רנטגן

עמוד:155

בחמר פלואורסצנטי הזוהר כשפוגעות בו קרני רנטגן . על הלוח מתקבל שקוף של חלקי הגוף , והוא מאפשר לבדק את האיבר הדרוש תוך כדי ההקרנה . מחקרים גלו , כי חשיפה ממשכת לקרני רנטגן היא מסכנת , שכן קרנים אלה הורסות את תאי הגוף ועלולות לגרם לסרטן . לכן משתמשים היום בשפופרות הפולטות קרינת רנטגן חלשה ככל האפשר . הרופאים והטכנאים הנמצאים בסביבת השפופרת זמן ממשך מוגנים בעזרת לוחות עופרת . נמצא כי העופרת מספקת הגנה טובה , משום שהיא בולעת את קרני הרנטגן ביעילות רבה . קרני הרנטגן מביאות תועלת לא רק ברפואה . משתמשים בהן גם בתעשיה כדי לגלות פגמים במתכות . במעבדות למחקר פיסיקלי משתמשים בהן לחקר מבנה הגבישים . כמו כן משתמשים היום בקרני רנטגן כדי לגלות את תכולתן של מזודות בשדה התעופה , כדי לבדק אם מצויים בהן כלי נשק חבויים או מכשירי חשמל , שבעלי המזודות מנסים להבריחם בלי לשלם עליהם מכס . אלקטרומגנטיות אלקטרון קרינה רדיולוגיה רנסנס תקופה בתולדות אירופה שנמשכה מסוף המאה ה - ו 4 עד אמצע המאה ה - 16 . בין סימניה הבולטים - פריחת התרבות , האמנות והמדע , השתחררות מרפים מכבלי הדת והתמקדות באדם . חוקרים רואים ברנסנס תקופת מעבר בין ימי הבינים לעת החדשה , כי בה החלו להתפתח דרכי המחשבה והמחקר , הכלכלה והחברה , שהמשכם בתקופה המודרנית . הרנסנס היתה גם תקופת פריחה לתרבות היהודית מאיטליה . השם רנסנס , שפרושו תחיה או לדה מחדש , נתן לשנים אלה על ידי בני התקופה עצמם . כונתם היתה לתחית התרבות והאמנות של יון ורומי , המכנה " התקופה הקלסית " . הסופרים והאמנים של הרנסנס בקשו ליצר יצירות מופת בסגנון זה , וגם שליטי התקופה סברו , כי עליהם לעצב את מוסדות המדינה על פי הדגמה של יון ורומי . שנויים רבים חלו בתקופה זו בכל תחומי החיים - בחיי הכלכלה והחברה , במדיניות , ובעקר בהשקפות של בני האדם על עצמם . בני הרנסנס האמינו , כי הם חיים בעדן של פריחה תרבותית גדולה , בנגוד לימי הבינים שהיו דלים , לדעתם , ביצירה תרבותית ואמנותית . ההומניזם והרנסנס ראשיתו של הרנסנס באיטליה . בתחלת המאה ה - 14 היו רבות מערי צפון איטליה ערים חפשיות והתפתחו בהן התעשיה והמסחר . בני המעמד העשיר בערים אלה התחרו ביניהם בפאר בתיהם ובאמנים שעבדו בשרותם . ההשכלה התפשטה בחוגים רחבים וקבלה בהדרגה צביון חלוני , במקום הצביון הדתי המבהק שהיה לה עד אז . כן גברה ההתענינות בעולם ובאדם - מבנה היקים , גוף האדם , החי והצומח , המוסר האנושי , השלטון המדיני , הלשון , החנוך וההיסטוריה . כל אלה החלו לעורר את סקרנותם של המשכילים , שבקשו להבין את התופעות הללו ולהסבירן באמצעות נסוי והתנסות . הם חשבו , שבמעשיהם של בני האדם טמונה התשובה לשאלותיהם , והאמינו , כי האדם הוא מרכז היקום . אמונה זו התבטאה בתכנן של יצירות האמנות והספרות בתקופת הרנסנס . לכן גם מכנה התנועה אשר הולידה את הרנסנס בשם " הומניזם " , שפרושו אנושיות , או התמקדות באדם . רוח חדשה בספרות ובאדריכלות הרנסנס באיטליה נכר קדם כל בספרות . מבשריו היו המשורר פטררקה והסופר בוקצ'ו . שניהם היו מעריצים נלהבים של התרבות הרומאית , אספו כתבי - יד עתיקים ( הדבר היה לפני המצאת הדפוס ) וכתבו איטלקית . כתבי הפילוסופים והמשוררים היונים והרומאים הופיעו מחדש אם ברומית ( לטינית ) ואם בתרגום לאיטלקית . העיון בכתבי - היד העתיקים הביא ליסוד " האקדמיה האפלטונית " בפירנצה , שבה עסקו המלמדים במחקר ובהוראה . בעקבות הרנסנס בספרות נעורה רוח חדשה גם בפסול , בציור ובאדריכלות . באיטליה השתחררו האדריכלים ( כגון ברונלסקי ומיקלוצו ) מסגנון הבניה הגותי , שהיה בעיניהם ערטילאי מדי ולא התחשב באדם . הם חקו את סגנון הבניה הרומי העתיק , שאת שרידיו מצאו בארצם , אך שלבו בו למרות שתרבות הרנסנס נשאה אופי חילוני , שהעמיד במרכזה את השכל , החקירה והדרישה , הרבו אומניה לעסוק בנושאים דתיים . אחת הסיבות לכך היא שהמזמין העיקרי של יצירות אומנות היה האפיפיור , ראש הכנסייה הקתולית . בתמונה - הכיפה בכנסיית פטרוס הקדוש ברומא המעוטרת בשפע ציורים , פרי מכחולו של מיכלאנג'לו , בן תקופת הרנסנס , שפופרת ליצירת קרני רנטגן . התיל מחמם את הקתודה , והיא פולטת אלקטרונים . האלקטרונים האלה מואצים במתח גבוה - כמה עשרות אלפי וולט - אל האנודה החיובית . כשהאלקטרונים פוגעים באנודה , הם מתנגשים באטומים שלה ונעצרים . את האנרגייה הגבוהה שהיתה להם הם פולטים בצורת קרני רנטגן .

קודם  |  הבא