עמוד:189

והאחרת במנחה . את האוירה המיחדת ליד שלחן השבת יוצרים לא רק המאכלים והמטעמים האפיניים ליום זה , אלא אף הקדוש על היין , ברכת " המוציא לחם מן הארץ " על הלחם , ברכת המזון והזמירות לשבת . רב הזמירות הן בשבח השבת והמנוחה בה , ועל הטוב השמור לשומריה בעולם הבא . הזמירות חברו מאז ימי הבינים על ידי משוררים גדולים , אשכנזים וספרדים . רבן מבססות על פסוקים מן המקרא , על אמירות בתלמוד , על מדרשים ועל ספר הזהר . הזמירות הנפוצות ביותר הן " כל מקדש " , " מנוחה ושמחה " , " יום זה מכבד " , " יה רבון עולם " מאת ישראל נג'רה ו " צור משלו אכלנו " . " נשמת כל חי " היא תפלת שבת והלל הנאמרת בשבת וביום טוב . את אמירת המזמור " לכו נרננה " ( תהלים צה ) לפני " לכה דודי " , בעת קבלת השבת , הנהיג המקבל משה קורדוברו . כמה משיריהם של מקבלי צפת , כמו " לכה דודי לקראת כלה " , מאת שלמה אלקבץ , התקבלו בתפוצות ישראל כזמירות הנהוגות בקבלת שבת . אצל עדות המזרח קוראים לזמירות בדרך כלל " פזמונים " , " שבתות " או סתם " זמר " . השמחה שמעוררות הזמירות מסיעת , לדברי חז"ל , להשרות עלינו את השכינה . עם צאת השבת עורכים " הבדלה " , ובה נפרדים מן היום הקדוש כשם שב " קדוש " מקבלים את פניו . עקרה של ההבדלה הוא הברכה על כוס יין ( או משקה אחר ) : " המבדיל בין קדש לחל , בין אור לחשך , בין ישראל לעמים , בין יום השביעי לששת ימי המעשה " . כן מברכים על הנר ועל הבשמים . בבית - הכנסת אומר את הברכה החזן או השמש , ובבית - אבי המשפחה . גם אחרי ההבדלה נוהגים לומר " זמירות " . בימי קדם היה נהוג לברך על המגמר ( קטרת של בשמים ) אחרי ההבדלה ; והיו שנהגו לערך סעדה נוספת , הקרויה " מלוה מלכה , סעודת לויה לשבת המלכה היוצאת . תפלות השבת כל מהותו של אדם מישראל צריכה להיות שונה בשבת : " שלא יהא הלוכך של שבת כהלוכך של חל " ( שבת , קיג , א ) . שכן יום השבת נועד למנוחה ולענג , וכל יהודי מצוה היה להתענג בו לא רק על מאכלים טעימים להנאת גופו , אלא גם על תפלה ועל למוד תורה בצבור להנאת נפשו . תפלת " ויכלו ( שלשת הפסוקים הראשונים בבראשית ב ) היא עקר תכנה של השבת . עליה אמר רב המנונא , כי כל האומר אותה בערב שבת " מעלה עליו הכתוב כאלו נעשה שתף להקב"ה במעשה בראשית " . בשבת נהגו להתפלל ארבע תפלות , שחברו במיחד ליום זה , ומימי אמוראי בבל החל מנהג התפלה בצבור בליל שבת . קדום יותר הוא מנהג הקריאה בתורה בשבת . קוראים בתורה בשחרית ובמנחה של שבת , ומפטירים ( מסימים ) בפרק מן הנביאים . בכל שבת קוראים בפרשת השבוע , וכמה שבתות אף כנו בשמות הפרשיות שקוראים בהן או בשם ההפטרות שלאחריהן : שתי השבתות שלפני הפורים , והשתים שלאחריו , כנו בשם " ארבע פרשיות והן : " שבת שקלים " , " שבת זכור " , " שבת פרה " ויישבת החדש " ( בארבעתן קוראים , בנוסף על פרשת השבוע , גם פרק מפרשה אחרת ; ובראש חדש מוסיפים גם את פרשת ראש החדש ) . שבתות מיחסות לשם מיחד זכו גם " שבת בראשית " - השבת הראשונה לאחר הסכות , " שבת הגדול " - השבת שלפני הפסח , " שבת חזון " - השבת שלפני תשעה באב , " שבת נחמו " - השבת שאחרי תשעה באב , " שבת שובה " - השבת שבין ראש השנה ליום הכפורים , ו " שבת שירה " , בין י'לי"ז בשבט , על שום " שירת הים " . אלקבץ , שלמה הפטרה זהר לכה דודי נונחה ומעריב נג'רה , ישראל נר , נרות ערובין עשרת הדברות פקוח נפש פרשת השבוע קראים שחרית ומוסף שבתאי השקד הגדול בפרפרי ארצנו והנציג היחיד של משפחת השבתאיים בישראל . זהו פרפר לילי בעל כנפים רחבות . מטת כנפיו הפרושות מגיעה עד 15 סנטימטר . גופו עבה , מגשם ושעיר , צבע כנפיו חום - אפר ושוליהן לבנבנים . על הכנפים מופיעים קוים זיגזגיים שצבעם צהבהב , ועל כל כנף מעין עין גדולה , הבנויה טבעות כהות ובהירות לסרוגין . עינים אלה המופיעות על כנפיהם של שבתאי השקד דומות לכוכב הלכת שבתאי , המקף בטבעות של ירחים , והן שהקנו לפרפר זה ולשאר בני משפחתו את שמם . בוגרים , זחלים וגלמים - גלגול מלא פרפרי שבתאי השקד פעילים בלילות האביב . הנקבות , שמחושיהן דקים , מפרישות בעונה זו חמרי ריח המכנים פרומונים . את החמרים האלה קולטים המחושים הגדולים והמנצים של הזכרים , הנמשכים אל הנקבות ממרחק רב . לאחר ההזדוגות , הנמשכת שעות רבות , הנקבה מעופפת אל עצים ממשפחת הורדניים - שקד , שזיף , משמש , אגס ותפוח - ומטילה קבוצות של ביצים קטנות על העלים המלבלבים . נקבה אחת מסגלת להטיל עד 800 ביצים , אך לרב היא מטילה פחות מכך . לאחר שנים עד שלושה שבועות בוקעים מן הביצים הזחלים , הנזונים מעלי השקד , גביע לקידוש , הדס לבשמים 1 ( ר להבדלה מהמאה ה - 19 בגרמניה . ביום השביעי בשבוע , שבו שבת האל מכל מלאכה , מקדיש היהודי את כולו לחיי הרוח . טקס הקידוש על היין והלחם , ארוחה חגיגית , זמירות ומנהגים נוספים תורמים לאווירת השבת ,

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר