עמוד:211

השומרונים מימי בית שני עד היום היהודים ששבו לארץ - ישראל מגלות בבל בעקבות הצהרת כורש מלך פרס והתישבו ביהודה , לא הכירו בשומרונים כיהודים . לכן , כשהשומרונים הציעו את עזרתם בבנין בית - המקדש השני בירושלים , החלה מתיחות ביניהם לבין היהודים , שהגיעה עד מעשי איבה . וכאשר החלו היהודים לתקן בימי נחמיה את חומות ירושלים , הפריעו השומרונים לעבודה . אלכסנדר מוקדון , שכבש את ארץ - ישראל , בשנת 332 לפני הספירה , הרשה לשומרונים להקים מקדש משלהם בהר גרזים , אן סרב לבקשתם להרס את בית - המקדש בירושלים . היהודים התנקמו בשומרונים ופגעו בהר גרזים המקדש עליהם . בשנת 129 לפני הספירה כבש המלך החשמונאי יוחנן הורקנוס ה - ו את שומרון , הרס את המקדש בהר גרזים ואת עיר השומרונים בשכם . הנה כי כן , למרות שהשומרונים קבלו עליהם חלק ממצוות היהדות , הלכה וגברה השנאה ביניהם לבין היהודים . בתקופת בית שני התנכלו השומרונים לעולי הרגל היהודים שעברו בהר שומרון בדרכם מהגליל לירושלים , וגם הפריעו להדלקת המשואות , שבעזרתן הודיעו היהודים על ראשי החדשים ועל המועדים . באותה תקופה כנו היהודים את השומרונים בשם " כותים " כדי להזכירם את מוצאם , ולארץ שומרון קראו " ארץ הכותים " . חכמי המשנה דנו רבות בשאלת היחס בין הכותים ליהודים , וסכמו את הלכותיהם במשנה , במסכת כותים . בין השאר נאמר במשנה : " דרכי כותים פעמים כגויים פעמים כישראל ורבן - כישראל " . אף על פי כן מורים רבותינו , כי " האוכל פת כותים כאוכל בשר חזיר " , וכי " אין משיאין אותם ולא נושאים מהן נשים " . בתקופה הרומית - ביזנטית ובימי הבינים היו קהלות שומרוניות רבות בארץ - ישראל - בערים קיסריה , יפו , אשקלון , עזה , רמלה ועוד . אך הן הלכו ודעכו במשך הזמן . ברחבי הארץ נמצאו שרידי כתובות שומרוניות עתיקות , רבן מבתי - הכנסת שלהם , המעידות על ישוביהם הרבים בימי פריחתם . השומרונים לא קבלו את קדשת ירושלים ולגביהם הר גרזים הוא המקום המקדש . לפיכך הם בחרו לגור בשכם , למרגלות ההר . אחרי ששכונתם בעיר העתיקה של שכם נהרסה ברעידת האדמה שפקדה את הארץ בשנת 1927 , הם עברו לשכונה בעיר החדשה , במעלה הר גרזים . הם מתפרנסים ממסחר וממלאכה . קהלה נוספת נוסדה אחרי קום המדינה בחולון . מנין בני העדה כיום כ - 500 נפש . פסח של השומרונים לפי אמונתם , השומרונים הם מבני ישראל , צאצאי אפרים ומנשה , וכוהניהם מבני שבט לוי . לדעתם הם השומרים על התורה הנכונה , תורת משה , ולפיכך הם מכנים עצמם גם בשם " שמרים " . אמונתם מבססת על ארבעה עקרים : אמונה באל אחד , בנביא אחד - משה , בספרי התורה בלבד ובמקום הקדוש הר גרזים . ספר תורתם שמור בבית - הכנסת השומרוני שברבע החדש בשכם , והוא אוצרם היקר ביותר . הוא כתוב על קלף בכתב השומרוני שדומה לכתב העברי הקדום מימי המקרא , ולדעתם זו הוכחה לכך , שהם שרידי בני ישראל . לפי אמונתם העתקה תורתם בימי יהושע בן נון על הר גרזים . נסח תורתם דומה לנסח המסרתי אבל יש ביניהם מאות הבדלים . לספר יהושע , המקבל אף הוא על השומרונים , נסח שונה לחלוטין מזה שלנו . כמו כן מצוי אצלם ספר תולדותיהם , המספר על הכוהנים הגדולים שעמדו בראש העדה . השומרונים נוהגים עד היום להקריב קרבנות בהר גרזים כדרך שנהגו היהודים בבית - המקדש בירושלים . בערב פסח ( שלרב אינו חל בדיוק במועד שבו חל הפסח העברי ) מתכנסים כל בני העדה ובראשם הכוהנים במרומי הר גרזים להקרבת קרבן הפסח לפי צו התורה . במרכז חלקת השדה המיחדת שבמרומי ההר נמצאת גמה מארכת , היא המזבח . סביבו שוחטים שבע כבשים תמימות בטקס מיחד , הנערך לפי כללי התורה . סמוך למזבח יש בור עגל הוא התנור , בתוכו צולים את הכבשים למשך שעות אחדות . אחר כך אוכלים את הקרבן במהלך סדר הפסח , שאף הוא נערך בנסח מיחד . בתם הסעודה שורפים בגמת המזבח את העצמות , הפרסות וכל מה שהיה לו מגע עם הזבח . תושבי שכם וממשלת ירדן גלו יחס סובלני כלפי השומרונים . עד מלחמת ששת הימים היה הסכם בין ישראל לבין ממלכת ירדן , לפיו הרשו השומרונים החיים בחולון לעבר לשכם בימי הפסח , כדי להשתתף עם בני עדתם בזבח על הר גרזים . מאז מלחמת ששת הימים מסיעת ממשלת ישראל לשומרונים . ישראל , ממלכת נחמיה עשרת השבטים שומרון שיבת ציון תקופת בית שני בראש העדה השומרונית עומד כוהן גדול , שהוא צאצא של בני שבט לוי . בתמונות - שניים מהכוהנים השומרונים הגדולים , עמרם בן יצחק הלוי ( מימין ) ופנחס בן מצליח הלוי . זבח קורבן הפסח מתקיים על הר גריזים , שהוא המקום המקודש ביותר על השומרונים . על פי אמונתם , במקום הזה התרחשה עקידת יצחק , ובו ניתנה לעם בימי יהושע בן נון הברכה על כיבוש הארץ .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר