קפסינון

עמוד:27

לעמק הים עם הזרמים החזקים . השריון המכסה את גופם בנוי מלוחיות עצם המחברות זו לזו . רק באזורי הלסתות , בסיסי הסנפירים וגבעול הזנב עטוי הגוף עור רך , המאפשר לאיברים אלה לנוע . גם בחלקי הגוף הפנימיים של דגים אלה חלו שנויים , לעמת דגים אחרים , שהבולטים בהם : התנונות שרירי הגב והתאחות חליות השדרה . אפלו פתחי הזימים הם סדקים זקופים . אין להם מכסי זימים , המאפשרים להם להניעם בעת הנשימה . הם אוכלים תולעים , רכיכות וסרטנים , אך גם אצות וספוגים . לאחר מותם נותר שריונם בשלמות ואינו נרקב . בני האדם נוהגים ליבש את השריון ולהשתמש בו להכנת חפצי נוי . קפסינוני ישראל בחופי ים סוף ובאילת מצויים שלושה מיני דגים הנמנים עם משפחה זו ושוכנים בין האלמגים . אחד מהם הוא קפסינון נקד , שגופו דומה לתבה מרבעת . צבעו חום - ירקרק ובכל לוחית שלד שלו כתם בהיר המקף בשולים כהים . ארכו עד 45 סנטימטר ושחיתו אטית . המין האחר הוא קפסינון סגל , שארכו 13 סנטימטר וצבעו ירקרק - זיתני עם זנב כחל . גון גופו מתחת לסנפירים - סגל . המין השלישי הוא שריונון משלש , שלוחיות השלד שלו יוצרות קפסה משרינת בצורת משלש ועטורת קוצים . ארכו עד 30 סנטימטר ומבנה גופו משלש , צבעו חום - ירקרק ובכל לוחית שריון מצוי כתם כחל בהיר . גם הוא דג אטי , אך קשה לצוד אותו בשל קוצי שריונו המגנים עליו . דגים קפקא , פרנץ סופר יהודי שכתב גרמנית . קפקא תאר ביצירותיו את האדם החי בעולם מוזר ולא מציאותי , הנקלע שוב ושוב למצב מסבך שהסיוט וחסר ההגיון שולטים בו . עולם זה נשלט על ידי סמכות עליונה ולא מובנת הלובשת פנים שונות . חי בשנים 1883 - 1924 . פרנץ קפקא נולד בפרג במשפחת סוחרים אמידים , למד משפטים והסמך לעורך דין . הוא לא נשא מעולם , אף שהיה מארס וקשור בקשרי אהבה עם נשים אחדות , וכמעט כל ימיו חי בגפו בפרג ועבד במוסד ממשלתי לבטוח . מנעוריו היה קפקא חלש וחולני . ב - 1917 התגלתה אצלו שחפת והוא נאלץ לשהות פרקי זמן ארכים בבתי - מרפא . את תכלית חייו ראה קפקא בכתיבה , אך לא בפרסום יצירתו . רק ספורים קצרים אחדים משלו התפרסמו בחייו . רב יצירותיו הופיעו אחרי מותו . הוא הפקיד אותן בידי ידידו , הסופר והמלחין היהודי מקס ברוד , וצוה עליו להשמידן לאחר מותו . אולם ברוד העדיף את טובתה של הספרות על קיום הצואה של ידידו , שהיה חולה ומר נפש , ופרסם את יצירותיו . ברוד גם כתב ביוגרפיה מקיפה על קפקא . בשנותיו האחרונות התקרב פרנץ קפקא לציונות , למד עברית ובקש לעלות לארץ - ישראל , אך לא הספיק . הוא מת בשחפת בבית מרפא ליד וינה . שלושה רומנים שיצרו מהפכה יצירתו של קפקא השפיעה השפעה עמקה על הספרות והתאטרון של המאה ה - 20 . רבים ראו בה סמל למועקת האדם בעולם המודרני בכלל ובאירופה שלפני מלחמת העולם השניה בפרט . הרומן המבטא יותר מכל את המבוכה וחסר האונים של האדם המודרני הוא " המשפט " . זהו ספורו של אדם , יוסף ק'שמו , הנאשם ואינו יודע במה . כל נסיונותיו לברר מה היא האשמה המוטלת עליו , וכן מאמציו לטהר את עצמו - עולים בתהו . הכל מתנהל באוירה קודרת וחסרת מוצא כבחלום בלהות . האיש ללא הזהות והשם , המכנה ק', מופיע גם בספר " הטירה " . הפעם ק'הוא מפקח קרקעות הבא לכפר קטן ומנסה לשוא לקבל אשור והכרה במעמדו משליטי הכפר המתגוררים בטירה . הספר מתאר ארועים יוצאי דפן ומסתוריים , וכקודמו הוא מעין משל על תחושת האדם בעולמנו . בספרו " אמריקה " מתאר קפקא בדקות הבחנה את מסעו מלא הפליאה והאימה של קרל רוסמן אל העולם החדש - אמריקה . סגנון כתיבתו של קפקא הוא עשיר , מדיק ומרבה בפרטים ובסמלים . המשמעיות של ספוריו עמקות ולעתים סתומות , ולכן פתחו פתח לפרושים רבים . חוקרי הספרות נסו לפענח את צפונותיה והמאמץ לרדת לעמק יצירתו עודו נמשך . לקזפסינון צורת קופסה בשל השריון המכסה את גופו . שריון זה מספק לו הגנה מפני אויביו , אך מקשה עליו לנוע ומסרבל ביותר את תנועותיו . פרנץ קפקא עם ארוסתו פליציה באואר , שממנה נפרד ואליה שב פעמים אחדות . קפקא נותר רווק כל חייו . יחסיו רבי התהפוכות עם חברותיו , ארוסותיו ואביו מסגירים את פחדיו ומעצוריו של היוצר המורכב הזה .

קודם  |  הבא