רמברנדט , הרמנסון ון רין

עמוד:144

שנכח בפלמוס , העניק לו 300 דינר כפרס על הצורה הנאה שבה הגן על אמונתו . את דבריו באותו וכוח פרסם אחר כך בספר . הנזירים , יוזמי הוכוח , תבעו אותו לדין בטענה שהשמיץ את הנצרות והוא נמלט מספרד . הרמב"ן הגיע לארץ - ישראל ב - 1267 והוא אז כבן שבעים ושתים שנה . תחלה הוא ישב בעכו ואחר כך הגיע לירושלים , שם ארגן את הקהלה , בנה בית - כנסת וכנראה גם ישיבה . ב - 1268 חזר הרמב"ן לעכו ומת בה . חדושים בהלכה הרמב"ן היה מגדולי ישראל בימי הבינים . מבחינת רבגוניותו ושעור קומתו , היה שני לרמב"ם בלבד . הוא היה אישיות רבת - פנים בהשכלתו הכללית , ודרשן בעל כשר הסברה רב . ה " חוג " שלו בגרונה השפיע רבות על עצוב דמותו של " מרכז התורה " בספרד הנוצרית . אחד מתלמידיו הבולטים ביותר היה הרשב"א ( רבי שלמה בן אברהם אדרת ) בברצלונה . הרמב"ן כתב חדושים כמעט על כל התלמוד . חדושיו אלה דחקו מישיבות ספרד את ה " תוספות " , שחברו בישיבות צרפת . הוא קבע דפוסי למוד חדשים : הבנת התלמוד לשמו ולא רק לשם הסקת הלכה . מפעלו ההלכתי של הרמב"ן השפיע השפעה מכרעת על התפתחות הספרות הרבנית . את פרושו לתורה כתב הרמב"ן בזקנתו , בהיותו בספרד , וסים אותו לאחר עליתו לארץ - ישראל . מספר חבוריו של הרמב"ן הוא כחמשים . יותר משלושים מהם - חדושים בהלכה ובתלמוד ; יותר מעשרה עניני אמונות ודעות ( כולל שלוש דרשות , ספר הוכוח , מאמר הגאלה ועניני קבלה ) ; ארבעה - בפרשנות המקרא , ויתרם אגרות - שהיו מיעדות לצבור - ופיוטים . הלכה פיוט רמב"ם רשב"א ( רבי שלמה בן אדרת ) תוספות תלמוד רמברנדט , הרמנסון ון רין ציר ותחריטאי הולנדי בן המאה ה - 17 , מן האמנים החשובים ביותר בתולדות הציור . הרבה לציר דמיות ונושאים מן התנ"ך והברית החדשה , את עצמו , את שכניו היהודים וכן נופים רבי פיוט . השמוש המיחד שעשה באור ובצל הקנה ליצירותיו איכות מרתקת ויצר בהן אוירה של מסתורין ונעם . חי בשנים 166941606 . רמברנדט נולד בעיר לידן . אביו הטוחן שלח אותו ללמד באוניברסיטה המקומית , אך נענה לבסוף לתחנוניו והסכים שילמד ציור אצל אמנים בעיר הלדתו ובאמסטרדם . בהתלהבות עצומה שקע רמברנדט מ - 1626 השנה החתומה על תמונתו הקדומה ביותר - ועד 1631 בציור " ובחריטה של כל צורה וכל פרצוף מענינים שנקלעו בדרכו . ב - 1631 הוא התישב באמסטרדם , ובתוך זמן קצר היה לציר דיוקנאות מבקש ביותר ואף רכז סביבו תלמידים רבים . ב - 1632 , בהיותו בן עשרים וחמש בלבד , יצר רמברנדט את אחת מתמונותיו המפרסמות ביותר - " שעור באנטומיה " . ב - 1634 הוא נשא לאשה את ססקיה ון אילנבורך , בת למשפחה עשירה ומיחסת . עד למותה ב - 1642 עמדה אשתו במרכז חייו ויצירתו , בצד דמיות אביו , אמו ואחותו . היא ילדה לו שלושה ילדים , שמתו בגיל רך ואת בנו טיטוס , שהאריך ימים . מראשית דרכו האמנותית הפגין רמברנדט חבה מיחדת לנושאים מקראיים . פרשת שמשון הגבור ודלילה וספורים אחרים מן התנ"ך ומן הברית החדשה ספקו לו השראה רבה בתקופה זו . ב - 1640 בערך נפתח פרק חדש ביצירתו : אחד מגלוייו המפלאים , תמונות הדיוקן העצמי ( האוטופורטרט ) , שציר בשנה זו . בשלב זה בחייו היה רמברנדט בעל מוניטין ושמח בחלקו . הוא רכש לו בית מרוח ומלא אותו בחפצי אמנות וביצירות משל עצמו . " משמר הלילה " ודמיות היהודים בשנת 1642 יצר רמברנדט את תמונתו " משמר הלילה " . בתמונה זו , שהיא נקדת שיא ומפנה ביצירתו , שנה רמברנדט באפן קיצוני את המראה של חיל המשמר ההולנדי והראה אותו בקומפוזיציה נועזת ודרמתית בצבעיה , בנגודי אור וצל ובתנועה . אותו דבר נעלם ומסתורי , המצוי בכל יצירותיו כמעט , בא לידי בטוי בתמונה זו בדמותה של ילדה המוארת באור חגיגי . באותה שנה מתה אשתו של רמברנדט והדכאון שאחז בו נתן את אותותיו בעבודותיו בשנים הבאות . השפעה מכרעת על בחירת נושאיו בימי בדידותו נודעה לקשר שחש אל שכניו בסביבה החדשה , שאליה עבר עם מנהלת ביתו שהיתה לימים אשתו השניה . שכניו היו יהודים יוצאי פורטוגל , שנמלטו להולנד והקימו בה קהלה גדולה ומפארת . בשנים ההן היה רמברנדט בן בית בסמטות המגורים של יהודי אמסטרדם , והתרשם מהוי הקהלה בשנות יצירתו הרבות השתמש רמברנדט בשיטות עבודה ובצורות שונות : צבעי שמן , רישומים , הדפסים ותחריטים . הוא הרבה לצייר דמויות מפשוטי העם , כמו ברישום " האיכר - ( בתמונה ) . דיוקן עצמי של רמברנט בצעירותו . מתוך שבע מאות תמונות השמן שצייר , כמאה הם דיוקנאות עצמיים . את נושאיו האחרים נטל מסיפורי התנ"ך , מחיי הקהילה היהודית באמסטרדם , ומחיי היום - יום . כן צייר נופים וטבע דומם ,

קודם  |  הבא