מתוך:  > אביב חדש 16 > שואה

עמוד:198

הרכוז בוכנולד , ועל הצבור היהודי הוטל קנס בסך מיליארד מרקים . כל הארועים האלה הביאו להגירת יהודים רבים מגרמניה . בתחלה לא הערימו הנאצים קשיים על הגירתם , אולם אחרי חקיקת חקי נירנברג נאלצו היהודים לנטש את גרמניה בחסר כל . עד 1938 יצאו מגרמניה כ - 140 אלף יהודים ( מתוך כ - 520,000 ) . רבים מן היהודים לא מצאו להם ארצות מקלט , משום שרב המדינות בעולם סרבו לפתח בפניהם את שעריהן . הנאצים טענו , כי זו הוכחה שגם שאר העמים מואסים ביהודים . עד פרץ מלחמת העולם השניה כבשו הגרמנים את אוסטריה ואת צ'כוסלובקיה , ואחרי ספוחן היו בשלטון גרמניה כ - 375 אלף יהודים , לאחר שרבבות הצליחו להגר בעוד מועד לארצות אחרות . כליאת היהודים ובידודם עם פרץ מלחמת העולם השניה החל השלב , שבו פעלו הנאצים בכל השטחים שכבשה גרמניה . הם רכזו את היהודים באזורים מסימים , כדי לשלל מהם את חפש התנועה . מראשית המלחמה פקחה מחלקה מיחדת בגסטפו ( המשטרה החשאית בגרמניה הנאצית ) , על הפעלות נגד היהודים . למשטרה החשאית היו כפופות המחלקות לטפול ביהודים בכל ארצות הכבוש . עוד בראשית המלחמה נשלחו הוראות סודיות למטפלים בנושא היהודי , שבהן דבר על " הפתרון הסופי " , דהינו השמדת היהודים , כעל מטרתם של הנאצים . כן נקבעו שלבי הבינים שיש לנקט . ב - 30 באוקטובר 1939 פרסם הימלר , מעוזריו הראשיים של היטלר ומהממנים הראשיים על הרציחות ההמוניות , צו בדבר גרוש כל היהודים למרכז פולין והקמת שמורה יהודית ליד העיר לובלין . התכנית נתקלה בקשיים ונגנזה . במקומה הוכנה ב - 1940 במשרד החוץ הגרמני תכנית לשלוח כל היהודים לאי מדגסקר והפיכתו למחנה רכוז ענק . באותה שנה הוקמו גטאות בכמה ערים ועירות ברחבי פולין . הגרמנים גזרו על כל יהודי מגיל עשר ומעלה לשאת " אות קלון " בצורת מגן - דוד צהב . הגברים היהודים נלקחו ל " מחנות עבודה " שבהם העסקו בעבודות כפיה . רבים מהם נספו במחנות אלה ובגטאות . - י הגדול בגטאות היה גטו ורשה , בירת פולין . גטאות גדולים הוקמו גם בערים לודז', וילנה , לובלין ועוד . עד חדש נובמבר 1940 נכלאו בגטו ורשה בלבד כ - 400,000 יהודים . תושבי הגטו סבלו מתנאי חיים תת - אנושיים . הצפיפות הגדולה והתנאים התברואיים הקשים גרמו לפריצת מגפות , שבהן מתו יהודים רבים . הגרושים וההשמדה ההחלטה על חסול הגטאות ועל ההשמדה השיטתית של היהודים נפלה ככל הנראה בועידה של ראשי הנאצים בונזה ( רבע בברלין ) בינואר 942 1 . לצרך המבצע הוקמו מחנות השמדה באושויץ , חלמנו , בלז'ץ , סוביבור , טרבלינקה , מידנק , בירקנאו ועוד . במחנות אלה הוקמו מתקני רצח משכללים , שאפשרו את ההשמדה ההמונית . היהודים שהעברו למחנות ההשמדה בדרכי מרמה והסואה מכל ארצות הכבוש הגרמני , הובלו לתאי גזים ולאחר שמתו בחנק , העברו גופותיהם למשרפות . כל הרכוש שהשאירו - לרבות הבגדים , התכשיטים ואפלו השערות - מינו בקפידה ונצלו על ידי השלטונות . מספר הנספים היה עצום . באושויץ , למשל , השמדו בין השנים 1941 - 1945 כשני מיליון יהודים וכמיליון רוסים , ליטאים ואחרים , גברים , נשים וטף . רבבות הכנסו למחנות רכוז . במחנות אלה שררו תנאים תת - אנושיים , ועל האסירים נכפו תנאי עבדות . המזון היה כה מועט ודל , שמי שנזון רק ממנו ולא גוע ברעב ובקר , הפך תוך זמן קצר לשלד עצמות חסר צלם אנוש ( " מוזלמן " בלשון המחנות ) . במחנות רכוז אחדים נערכו נסויים רפואיים באסירים , תוך גלויי אכזריות נוראים . בסך הכל השמדו בשואה כששה מיליון יהודים מתוך מיליונים שחיו בארצות אשר נכבשו בידי הנאצים . במבצעי ההשמדה ההמוניים לקחו חלק לא רק הגרמנים אלא גם רבים מבני העמים הכבושים . לעמת זאת היו כמה ארצות , כדנמרק והולנד , שסיעו ליהודים ועשו רבות להצלתם . היו למעלה : ידיהן מורמות לאות כניעה , הטלאי הצהוב על מעיליהן , צועדות נשים יהודיות ברחובות בודפשט ב - 1944 . בדרכן למחנה הריכוז . למטה : שער הכניסה למחנה ההשמדה אושוויץ שבפולין , שבו ( ששמדו , כמיליון ( חצי יהודים .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר