שחף

עמוד:14

מרכבת מארועים ודמיות שהמספר נזכר בהם תוך כדי ארועי היום - יום שלו . עוד כתב את " סוכן הוד מלכותו " ( 1979 ) - ספור על אהבה ובגידה שתחלתם במלחמת העולם השניה וסופם במלחמת יום הכפורים . ספוריו רכזו בקבצים : " מותו של האלוהים הקטן " , ו " שפמו של האפיפיור " ( 1971 ) . כמו כן כתב ספרי הרפתקאות לילדים , ביניהם " הרפתקאותיו של ריקי מעוז " ( 1961 ) . יצירותיו של דוד שחר תרגמו לשפות זרות והוא זכה להצלחה ולהוקרה רבה , בעקר בצרפת שהעניקה לו את פרס מדיציי היקרתי ב - 1981 . בישראל זכה שחר בפרס ביאליק ובפרסים נוספים . האר " י , רבי יצחק אשננזי לוריא עברית , ספרות פר1סט , מרסל קבלה רומן שחרור צפור שיר נפוצה , הנמנית עם הסוג קיכלי . ארכו של השחרור כ - 25 סנטימטר ומשקלו כ - 80 גרם . רגליו חזקות ובעלות ארבע אצבעות המצידות בטפרים חדים . מקורו ארך ודק . צבעו של הזכר שחר עז ורק מקורו כתם , ואלו הנקבה חומה - מנמרת ומקורה אפר . השחרור משיג את מזונו בעזרת מקורו הארך והדק . הוא מנקר בקרקע ואוכל תולעים , חלזונות , חרקים , פרות וירקות . בחרף הוא נזון בעקר משלשולים שהוא צד ומושך בזהירות מן הקרקע , עד שהם יוצאים בשלמות . את הקן בונה הנקבה על עצים שונים . לקן יש מבנה יציב וצורה של סלסלה פתוחה . אך בקנים רבים יש שכבת בץ , שבעזרתו הנקבה מטיחת את פנים הקן . הנקבה מטילה בקן שלוש עד חמש ביצים , שצבען ירקרק עם נקוד חום - אדמדם . היא גם נושאת בעקר הנטל של הדגירה והזכר מחליף אותה רק לעתים רחוקות . לאחר כשבועים בוקעים הגוזלים , כשהם עירמים ועורים . שני ההורים מטפלים בהם ומאכילים אותם , ואחרי כשבועים הגוזלים עוזבים את הקן . השחרור הוא הקיכלי היחיד היציב בארצנו . קרוביו הבולטים בישראל הם הקיכלי הרונן מבני סוגו וכן הדוחל , אדם החזה , הצוקית , הזמיר ומיני הסלעית , שכלם משתיכים למשפחת הקיכליים הגדולה . בעבר נפוץ השחרור רק בחרשים של צפון הארץ ואזור ההר . בשנות ה - 80 וה - 90 הוא הרחיב את גבולות תפוצתו , וכיום הוא מצוי בפרדסים ובמטעים של מרכז הארץ והגיע אף למערב הנגב ולים המלח . במקומות אלה אפשר לשמע את שירתו החזקה והיפה . שירה זו מתגברת בעקר באביב , לקראת עונת הקנון , כשהזכר מחזר אחרי הנקבה . בחדשי האביב מקננים השחרורים בארצנו , ומקצתם דוגרים בישראל פעמים בשנה . השחרור מצוי גם ברב ארצות אירופה ואסיה . כמה תת - מינים אף שוכנים באוסטרליה ובניו - זילנד . צפורי שיר עופות קיכלי , קיכליים שחרוריות חפושיות ממשפחת השחרוריתיים , שהיא מן הגדולות במשפחות החי . המשפחה כוללת יותר מ - 20,000 מינים מגדרים , שרבם חיים באזורים החמים של כדור הארץ . צבעם שחר ומכאן שמם . בין השחרוריות יש מינים שגדלם מילימטרים ספורים ואחרים שארכם כארבעה סנטימטרים . בארץ מצויים לפחות 300 מינים של שחרוריות , שרבם חיים בנגב ובשאר האזורים המדבריים . הצבע השחר נועד כנראה להגן עליהן מפני קרנים מסימות של השמש , המסגלות לגרם נזקים תורשתיים , או לסיע להן בוסות חם גופן בשעות הקרות בבקר ובימי החרף . לכן מצויים הרבה בעלי - חיים מדבריים שצבעם שחר . כמה ממיני השחרוריות מדביקים לשריונם השחר גרגרי חול דקים או גרגרי לס , וכך הם נראים צהבהבים כלפי חוץ ומסוים היטב . בישראל משתמשת בשיטה זו חטוטרית קרח , החיה במדבר יהודה ובנגב . לרב השחרוריות יש כנפי תעופה מנונות . כנפי החפיה שלהן התאחו ויצרו שריון עבה וקשה בצד הגבי של החפושית . רבות מהן מצטינות גם ברגליהן הארכות : בין אלה בולטת בעקר השחאורית שלה כמה מינים בארץ . המינים המדבריים מצטינים בגוף קטן וברגלים ארכות , בהשואה למינים החיים בצפון הארץ ובמרכזה . סוג בולט אחר , הפעיל בשעות היום , הוא הפ * מליה הנפוצה בכל הארץ . בין המינים הליליים בולטת במיחד שחרורית יהודה , בעלת הגוף המארך . בחדשי החרף נעלמות היא וקרובותיה בקרקע או מתחת לאבנים ושוקעות בתרדמה הנמשכת כמה חדשים . השחרוריות וזחליהן החיים בקרקע נזונים בעקר מחלקי צמחים ומרקבובית . אולם כמה מינים קטנים , כגון שחרורית הקמח , נזונים מזרעים ומקמח טחון וגורמים נזקים כבדים לאדם ולאסמיו . את זחלי חפושיות הקמח מגדלים במיחד כדי שישמשו מאכל לצפורים ולזוחלים בשבי . חפ1שיות חרקים כנף תרדמת חרף שחרית ומוסף שתים מתפלות הקבע היהודיות . תפלת שחרית נאמרת מדי יום ביומו בשחר , עם הנץ החמה . אפשר לומר אותה מעלות השחר ועד שליש היום . תפלת מוסף נאמרת רק בשבתות , ראשי חדשים וחגים , מיד לאחר תפלת שחרית . מקורן של תפלות השחרית והמוסף , כמו של שאר התפלות , הוא בעבודות בית - המקדש . בעת שבית - המקדש היה קים , השחרור הזכר ( בתמונה ) ניכר בצבעו השחור העז ובמקורו הכתום . צבעה של הנקבה הוא חום מנומר ומקורה אפור . שחרורית יהודה בעמדת התגוננות . רוב השחרוריות הנפוצות בארץ חיות באזורים מדבריים .

קודם  |  הבא