עמוד:147

לאחר ההאבקה מתפתח הפרי הגדול , שהוא ענבה מדמה מרבת גרגרים , שכל אחד מהם עטוף בציפה עסיסית ואדמה . הגרגרים מופצים על ידי צפורים שאינן מעכלות את הזרעים . האדם אוכל את הרמון כפי שהוא או מכין ממנו עסיס משבח . קלפת הפרי מכילה חמרים המשמשים לרפואה , לצביעה ולעבוד עורות . זנים מסימים משמשים כצמחי נוי המצטינים בפרחיהם היפים . צמחים שבעת המינים רמח"ל ( רבי משה חיים לוצטו ) משורר ומחזאי עברי והוגה - דעות בתחום הקבלה . רמח"ל נחשב לאבי הספרות העברית החדשה , בשל הנושאים החלוניים שכתב עליהם . חי בשנים ר 707 - 1747 . משה חיים לוצטו נולד בפדובה שבאיטליה . הוא היה בן למשפחה עשירה , שתפסה מקום נכבד בתולדות יהודי איטליה . לוצטו קבל חנוך עברי בעיר הלדתו , וכן השכלה כללית , למד לטינית ואיטלקית , וכנראה גם יונית וצרפתית . בגיל צעיר הוא החל לחבר יצירות בעברית ובארמית . בהיותו בן שש - עשרה פרסם לוצטו את שירו הראשון , ובגיל שבע - עשרה בלבד כתב את " לשון למודים " - מסה על אמנות הפיוט . יצירת נעורים אחרת שלו היא המחזה " מעשה שמשון " , שבו הוא מספר בשפה מקראית את קורותיו של שמשון ואת המאבק בין גבורת גופו לבין חלשת יצריו . לכבוד נשואיו של בן רבו האהוב , ישעיהו בסן , הוא כתב את " מגדל עז " , דרמה אלגורית ( בצורת משל ) י המוכיחה שעדיף לחיות בחיק הטבע , ועקרה תאור המאבק בין הטוב לבין הרע . מקבל ו " משיח " רמח"ל נמשך אחרי הקבלה המעשית של האר"י , שנועדה לקרב את בוא הגאלה ולשים קץ לגלות . הוא ראה את עצמו כמשיח העתיד לגאל את עמו , וכתב " זהר " שני - שאבד - והביע בו את דעותיו ושאיפותיו . הוא האמין כי מדריך ממרום , " מגיד " , מתגלה אליו ומקשר בינו לבין המלאכים , אבות האמה והנביאים . " מגיד " זה אף אשר , כביכול , את המשיחיות של רמח"ל . יהודי איטליה התיחסו אל רמח"ל בארך רוח , כי גם לאחר כשלונה של התנועה המשיחית השבתאית עדין נטו יהודים רבים באיטליה לשגות בחלומות גאלה . אולם פעילותו של רמח"ל בתורת הנסתר נודעה לרבי משה חגיז הספרדי , רבה של אלטונה שבגרמניה , מן המתנגדים החריפים לתנועה השבתאית שגרמה לקרע ביהדות וחסידיה התאסלמו . הוא השפיע על חבריו הרבנים שיטילו חרם על מעשיו של רמח"ל , יאסרו עליו את הכתיבה בשפת הייזהר " ואת הקריאה בספרי הקבלה . בהשפעת מורו , הבטיח רמח"ל לא לעסק עוד בקבלה ולא להפיץ את ספריו . הוא אף הפקיד אותם במשרדי הרבנות של ונציה . אולם לאחר זמן חזר לסורו ורבני ונציה ראו חובה לעצמם להחרימו . עם החרמתו עזב רמח"ל את איטליה ופנה לאמסטרדם . בדרכו לשם , בעיר פרנקפורט , נאלץ לחתם על כתב חרטה ולהבטיח שלא יעסק עוד בקבלה עד שימלאו לו ארבעים שנה . באמסטרדם התפרנס רמח"ל מלטוש יהלומים , אך המשיך ללמד את תורתו והחליף מכתבים עם ידידיו ותלמידיו באיטליה . הוא האשם שוב בהפצת תורתו , ואז שלח רבו , בסן , את כתבי היד , שהפקיד לוצטו במשרדי הרבנות , אל הרב יעקב פופר בפרנקפורט , וזה שרף חלק מהם ואת השאר קבר . יצירה מגונת וחדישה הספרים החשובים ביותר שחבר רמח"ל באמסטרדם הם " מסלת ישרים " - ספר מוסר , שדורות בישראל התחנכו עליו ; ו " לישרים תהלה " ( 1743 ) שהנו , כמו " מגדל עז " , מחזה אלגורי בעל אפי בקרתי - סטירי . גבוריו הם תכונות מוסריות , ומאבקם מסמל את מלחמת הטוב והרע בחיי האדם . רמח"ל הרבה לכתב . כתביו אבדו בחלקם , וחלקם עודם מצויים בכתב - יד . הוא חבר ק"ן ( מאה וחמשים ) מזמורים בנסח תהלים ; כתב ספר ושמו " דרך תבונות " המסביר את דרכי ההגיון התלמודי ; כתב כמה קונטרסים ( חוברות ) בנושאים מגונים , ושפע של אגרות . רב החוקרים רואים בו את אבי הספרות העברית החדשה , וזאת בשל הנושאים החלוניים שכתב עליהם , כאהבת גבר ואשה והתרפקות על הטבעי וכן בגלל שובו אל לשון התנ"ך ופתיחותו להשפעותיה של תרבות המערב בזמנו . בגיל ארבעים עלה לוצטו לארץ - ישראל . הוא נספה עם בני משפחתו במגפה זמן קצר לאחר שעלה לארץ , ונקבר בכפר יאסיף שליד עכו . הארשי , רבי יצחק אשכנזי לוריא עברית , ספרות קבלה שבתאי צבי רמטכ"ל ראשי תבות של " ראש המטה הכללי " . הקצין הבכיר ביותר ומפקדו העליון של הצבא , העומד בראש המטה הכללי . בישראל דרגתו של הרמטכ"ל היא רב * אלוף . הרמטכ"ל של צה"ל נבחר לתפקידו על פי המלצת שר הבטחון ובאשורה של הממשלה . הוא ממנה על כל פעלות הצבא , מבנהו , ארגונו וציודו ונושא באחריות כלפי הרימון הוא אחד משבעת המינים שארץ - ישראל התברכה בהם . בחג הסוכות , עונת ההבשלה של הפרי , הוא מעטר את סוכותינו . גרעיניו האדומים והמתוקים נחשבים למעדן .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר