עמוד:129

הרירית והכנתה לקליטת הביצית , הזנת הביצית , נתוק הביצית אם לא היתה הפריה , או גדילת הרחם אם היתה הפריה , יש צרך בבשלות מינית . בשלות מינית מתרחשת בגוף הנקבה עקב שנויים הורמונליים . הגיל הממצע של תחלת ה " מחזור " והוסת הוא 12.8 שנים ( לפעמים הוא מתחיל שנתים לפני או שנתים אחרי הגיל הממצע ) . מתחלת ה " מחזור " הנערה המתבגרת יכולה להרות . הורמונים הפריה הריון נוין וחנוך מיני רביה רחמנינוף , סרגי מלחין , פסנתרן ומנצח רוסי . ליצירותיו יש צליל ערב ואוירה של עצב עמק שוררת בהן . מרבית יצירותיו מקדשות לפסנתר . חי בשנים ר 873 * ר 943 . בהיותו בן ארבע שנים כבר היטיב סרגי רחמנינוף לנגן בפסנתר . הוא למד בקונסרבטוריון במוסקוה וקבל פרסי הצטינות בהלחנה ובנגינה בפסנתר . יצירותיו הראשונות , רבן לפסנתר , הוצאו מיד לאור . אולם כשלונה של הסימפוניה הראשונה שלו ב - 1897 גרם לו להתמוטטות עצבים ובמשך ארבע שנים הוא נזקק לטפול נפשי . עם החלמתו ב - 1901 הלחין רחמנינוף ובצע לראשונה את הקונצ'רטו השני שלו לפסנתר ולתזמרת , שזכה להצלחה עצומה . בשנים שלאחר מכן הוא התפרסם כפסנתרן מעלה , ומנה למנצח של תאטרון " בולשוי " , ובד בבד המשיך גם להלחין . עמס העבודה הגדול אלץ אותו לעבר לגרמניה . משם הוא יצא ב - 1909 לארצות - הברית למסע ההופעות הראשון שלו . הבקורות עליו היו מצינות והוא התחבב על הקהל האמריקני . בעקבות המהפכה הרוסית עזב רחמנינוף את רוסיה ב - 1917 והתישב בשויץ . מכאן הוא יצא למסעי הופעות רבים בארצות - הברית . אולם נתוקו ממולדתו האהובה גרם לרחמנינוף לשקע בדכאון עמק , שלא הרפה ממנו עד מותו . ב - 1935 הוא עבר להתגורר דרך קבע בארצות - הברית והופיע בהצלחה נכרת הן כפסנתרן והן כמנצח על יצירותיו . הוא נפטר ב - 1943 בעת מסע הופעות . רחמנינוף לא היה חדשן מטבעו ויצירותיו , אף המאחרות שבהן , מעגנות היטב במסרת של המאה ה - 19 , ומצטינות במנגינות ערבות , בכנות ובאוירה קודרת מיחדת במינה . רב יצירותיו של רחמנינוף הן לפסנתר . הידועות בהן : פרלודים , ארבעה קונצ'רטי , רפסודיה על נושא של פגניני ווריאציות . כמו כן הוא הלחין שלוש סימפוניות ושירים רבים . מוסיקה סימפוניה פגניני , ניקולו פסנתר רחפת וסנפירית שני סוגים של ספינת רחף , המשמשים בכלי תחבורה מהיר המשיט מעל המים . הרחפת שטה באמצעות כרית אויר דחוס הנמצאת מתחת לגחונה , ואלו הסנפירית נעה בעזרת סנפירים הטבולים במים . שתי הספינות משמשות בעקר ככלי תחבורה למרחקים קצרים , ולצרכים צבאיים . ספינות הרחף עושות דרכן לא בתוך המים אלא מעליהם , ועל כן אפשר לראות בהן מעין שלוב של מטוס וכלי שיט . שני הסוגים של ספינות הרחף , הסנפירית והרחפת , מונעים באמצעות מדחפים דגמת מדחפי מטוס , המסתובבים באויר ומושכים אותן קדימה . ספינת הרחף מסוג סנפירית ( הידרופויל ) מצידת בסנפירים דמויי כנפי מטוס , הקבועים מתחת לפני המים ומחברים במוטות אל תחתית הספינה . כאשר הספינה שטה במהירות , פועל כח עלוי על הסנפירים והם מתרוממים , באפן שגחון הספינה נמצא מעל פני המים . החלק היחיד של הספינה הנמצא מתחת לפני המים הם הסנפירים . משום כך התנגדות המים לתנועת הספינה היא קטנה , והספינה יכולה להגיע למהירות גדולה - עד 150 קילומטר בשעה . הרחפת סוג אחר של ספינת רחף היא הרחפת ( הוברקרפט ) . קרקעיתה שטוחה ומקפת בשולי גומי , ומדחס חזק דוחס תחתיה אויר , היוצר מעין כרית שעליה היא מרחפת . כרית האויר הזו , שגבהה כמטר אחד או שנים , תומכת בגוף הרחפת ומונעת ממנו מלטבל במים . הרחפת היא מהירה יותר מכלי שיט הטובל במים , בעקר משום שאינה מתחככת במים בעת תנועתה . אולם היא צורכת יותר דלק מספינה רגילה . משתמשים ברחפות , המסגלות לשאת בדרך כלל כמה עשרות נוסעים , לתחבורה ימית למרחקים קצרים , כמו לחצית תעלת למנש המפרידה בין אנגליה לצרפת , או לנסיעה מישראל לקפריסין . שמוש אחר שלהן הוא לצרכים צבאיים , כמו למשל להנחתת גיסות על חוף . יש גם רחפות גדולות יותר המסגלות לשאת כמה עשרות טונות של מטען , כמו למשל המעברת " מאונטבטן " המקשרת בין אנגליה לצרפת , שהחלה לפעל בסוף שנות ה - 60 , ומסגלת לשאת 30 מכוניות ו - 250 נוסעים . רחפות אחרות משמשות לתנועה בשטחי בצות . היו גם נסיונות לפתח רחפת יבשתית שתנוע על משטח בטון ותשמש כרכבת מהירה . אולם נסיונות אלה עדין לא הגיעו לשלב השמוש . כלי שיט מטוס רטוש , יונתן משווו ישואלי . נחן בשליטה מעוררת התפעלות בשפה העברית . שיריו יוצאי הדפן בלטו במקצב השונה שלהם , בלשון הקדומה ובחריזה , ובעקר בנושאיהם - יצרים וחויות מהעולם האלילי . חי בשנים 1909 * 1981 . יונתן רטוש נולד בורשה שבפולין בשם אוריאל הלפרין . הרחפת והסנפירית משמשות לנסיעה למרחקים לא ארוכים . הן מסוגלות לשאת מאות נוסעים ולנוע במהירות של יותר מ - ס 11 קילומטר בשעה . בתמונה - סנפירית נעה על פני המים כשגחונה מורם .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר