מתוך:  > אביב חדש 17 > שחף

עמוד:15

הקרבו קרבנות ארבע פעמים ביום , וביניהם שנים אלה , בשעות הבקר ולפני הצהרים . תפלת המוסף היתה קשורה בקרבנות שנוספו בימי חג ומועד על הקרבנות הרגילים . במשך מאות שנים התקימו בעת ובעונה אחת הן הקרבת הקרבנות בבית - המקדש והן התפלות בשאר מקומות הישוב היהודיים . עם חרבן הבית השני תפסו התפלות את מקום הקרבנות כ " עבודה שבלב " , והנהגו תפלות בזמנים שבהם הקריבו את הקרבנות . באפן זה נקבעו תפלות שחרית ומוסף . במרוצת הדורות בטלה תפלת מוסף של חל . תפלת שחרית תפלת שחרית היא הארכה והמרכבת שבתפלות היום . היא כוללת חמשה חלקים : ברכות השחר , פסוקי דזמרא , קריאת שמע , שמונה - עשרה ( הנקרא גם " עמידה " ) , תחנון . כל אחד מחלקים אלה הוא מצוה בפני עצמה . ברכות השחר הן דברי תודה לאל על שהקיץ את האדם משנתו . פסוקי דזמרא כוללים קטעי הודיה שונים , הלקוחים בעקר מספר תהלים : פרק ל וכן פרקים קמה , קן . חלקי התפלה העקריים הם " קריאת שמע " ו " שמונה - עשרה " . קריאת שמע כוללת שלושה קטעים מן התורה ושלוש ברכות , המביעים את עקרי האמונה היהודית . תפלת " שמונה - עשרה " היא אסף של תשע - עשרה ( למרות שמה - " שמונה - עשרה " ) ברכות , המביעות דברי שבח , בקשה והודיה לאלוהים . החלק האחרון של תפלת השחרית , התחנון , הוא אסף של בקשות בעלות אפי אישי . במקור היה זה החלק שבו כל מתפלל התיחד בדממה עם אלוהיו . כאשר נערכו תפלות הקבע , נקבע נסח מחיב גם בחלק זה . בבקרי יום חל שיש בהם חגיגיות מסימת , כגון ל " ג בעמר או ט " ו בשבט , אין אומרים תחנון . בתפלת שחרית בשבתות ובחגים קוראים שבע ברכות מתוך תפלת שמונה - עשרה ולא את כלן . מוסף בימים שאינם ימי חל , באה מיד לאחר תפלת שחרית תפלת מוסף . יש בה חזרה על תפלת שמונה - עשרה , שוב , עם שבע ברכות . בברכה האמצעית יש בקשה לחדוש הקרבנות , כשיבנה בית - המקדש . בראש השנה וביום הכפורים תפלת המוסף מרכבת הרבה יותר . בית - הנוקדש חגים ומועדים בישראל יום הכפורים צום ותענית ראש השנה שמונה - עשרה שמע תפלה שטה סוג של עצים , הגדול במשפחת המימוסיים , המיצג בישראל על ידי כמה מיני בר וכמה מינים תרבותיים . בסוג שטה כלולים כ - 750 מינים הנפוצים באזורים החמים של כדור הארץ . זהו העץ הבולט ביותר באזורי הסונה והערבה של האזורים הטרופיים והסובטרופיים . בתנ " ך ( שמות כה - כו ) מספר כי משה עשה את קורות המשכן , את השלחן ואת המזבח מ " עצי שטים עומדים " , שהם כמעט העצים היחידים המצויים במדבר . לבדוים של דרום סיני חשובים מאוד עצי השטה , וכל המשחית אותם מובא לדין בפני השיח'או מועצת השיח'ים , ומטל עליו ענש כבד . עצי שטה בישראל בישראל שולטים השטים בנגב , בערבה ובמדבר יהודה . מיני השטה הגדלים בר בישראל הם עצים סודאניים , שמוצאם ממזרח אפריקה . אחד מהם , השטה המלבינה , מצוי בכמה " איים " מבודדים ברחבי הארץ ביניהם נחל תבור , ליד נהלל , אשדוד ועמק האלה . זהו עץ גבוה המתנשא לגבה 5 - 10 מטרים ונכר בגזעו ובענפיו המלבינים , בעליו המנצים פעמים ובקוצים הקשים היושבים על ענפיו . באזורי המדבר מצויים שלושה מינים אחרים של שטים : שטת הסוכך , שטה סלילנית ושטת הנגב , ויש המצרפים לאלה גם את השטה הרעננה , שהיא עץ נדיר המופיע בנאות מדבר בדרום ים המלח . לכל עצי השטה האלה יש עלים מנצים פעמים וקוצים רבים , המשמשים להגנה משני בעלי - חיים . הפרחים הקטנים והריחניים סדורים בקרקפות כדוריות שצבען לבנבן או צהבהב . פרות השטה הם תרמילים כפופים כחרמש או מסלסלים וארכם 3 - 10 סנטימטרים . הם נאכלים על ידי בעלי - חיים מדבריים , ביניהם הצבי המסיע להפיץ את הזרעים באמצעות גלליו . הזרעים ינבטו רק אם יגיעו לאפיק של ואדי , המכיל לעתים מים . בתנאי רטיבות אלה יתפתחו מהזרעים עצי שטה נוספים . שמושי השטה בין השטים יש מינים רבים , שהם צמחי תועלת . עצי השטה הם מקור מזון ומקום מחסה לבעלי - חיים מדבריים . גם לאדם משמשים השטים כמקור לצל , לעצה ולבניה . בקלפתם של כמה מיני שטה הצומחים באפריקה משתמשים להפקת דבק משבח . קרקפות הפרחים של כמה מינים משמשות לתעשית הבשם . מיני שטה אחרים משמשים כעץ משבח לבנין ולהכנת רהיטים . בישראל מצויים כמה מינים תרבותיים של שטה , הנטועים כגדרות וכעוצרי חולות . ביניהם שטת המשוכות , שמוצאה באמריקה התיכונה , וכן השטה המכחילה והשטה ארכת - העלים , שמוצאן באוסטרליה . מימוסיים ערבה צמחים תמרוקים שיטת הסוכן , הנקראת כך בשל צורתה , היא אחד ממיני השיטה הגדלים בישראל והשולטים בנוף הנגב ,

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר