רפואה

עמוד:162

רבים הדנים במחלות וברפוין , ובתנאי תברואה . הרופאים בעת העתיקה היו ספק כוהנים ספק מכשפים וספק קוסמים . ההתיחסות אליהם היתה כאל שליחי אלוהים , שחכמתם באה להם מידי האלים . כך רואים אותם עד היום גם שבטים באפריקה , באמריקה התיכונה ובאוקיניה . יש המכנים אותם " רופאי אליל " , אולם כמה משיטותיהם מקבלות גם היום ברפואה האלטרנטיבית ( החלופית ) , המציעה שיטות אחרות , שונות מאלה הנהוגות ברפואה הרגילה . ההיסטוריון היוני הרודוטוס , שחי במאה ה - 5 לפני הספירה , תאר רופאים מיחדים לעינים , לקבה ולראש . על פי תאוריו , נהגו בימים ההם להניח את החולים בשוק של העיר , וכל עובר ארח שגלה ענין בדבר היה נגש ומחוה את דעתו על המחלה ועל דרכי הטפול בה . המצרים הקדמונים , היהודים , ההודים , הפרסים והסינים ראו בתרופות , בתברואה ובנקיון דברים המסיעים לרפוי . הפילוסוף היוני סוקרטס מזכיר את הרופא אסקלפיוס , אשר טפל בו בחליו . אולם המפרסם שברופאים היונים היה היפוקרטס , אשר העמיד תלמידים רבים וחבר את " שבועת הרופא " הנודעת , המחיבת את הרופא לטפל בנאמנות בחוליו . ב " שבועת היפוקרטס " נשבעים עד היום באוניברסיטאות רבות בעולם , אם כי באוניברסיטאות יהודיות מקבלת גם " שבועת הרמב"ם " , ובאוניברסיטה העברית בירושלים נהוגה שבועתו של הרופא ליפמן הילפרין הדומה ברוחה ובתכנה לשתי השבועות האחרות . ראשית האנטומיה והכירורגיה הרומאים התיחסו בפחות כבוד אל רופאיהם , שרבים מהם היו עבדים . הרופאים היונים ברומא נחשבו לנחותי דרגה . אחד מרופאים אלה היה גלנוס , שחי במאה ה - 2 לספירה , הנחשב לאבי האנטומיה הרפואית , בשל טענתו שיש הכרח לנתח את גוף האדם כדי להבינו . הוא גלה , כי גוף האדם עשוי שרירים , עורקים , נוזל אדם ( דם ) ונוזל צהב ( מרה ) . בנתיחות שבצע נסה גלנוס גם לגלות את רוח האדם , אך הדבר , כמובן , לא עלה בידו . החל במאה ה - 4 בערך שקעה הרפואה באירופה , בד בבד עם עלית כחן של הדת והכמורה . לעמת זאת עלתה הרפואה בביזנטיון ובמזרח התיכון כלו . הח'ליפים הערבים עודדו הקמת בתי - חולים לעניים , וכל חולה קבל גם סכום כסף בצאתו מבית - החולים כדי שיוכל לנוח בתקופת החלמתו . במאה ה - ו 1 שבה ועלתה קרנה של הרפואה באירופה עם הקמת בית - הספר לרפואה בסלרנו שבאיטליה . במאה ה - 15 , בתקופת הרנסנס , החלו נושבות רוחות קדמה ברפואה , וההגבלות שהטילה הדת על פי כתבי הקדש הצטמצמו והתרופפו . המחקר הרפואי התחדש , ובשנת 545 1 , בתקופת שלטונו של המלך האנגלי הנרי ה - 8 , נפרדה אגדת הכירורגים - הרופאים המנתחים - מאגדת הספרים , שאליה השתיכה עד אז . הרופאים הגיעו לכלל הכרה , כי רפואה טובה אינה קשורה למקצוע הגלבות והספרות דוקא , וכי לא תתכן רפואה טובה ללא ידע במבנה גוף האדם ובתפקודו . הרופא הפלמי אנדראס וזליוס , שחי בשנים 1514 - 1564 , למד אנטומיה של גוף האדם בפדובה שבאיטליה . לאחר זמן , בשנת 1590 , הומצא המיקרוסקופ שסיע רבות בהבנת מבנה גוף האדם ולהכרת התאים שמהם הוא נבנה . הכירורג ג'ון הנטר ( חי בשנים 1728 - 1793 ) החל לשלב את הידע האנטומי בידע התפקודי של גוף האדם ( פיסיולוגיה של גוף האדם ) , והרופא ויליאם הרוי ( 1578 - 1657 ) המשיך את המחקר מכשיר חשמלי פשוט , ששימש בתחילת המאה העשרים לטיפול בחולי לב , בסופה של מאה זו נמצאת הקרדיולוגיה , רפואת הלב , בשלב מתקדם ביותר הכולל השתלות לב , רופא אליל משבט הבנטן מכין מרקחת צמחים . לצורך הריפוי משתמשים רופאי האליל בצמחי מרפא שהם מלקטים , ובעיקר באמונה העמוקה של בני השבט בכוח הריפוי שלהם .

קודם  |  הבא