עמוד:75

רבא בן יוסף אמורא בבבל , מן המפרסמים באמוראי דורו . חי בשנים 280 - 352 . הקים ונהל ישיבה במחוזא . רבא למד תורה והלכה מפי אביו וכן בישיבות סורא ופומבדיתא . הוכוחים עם יריבו אביי תופסים מקום נכבד בתלמוד . ברב ההלכות שהיו שנויות במחלקת ביניהם , התקבלה דעת רבא . כאשר מת אביי , חברו ויריבו בעניני הלכה , נבחר רבא במקומו לראש ישיבת פומבדיתא , שעברה על כל תלמידיה לישיבתו של רבא במחוזא . בנגוד לאביי , שדרכו בפרוש ההלכות שבמשנה היתה דרך הפלפול ( ולכן זכה לכנוי " עוקר הרים " ) , פרש רבא את ההלכות על יסוד הבנה הגיונית ומעמיקה , ועל כן זכה לכנוי " סיני " . הוא ראה בלמוד התורה ובחיי מוסר את העקר . אמרתו הידועה : " המלבין פני חברו ברבים אין לו חלק לעולם הבא " . רבא התפרסם גם כבעל אגדה וחבר תפלות , ביניהן תפלה שנכללה בתפלות יום הכפורים . אביי אמוראים בבל - יהודי בבל הלכה ישיבה סורא פומבדיתא תקופת המשנה והתלמוד רבאט בירת מרוקו . שוכנת על חוף האוקינוס האטלנטי , מצפון לקזבלנקה , הגדולה ממנה . מספר תושביה , עם הפרורים , כ - 1.4 מיליון . בימי קדם היה כאן ישוב רומי ושמו סלה . במאה ה - 10 חדש הישוב ובמאה ה - 12 הוקמה לידו תחנה צבאית ששמה רבאט . שני המקומות התפתחו מתוך תחרות רבה ביניהם . רבאט העתיקה שעל החוף עדין מקפת בחלקה חומות . ביניהן מצויים הרבעים העתיקים , ובכללם הרבע היהודי . ברבאט יש כמה מבנים עתיקים יפים , כגון מגדל חסן מהמאה ה - 2 1 ושער מפאר שנותר מהמבצר העתיק . מאז 1912 , עם השתלטות הצרפתים על מרוקו , התפתחה העיר בסגנון מודרני . הוקמו בה שכונות מגורים מרוחות ומרכז מסחרי ומנהלי . כשהיתה מרוקו למדינה עצמאית ב - 1956 , נבנה בעיר ארמון מלכותי והוקמו בה אוניברסיטה , מוזאון לאמנות מרוקנית ומוזאון ארכאולוגי . בפרורי העיר ישנם מפעלי תעשיה קלה , בצד בתי - המלאכה המסרתיים לאריגת שטיחים ושמיכות ולעבודות עור . הקהלה היהודית , שהתפתחה ביחוד בתקופת השלטון הצרפתי , מנתה בזמנו כ - 20,000 נפש . אחרי שמרוקו קבלה עצמאות הגרו ממנה מקצת יהודיה לצרפת , אחרים עלו לישראל , וכיום חיים בעיר רק אלפים אחדים . אוקינוס האטלנטי מרוקו קזבלנקה רביבים קבוץ של התק"ם ( תנועה קבוצית מאחדת ) בנגב התיכון , כ - 35 קילומטר מדרום לבאר - שבע , בקרבת הכביש המוביל מבאר - שבע לנצנה . פרנסתו על חקלאות ותעשיה . ליד הקבוץ , בנקדת הישוב הישנה , מצוי מצפה , המשמש מרכז הדרכה לתולדות ההתישבות בנגב . השם רביבים משמעותו - טפות גשם , והוא מסמל את תחית המדבר , ככתוב : " תלמיה רוה ... ברביבים תמגגנה " ( תהלים מה , יא ) . הקבוץ הוקם בשנת 1943 בידי " הקבוץ המאחד " , אחד משלשת המצפים החקלאיים שהוקמו לבדיקת אפשריות ההתישבות בנגב ( שני האחרים היו גבולות ובית אשל ) . הקמת רביבים , הדרומי בכל הישובים העבריים שהוקמו עד יסוד המדינה , היתה אחד המעשים הנועזים ביותר בתולדות ההתישבות העברית : הוא היה מרחק עשרות קילומטרים מכל ישוב עברי אחר , בסמוך לישוב הבדוי עסלוג'- שישב בקרבת המעין היחיד באזור , ביר עסלוג'- ובאזור מועט גשמים ביותר . מקימיו - רבם ילידי הארץ , חברי " הנער העובד " - התגוררו תחלה במערה ואחר כך עברו למצודת אבן שנבנתה להגנתם . את בעית המחסור במים הם בקשו לפתר על ידי הקמת סכר בנחל רביבים הסמון , אלא שההצלחה היתה חלקית בלבד . במלחמת העצמאות כבשו המצרים את ביר עסלוג', השולט על הדרכים החשובות באזור . הקבוץ היה נתון במצור , התקף ונגרם לו הרס רב . בסוף 1948 הניסו כחות צה"ל את קיבוץ רביבים בראשיתו . היישוב הוקם כמצפה במסגרת הניסיון לבדוק את אפשרויות ההתיישבות בנגב השם " רביבים . מבטא את התקווה להחייאת המדבר . כיום רביבים הוא קיבוץ מבוסס , שהגשים את חלומות מקימיו . ( מלה של רבאט איבד מחשיבותו DP השנים , ועקב כן הלכה והתפתחה בעיר תעשיית טקסטיל , שנודעה בשטיחיה היפים ובמוצרי העור האיכותיים שלה . בתמונה - הכניסה לארמון המלכותי ברבאט .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר