמאל ולילית קבלה שטראוס , יוהן שני מוסיקאים אוסטרים , אב ובנו , בעלי שם זהה . האב חי בשנים 1804 - ו 849 והבן בשנים 1825 - 1899 . יוהן שטראוס האב היה נגן בתזמורות רקודים שונות , עד שבגיל עשרים ואחת הקים תזמרת משלו והחל להלחין רקודים . הוא כתב 251 רקודים שונים , רבם ולסים , שזכו להצלחה בזכות מנגינותיהם הערבות והמקוריות . בנו , שאף שמו יוהן , נחשב למלך הולסים . בהיותו בן תשע - עשרה הוא יסד תזמרת , שנגנה יצירות שלו ושל אביו . אחרי מות אביו אחד יוהן שטראוס הבן את שתי התזמורות , שלו ושל אביו , ויצא למסעות הופעה רבים ומצלחים באירופה . הוא הלחין אופרטות רבות , אך ידוע בעקר בולסים שלו . רבים מהם הפכו לשירי עם . בין הולסים הידועים שהלחין : " הדנובה הכתלה " , " מוסיקה , נשים ויין " ו " מיערות וינה " . האופרטות המפרסמות ביותר של שטראוס הבן הן " העטלף " ו " ברון הצוענים " . אופרה - על אופרטה למוסיקה קריקטורה משנת 1899 של המלחין יוהן שטראוס הבן , " מלך הוולסים - , שהחל את דרכו כנגן בתזמורת ריקודים ולימים הקים תזמורת משלו וחיבר עשרות מנגינות לריקודים . דמותו המאיימת של השטן , חלקו אדם חלקו חיה וחלקו מלאך , נראית על רקע שבעת מדורי הגיהינום הלוהט , בציור קיר ברומא מהמאה ה - 15 .

קודם  |  הבא