מתוך:  > אביב חדש 16 > שבת

עמוד:188

מבין עשרת הדברות . מלבד היותה יום שבתון קדוש : " ויברך אלוהים את יום השביעי ויקדש אותו , כי בו שבת מכל מלאכתו " ( בראשית ב - ג ) , השבת היא גם זכרון לשעבוד מצרים : " וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים " ( דברים ה טו ) , המחיב יחס אנושי לעבדים והקפדה על מנוחתם בשבת " למען ינוח עבדך ואמתך כמוך " ( דברים ה יד ) . השבת היא , אם כן , גם השג חברתי , המעניק ליהודי , לעבד ולגר החיים בתוכו , וכן לחיה ולבהמה , את הזכות לנוח ולהנפש מעמל השבוע . שמירת השבת בשמירת השבת נתלה גורלם של עם ישראל , ירושלים ובית דוד , על התקוות והכסופים הכרוכים בו . בשל החשיבות הרבה המיחסת לשבת , קבעה התורה ענש מות למחלל אותה ( שמות לא יד ) . במשך אלפי שנים קבל עליו עם ישראל ברצון את כל ההגבלות החלות בשבת , ואף החשיב את שמירתה כשקולה לכל המצוות כלן . השבת סמלה בעיני היהודי את הרוחני , את הנשמה היתרה , והוא התכונן וחכה לה כל ימי השבוע , וכדברי אחד - העם , יותר מששמרו ישראל את השבת , שמרה השבת במרוצת הדורות על צביונו ועל יחודו של עם ישראל . בימי הבית הראשון קימו במקדש מצוות המיחדות ליום השבת . אולם נראה , כי שמירת השבת בירושלים לא הניחה את דעתו של הנביא ירמיהו , שהטיף נגד חלולה . גם לאחר חרבן הבית הראשון , בזמן גלות בבל , המשיכו הנביאים להטיף לשמירת השבת . בימי הבית השני הוסיפו חכמים סיגים מחמירים לדיני השבת , כדי למנע כל חלול שבת . הם קבעו 39 " אבות מלאכה " , שעשיתם אסורה בשבת ( משנה שבת פרק ז ) . נכללות בהם מלאכות להכנת צרכי אכל , הלבשה והנעלה , מלאכות הקשורות בכתיבה ותקון דירה וכלים , וכן הוצאה והכנסה מרשות לרשות . עם זאת , תקנו חכמים תקנות , שנועדו להקל על הצבור ולאפשר לו לשמר את השבת . עם אלו נמנות תקנות הערוב למיניהן . תקנות אלה מטשטשות את התחומים בין הרשיות ומבטלות את האסור . כמו כן קבעו חכמים , כי מתר לחלל שבת על מנת להציל חיי אדם , שכן " פקוח נפש דוחה שבת " . אפיה של השבת , כפי שהתגבש באותה עת , מתקים עד היום . השבת היא יום המנוחה הרשמי במדינת ישראל וגם יהודים חלוניים שומרים בדרכם על צביונה המיחד . לכבודה של שבת המלכה תקנות , הלכות ומנהגים שונים נקבעו כדי לפאר את השבת ולכבדה . מקבלי צפת במאות ה - 15 - 16 דמו את השבת לכלה ולמלכה . הם נהגו לצאת אל מחוץ לעיר ולקבל שם את פני " שבת המלכה " , תוך השמעת זמירות לכבודה . ההכנות לקראת השבת הן תהליך שבו עוזב היהודי את החלין , את החמרי , ומכין את נשמתו לקראת הקדוש והרוחני . גם להכנות הגופניות יש תפקיד בהכנת הנפש . הרחצה , למשל , נעשית מתוך התכונות מיחדת , ויש המהדרים וטובלים במקוה צבורי או במקוה מים כמו ים או נהר . גם הלבוש המיחד לשבת נועד להשרות אוירה חגיגית ושונה משאר ימות השבוע . כמו הבגד כך השלחן לובש צורה חדשה לכבוד השבת . עורכים את שלחן השבת מבעוד יום , פורשים עליו מפה , לרב לבנה , ומניחים עליו שתי חלות ושני פמוטות , גביע ליין , בקבוק יין וכלי אכל . לפני שקיעת החמה מברכים על הנרות ואחר מדליקים אותם . על פי התלמוד , הדלקת נר של שבת היא חובה הן לגבר והן לאשה , אולם " הנשים מצוות על זה יותר מן האנשים , לפי שהן מצויות בבתים והן העוסקות במלאכת הבית " ( תלמוד בבלי , שבת כה ) . כאשר חוזרים מבית - הכנסת לאחר תפלת מעריב של ליל שבת , נוהגים לברך את הילדים . ברכת הבנים נעשית כשהמברך מניח ידיו על המברך ואומר : " ישימך אלוהים כאפרים וכמנשה " ( בראשית מח כ ) . לאחר מכן נוהגים לומר את הפיוט " שלום עליכם מלאכי השרת " . זאת משום שההשראה הרוחנית המלוה את האנשים בשבת מקורה - על פי חז"ל - במלאכי השרת המלוים אותם . מצוה היא לאכל שלוש סעודות בשבת . הסעודה הראשונה מתקימת בליל שבת , והשתים האחרות בשבת - האחת בשחרית למעלה : דיורמה ( תמונה תלת - מימדית ) המתארת את טקס קבלת השבת בפולין במאות ה - 16 וה - 17 . בני הבית עומדים , בעוד האב מקדש על היין , הנרות ניצבים על השולחן והאם מגישה ממטעמי השבת . למטה : חנויות ובתי עסק סגורים ותנועה דלילה של כלי הרכב ברחוב מרכזי בברוקלין ביום השבת . ברוקלין היא שכונה בניו - יורק שרבים מתושביה יהודים .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר