רחובות

עמוד:126

ממלכה מפלגת וחלשה מלחמת האחים החלישה את ישראל ואת יהודה , וגרמה לאבדן השטחים שכבשה הממלכה המאחדת ממזרח לירדן . גם שישק מלך מצרים נצל את שעת הכשר ופלש לארץ - ישראל בשנה החמישית למלכות רחבעם ( 924 לפני הספירה בערך ) . ירושלים נצלה הודות לכפר שנתן לו רחבעם מאוצרות המקדש . אבל שישק החריב את ערי הנגב המרכזי והצפון - מערבי , וכן את עציון גבר , כדי לשבש את נתיבי שירות המסחר . אך למרות הרס ישובי הנגב , לא פסק הסחר הבין - לאמי עם דרום ערב , שהחל עוד בימיו של שלמה . לאחר מסע שישק השלים רחבעם את בניתן של 15 ערי מבצר ( דברי הימים ב , יא ) , שהחל בה כנראה עוד לפני הפלישה . קו בצורים זה , שהגן על ממלכת יהודה במשך שנים - שלושה דורות , הקיף את השפלה ואת הרי יהודה - ממערב - בגבול פלשת - ממזרח , ומדרום . בדרום לא נכלל בתחומו הנגב ואף לא דרום ההר ; ואלו בצפונה של יהודה לא נבנו כלל בצורים . נראה שרחבעם לא נואש משאיפתו לשלט גם בישראל . שאיפה זו גרמה למלחמת אחים לא רק בימיו , אלא גם בימי בנו אביה ( אבים ) ובימי נכדו אסא . אביה בן רחבעם אסא יהודה , ממלכת ירבעם בן נבט ישראל , ממלכת עציון גבר שלנוה רחובות עיר במישור החוף התיכון , כ - 20 קילומטר מדרום לתל - אביב וכשני קילומטרים מדרום לנס ציונה . מספר תושביה כ - 87,000 . רחובות היא מרכז חשוב של מדע , תעשיות עתירות ידע ותרבות . בצפון העיר נמצא מכון ויצמן למדע - מכון מחקר בעל מוניטין בין - לאמי במדעי הטבע והחיים . בתחום המנון נמצאים ביתו ואחזת הקבר של הנשיא הראשון של מדינת ישראל , דוקטור חיים ויצמן , שהיה מחוקרי המכון ועל - שמו הוא קרוי . ליד המכון נמצאת הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית . בשנים האחרונות קם ליד מכון ויצמן מרכז לתעשיות עתירות ידע , שחלקו נמצא בתחומה של נס ציונה . ברחובות נמצא גם המרכז לחקר התישבות כפרית ועירונית . רחובות נוסדה כמושבה חקלאית בשנת 1890 , שבע - שמונה שנים לאחר הוסדן של ראשון לציון ונס ציונה . היא נקראה על - שם העיר רחובות הנזכרת בספר בראשית , כמספר על יצחק אבינו בעת חפירת הבאר בנגב : " ויקרא שמה רחובות ויאמר : כי עתה הרחיב ה'לנו ופרינו בארץ " ( בראשית כו כב ) , אם כי את מקומה של רחובות הקדומה מזהים באזור אחר לגמרי בארץ - בחולות חלוצה שבנגב הצפוני - מערבי . רחובות שבנגב היתה עיר פורחת בתקופה הביזנטית ובה כ - 10,000 תושבים - מספר רב ועצום באותה תקופה ; כיום נותרו ממנה רק חרבות . קביעת השם " רחובות " למושבה ביהודה לא היתה , אפוא , נאמנה להיסטוריה , אך היא באה לסמל את שאיפת המתישבים להרחבה ולגדול . ממושבה לעיר רחובות התיחדה בכך שרב העבודה בה נעשתה ללא עזרה מבחוץ . כבר מראשיתה נודעה ביחסה הטוב לפועלים העברים , וגם בכך נבדלה מרב המושבות האחרות באותה תקופה . רחובות היתה למרכז תרבותי וחברתי בזכות המפעלים התרבותיים שנוסדו בה באותם ימים , כגון בית - ספר עברי שהשתת על עקרונות חדישים , להקת תאטרון וכנס ספורטיבי שהתקים בה בקביעות . בימי העליה השניה היתה תחנה חשובה בדרכם של הפועלים החקלאיים . ברחובות חי יוסף אהרנוביץ', עורך העתון " הפועל הצעיר " , שהופיע משנת 1907 והשפיע רבות על תנועת התחיה בארץ , ובה חי וכתב הסופר משה סמילנסקי . רחובות גם היתה המושבה הראשונה שמסרה את השמירה לחברי " השומר " ( בשנת 1912 ) , ובכך פתחה שלב חשוב בתולדות ההתישבות וההגנה בארץ . בתקופת המנדט הבריטי היתה רחובות מרכז לגדול ההדרים ובה נעשו נסויים בגדול זנים חדשים של פרי הדר , ואלה נפוצו אחר כך ברחבי הארץ . בעקבות התפתחות הפרדסנות קמה בה תעשיה חקלאית של מוצרי פרי ההדר והתרחבו שרותי התובלה , וכך החל להטשטש האפי החקלאי של המושבה . בימי העליה ההמונית של ראשית המעבדות ומתקני המחקר של מכון וייצמן למדע ברחובות , אחד ממוסדות המחקר החשובים בישראל , מצויים בגן מטופח ורחב ידיים . ברקע נראה מאיץ החלקיקים על - שם קופלר המשמש את חוקרי המכון . רחובות , המושבה שהיתה לעיר , היא מרכז של תרבות ומדע . מכון וייצמן למדע והפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית מצויים בה .

קודם  |  הבא