מתוך:  > אביב חדש 16 > רגבי

עמוד:81

בחג השבועות שנת 147 ו פרצו צלבנים לתוך ביתו , שדדו את רכושו , קרעו את ספר התורה ופצעוהו בראשו . אביר ידיד , שעבר במקום , הצילו מידי האספסוף , בהבטיחו להם , כי יעלה בידו להשפיע על הרב שיתנצר . בזקנותו דאב מאוד על חרבנה של קהלת בלואה שבצרפת , לאחר שהעלילו על יהודי המקום עלילת דם . הכאב והאבל על קרבנות הטבח האיצו את מותו . דונש בן לברט מנחם בן סרוק נוסעי הצלב רש"י ( רבי שלמה יצחקי ) שו"ת תוספות רבנות ראשית המוסד הדתי העליון של היהודים במדינת ישראל . הרבנות משמשת כגוף הפוסק הלכות ומתקן תקנות . היא מפקחת על בתי - הדין הרבניים , שהם מוסדות השפוט הדתיים הדנים בעניני אישות כגון נשואים , גרושים וגיור . מסמכותה גם לאשר את מנוים של דינים , רבני ערים ורבנים רושמי נשואים , ולפקח על הכשרות במדינת ישראל . הרבנות הראשית היא גוף ממלכתי , הפועל מטעם המדינה על פי חק . משרדי הרבנות הראשית נמצאים ב " היכל שלמה " שבירושלים , שם יושב גם בית - הדין הרבני . הרכב ומבנה ברבנות הראשית חברים ששה - עשר חברי מועצה : עשרה חברים , שני הרבנים הראשיים לישראל , האשכנזי והספרדי המכנה " הראשון לציון " , ורבני הערים ירושלים , תל - אביב , חיפה ובאר - שבע . מחצית מחברי המועצה הם אשכנזים ומחציתם בני עדות המזרח , חברי המועצה נבחרים אחת לשלוש שנים על ידי אספה המרכבת משמונים רבנים ושבעים נציגי צבור , ביניהם גם חלונים . הבחירה נעשית על פי שקולים של ידע , מעמד ונסיון , אך לעתים קרובות משפיעים עליה שקולים מפלגתיים ופוליטיים . שני הרבנים הראשיים משמשים לחלופין כאבות בית - הדין הרבני לערעורים . משך כהנתם היה בעבר שלוש שנים , אחר כך הארך לחמש שנים , ומשנת 1972 הוא עשר שנים . תולדות הרבנות בתקופת השלטון העות'מאני בארץ - ישראל היה הרב הספרדי , שנקרא ה " חכם באשי " , נציגו של הישוב היהודי כלפי השלטונות . הרבנות הראשית נוסדה לפני קום המדינה , בשנת 1921 , בעידודו של שלטון המנדט הבריטי . היא שמשה אז כמוסד הרבני העליון לבני הישוב היהודי בארץ - ישראל . מאז הקמתה עומדים בראשה שני רבנים - ספרדי ואשכנזי . הרב אברהם יצחק הכוהן קוק , שפעל רבות להקמת הרבנות הראשית , היה הרב הראשי האשכנזי הראשון . אתו כהן הרב הראשי הספרדי יעקב מאיר . שאיפתו של הרב קוק היתה שהרבנות הראשית תשמש כהנהגה הרוחנית של העם היהודי כלו , על כל התנועות והזרמים שבו , הוא ראה ברבנות גוף מאחד ומגשר בשעה החשובה של תקומת העם בארץ - ישראל . אולם תקותו זו התבדתה . החרדים לא קבלו את מרות הרבנות כסמכות הרוחנית הדתית העליונה , וסרבו להכיר בפסקי ההלכה שלה . גם חוגים חלוניים התנגדו לה , משום שראו בסמכותה איום על דרך החיים החלונית . הרבנות הראשית עצמה דחתה זרמים שונים ביהדות , ואין היא מכירה ביהדות הרפורמית וביהדות הקונסרוטיבית . הרבנות גם דרשה מיהודי אתיופיה , לעבר " גיור לחמרה " . בעקבות העליה הגדולה בראשית שנות ה - 90 ממדינות חבר העמים ( ברית - המועצות לשעבר ) , שרבים בה היהודים למחצה ולרביע ולא - יהודים הנשואים ליהודים , התעוררו בעיות רבות בעניני נשואים , גרושים , גיור וקבורה , שעוררו תרעמת בקרב הצבור החלוני בארץ . נהגה של הרבנות הראשית לערך " רשימות שחרות " של פסולי חתון מעורר אף הוא בקרת על דרכי פעלתה . דיני האישות , שבעיני רבים מחמירים מדי עם האשה ומקפחים את זכיותיה , מקימים נגד הרבנות הראשית בעקר את ארגוני הנשים . בית - משפט גר , גיור גרושינו הלכה חרדים יהדות ישראל , עם נשרות נשואים קונסרוטיבים קוק , אברהם יצחק הנוהן רב , רבנות רפורמים רגבי משחק כדור קבוצתי הכולל ריצה ובעיטה לשער . ראשיתו ב - 1823 בעיר רגבי שבאנגליה : בעת משחק כדורגל שהתקים בין קבוצות של שני בתי - ספר , תפס נער אחד את הכדור , רץ עמו לעבר השער והניח אותו שם . בתחלה היה הרגבי משחק המוני שנמשך לעתים ימים אחדים . השתתפו בו כמה מאות שחקנים , שנסו להעביר את הכדור ולהניחו במקום שנקבע . בשנות ה - 70 של המאה ה - 19 התקנו תקנות הקובעות כי בכל קבוצה יהיו 15 שחקנים . הארך התקני של מגרש רגבי הוא 144 מטר ורחבו 69 מטר . במרכז קו הרחב בשני קצות המגרש קבוע שער שצורתו כמו האות הלועזית א . רחב השער 5.6 מטרים וגבהו של המשקוף המחבר את שני העמודים הגבוהים הוא שלושה מטרים מעל פני הקרקע . הכדור עשוי עור או כל חמר מתאים אחר וצורתו סגלגלה ( אליפטית ) : ארכו 30 סנטימטר ומשקלו 420 גרם . מטרת המשחק היא לשאת את הכדור ולהניחו מעבר לקו השער של הקבוצה היריבה . מבצע כזה , הנקרא " נסיון " , מעניק חמש נקדות לקבוצה . אפשר להשיג עוד שתי נקדות נוספות על ידי בצוע מצלח של בעיטת המרה . בעיטה זו נבעטת מקו 22 המטרים ובקו ישיר למקום שבו הונח הכדור . על הכדור לעבר בין שני העמודים ומעל למשקוף השער . אפשריות נוספות להשיג שלוש נקדות : בבעיטת דמותו הנעוצה של הרב קוק'שמונה עם הקמת הרבנות הראשית לרב האשכנזי הראשי של היישוב היהדי בארץ - ישראל , בבול שהנפיקה הקרן הקיימת לישראל . הרב קוק ראה ברבנות את אחד מסימני התחלת הגאולה וקיווה שהיא תביא לחידוש הסנהדרין .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר