ראש פנה

עמוד:72

ראש חדש היום הראשון בחדש העברי , הנקבע ביום מולד הלבנה . כאשר נראית הלבנה בפעם הראשונה , סימן שהחדש החדש מתחיל . ראש חדש הוא לעתים בן יום אחד ולעתים בן יומים . הדבר תלוי במספר ימי החדש שקדם לו . כאשר החדש הקודם הוא בן 30 יום - חדש מלא - יהיה יומו האחרון ראש החדש של החדש הבא אחריו , בנוסף ליום הראשון של החדש החדש . כלומר , ראש חדש הבא אחרי חדש מלא יהיה בן יומים , וראש חדש הבא אחרי חדש בן 29 יום - חדש חסר - יהיה בן יום אחד . בתקופת המקרא היה ראש החדש יום חג לכל דבר : יום שבתון שנערכו בו סעודות והקרבו קרבנות מיחדים . בספר שמואל א , למשל , מספר על סעודת ראש חדש שעשה שאול המלך . דוד נעדר מסעודה זו , והנמוק שנתן לכך היה שהלך לסעד עם משפחתו בבית לחם . ברבות השנים השתנה אפיו של ראש החדש , והוא נחשב ליום חל חגיגי . ברכות ותפלות בשבת שלפני ראש חדש מתקימת אחרי קריאת התורה " ברכת החדש " , שהיא תחליף להכרזת " ברכת החדש " , שהיא תחליף להכרזת החדש , שהיתה נהוגה לפני היות לוחות שנה קבועים . אף שידעו לחשב במדיק את מועד מולד הלבנה , היו חכמי ישראל חיבים לקדש את החדש על פי עדות ראיה של שני עדים לפחות . לאחר שחקרו את העדים על מולד הלבנה , ואלה נמצאו מהימנים , היו מודיעים על תחלתו של החדש לכל בית ישראל . לאחר שהנהג לוח קבוע , היו מכריזים בבית - הכנסת בשבת שלפני ראש החדש על ראשית החדש הבא . להכרזה התלוו ברכות ומשאלות לחדש טוב . המקבלים בצפת במאה ה - 16 הנהיגו בערב ראש חדש , מעט ממנהגי ימים נוראים , וקראו לו יום כפור קטן . תפלת ראש חדש שונה מזו של יום חל . אין אומרים בתפלת השחרית תחנון , כבכל יום חל חגיגי , מוסיפים לתפלת " שמונה - עשרה " קטע מענינו של ראש חדש , קוראים בו חצי הלל ( הלל בהשמטות , כמו בחל המועד פסח וביומו האחרון , ובנגוד לסכות , שבועות וחנכה , שבהם קוראים הלל מלא בכל יום ) , קוראים בתורה ומקימים תפלת מוסף . " יעלה ויבוא " - תפלה מיחדת על גאלת ישראל וירושלים - נאמרת ב " שמונה - עשרה " של ראש חדש ( וגם בשחרית , מנחה ומעריב של יום טוב ) . יש נשים הנוהגות לשבת ממלאכה בראש חדש . המסרת רואה בכך את שכרן של בנות ישראל שנמנעו מלהשתתף בפלחן עגל הזהב , לאחר מתן תורה . מנחה ומעריב שחרית ומוסף שמונה - עשרה ראש פנה ישוב כפרי - עירוני בגליל העליון המזרחי , בצמת הכבישים לטבריה ( דרומה ) , לצפת ( מערבה ) ולמטולה ( צפונה ) וסמוך להסתעפות המוליכה מזרחה אל רמת הגולן דרך גשר בנות יעקב . מספר תושביה כ - 1,800 . ראש פנה נוסדה בשנת 1879 . יהודי מצפת רכש את אדמותיה וקרא למקום " גיא אוני " , על פי שם הכפר הערבי הסמוך ג'אעונה . כמה משפחות מיהודי צפת התישבו במקום , אך עזבוהו כעבר זמן קצר . בשנת ך 882 חדש הישוב על ידי יהודים מרומניה , שהקימו כאן את המושבה היהודית החקלאית הראשונה בגליל העליון . הם קראו לה ראש פנה על פי הפסוק " אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה " ( תהלים קיח כב ) . בתחלה סבלו המתישבים מחסר מים ומקשיים בפתוח החקלאות . הברון רוטשילד , שבקש לבסס את המושבה על גדול טבק , גדול טואי משי ותעשית חוטי משי , נחלץ לעזרתם . בהנהלת פקידי הברון התפתחה המושבה במהירות . הוקמו בה מוסדות צבור ( בית - כנסת , בית - מרחץ , בית - ספר , בית - מלון ) ומפעלים ( בית - בד , יקב , בית - חרשת לטוית המשי ) . כעבר כמה שנים הוקמה ראש פנה תחתית במורד ההר . אולם תעשיות המשי והטבק לא עלו יפה , והמושבה קפאה על שמריה שנים רבות . אחרי הקמת המדינה קלטה ראש פנה עולים חדשים . בד ראש פינה מושכת אליהם מטיילים רבים הבאים ללמוד על עברה מבתיה הישנים שזכו לטיפוח ולשימור . אחד מהם הוא " בית פיק"א " , שבו מוזיאון המספר על תולדות ההתיישבות בגליל העליון . ראש החודש העברי נח , ג בתקופת המקרא בסעודה חגיגית . גם בימינו מציינים אותו בדרך מיוחדת , בטקס או בחגיגה . בתמונה - תלמידי בית - הספר היהודי . סלומון שכטר'שבניו - יורק חוגגים את היום הראשון בחודש .

קודם  |  הבא