מתוך:  > אביב חדש 16 > רוטשילד

עמוד:101

הענף הלונדוני הענף הלונדוני של המשפחה עשה אף הוא חיל : ליונל נתן , בנו של נתן מאיר , היה לחבר היהודי הראשון בפרלמנט הבריטי . הוא העניק הרבה הלואות לממשלה הבריטית , וידועה במיחד ההלואה שבעזרתה ממנה לונדון ב - 1875 את קנית המניות של תעלת סואץ . בנו הבכור , נתנאל ( נתי ) מאיר , היהודי הראשון שזכה בתאר לורד , היה פעיל בקרב יהודי אנגליה . בנו השני , ליונל וולטר , שהיה חוקר טבע נודע ובעל גן חיות פרטי , היה מן היחידים במשכחת רוטשילד שתמכו בציונות . הוא פעל רבות למען השגת הצהרת בלפור . הצהרה מפרסמת זו היא בעצם מכתב ששלח הלורד בלפור אל ליונל וולטר רוטשילד , והיא פותחת במלים : " לורד רוטשילד היקר " . ג'ימס רוטשילד , בנו של " הנדיב הידוע " , היה אף הוא חבר הפרלמנט הבריטי ובמותו צוה סכום של מיליון לירות סטרלינג להקמת משכן הכנסת . מאז קום מדינת ישראל פעילה משפחת רוטשילד בחייה הכלכליים ומערבת בהקמת מוסדות חנוך ותרבות שונים ובאחזקתם . " קרן רוטשילד " , הנקראת גם " יד הנדיב " , יוזמת פרויקטים בתחום החנוך , החברה והתרבות בישראל . הקרן הוקמה על פי בקשתו של הברון אדמונד דה - רוטשילד לפני מותו , והיא מממנת מכספים שהוריש לכעלתה . אחדים מן המוסדות שהקרן ממנה והיתה מערבת בהקמתם הם הטלויזיה הלמודית ( שהעברה אחרי כמה שנים לידי משרד החנוך והתרבות ) , האוניברסיטה הפתוחה , מט"ח ( המרכז לטכנולוגיה חנוכית ) , בית - הספר העל - יסודי למדעים " חמדת " , בית - המשפט העליון ועוד . הקרן אף נענית לפניות רבות של גופים ומוסדות המבקשים ממון לפעלותיהם . ארץ - ישראל - היסטוריה חובבי ציון יק"א חהפכה הצרפתית מטרניך , קלמנס ונצל לותר נפוליון בונפרטה סואץ , תעלה פיק"א רויזיוניסטים תנועה ישראלית שחבריה תמכו בתורתו של זאב ז'בוטינסקי , מיסד בית"ר , שדרש רויזיה - שנוי ובדיקה מחדש של הקו המדיני שנקטו מוסדות הציונות . הרויזיוניסטים התנגדו לקו של הרב בהסתדרות הציונית ויסדו ב - 1925 את הברית העולמית של הציונים הרויזיוניסטים ( הצה"ר ) . הרויזיוניסטים התכנסו לועידה בפריס , באפריל 1925 , והחליטו לדחות את דרכה של ההסתדרות הציונית העולמית , כפי שהתותה בראשותו של חיים ויצמן , ולאמץ קו מדיני חדש . הועידה קבעה כי שוב אין טעם לפעל בשיטות של " דונם אחר דונם " ועליה מצמצמת לארץ - ישראל . הם גרסו כי יש לתבע בתקף את הקמתה של מדינה בעלת רב יהודי משני עברי הירדן , ומטרה זו תשג באמצעות עלית המונים , בעזרת שלטונות המנדט הבריטי ובעידודם . כן תבעה הועידה מסירת אדמות ממשלתיות בשתי גדות הירדן להתישבות יהודית , הקמת כח מגן עברי , הנהגת בוררות חובה בסכסוכי עבודה בישוב , והכרה בקדימות המטרה הלאמית היהודית . ברית הצה"ר שהוקמה במהלך הועידה עשתה לה נפשות רבות , בעקר בקרב יהודי מזרח אירופה , ותפסה מקום בולכ בקונגרסים הציוניים . בגלל תקיפותם כלפי השלטונות הבריטיים והבקרת שמתחו על דרכה של ההנהלה הציונית , נקלעו הרויזיוניסטים למחלקת חריפה עם ראשי התנועה הציונית המתונים ועם מוסדות הישוב היהודי . במיחד החמיר הסכסוך הרעיוני בינם לבין תנועת הפועלים בארץ - ישראל . לשיאה הגיעה מחלקת זו עם רצח חיים ארלוזורוב ב - 1933 , פרשה שבה טפלו עלילת שוא על הרויזיוניסטים . שלהוב המחלקת הפוליטית הביא ב - 1935 לפלוג בתנועה הציונית ולהקמתה של " ההסתדרות הציונית החדשה " ( הצ"ח ) , בראשותו של ז'בוטינסקי . בשנת 1946 התפרק ארגון עולמי זה וחזר והשתלב בהסתדרות הציונית , לאחר שזו אמצה את עקרון המדינה העברית . אחרי הקמת המדינה הצטרפו הרויזיוניסטים לתנועת ה " חרות " . משורות תנועת הנער הרויזיוניסטית " בית"ר " יצאו רב אנשי הארגון הצבאי הלאמי ( אצ"ל ) ולוחמי חרות ישראל ( לח"י ) בתקופת המרי והמחתרת נגד שלטון המנדט הבריטי . אצ"ל ארלוזורוב , חיים בית"ר הסתדרות הציונית העולמית ויצמן , חיים ז'בוטינסקי , זאב חרות לח"י מנדט ציונות קונגרס ציוני חומה ושער , הנפתח לדרך המובילה לארץ - ישראל השלמה והמוארת באור השמש , בכרזה של התנועה הרוויזיוניסטית שפורסמה בארץ בתקופת המנדט הבריטי .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר