קפסינון

עמוד:26

פנים למקפצה , קפיצה תוך שנוי כוון , וקפיצה מעמידת ידים . במהלך הקפיצה מבצעים באויר הפוכים , גלגולים וברגים . צות השפוט בתחריות הגדולות כולל שופט תחרות ושבעה שופטי נקוד . בהערכה שלהם מתחשבים השופטים בטכניקת הקפיצה , באיכות הבצוע ובצורת החדירה למים . כל המתחרים מבצעים מספר קפיצות זהה והמתחרה בעל הציון הגבוה ביותר בסכום הסופי , הוא המנצח בתחרות . קופצים מצטינים האמריקני גרג לוגניס נחשב לגדול הקופצים למים בתולדות ספורט זה . הוא זכה במדליות זהב כפולות - שלושה מטרים ו - 10 מטרים - במשחקי 1984 ו - 1988 ובאליפיות העולם 1982 ו - 1986 . באליפות העולם 1978 הוא נצח רק בקפיצות ממגדל . קופץ מצטין אחר היה האיטלקי קלאוס דיביאסי שזכה במדליות זהב אולימפיות בקפיצה ממגדל במשחקי 1972,1968 ו - 1976 ואליפיות העולם 1973 ו - 1975 . האמריקנית פט מקורמיק זכתה במדליות זהב כפולות במשחקי 1952 ו - 1956 . בעשור האחרון השתלטה סין על ספורט הקפיצות למים . בסאול זכו הסיניות בשתי מדליות הזהב . בברצלונה זכתה סין בשלוש מארבע מדליות הזהב . באליפות העולם 1994 ברומא זכו הסינים והסיניות בארבע מדליות זהב - מתוך שש - ארבע מכסף ואחת מארד . בישראל אין פעילות בספורט זה . רק קופץ אחד ברמה בין - לאמית היה לישראל והוא - יואב רענן שהשתתף במשחקים האולימפיים 1952 ו - 1956 . בהלסינקי 1952 הוא דרג במקום התשיעי בקפיצות ממקפצת קרש בגבה שלושה מטרים . אולימפיאדה קפלר , יוהנס אסטרונום גרמני . נסח שלושה חקי יסוד המתארים את תנועת כוכבי הלכת , והניח בכך את היסודות של האסטרונומיה החדישה . קפלר נחשב גם לאחד ממיסדי האופטיקה המודרנית . חי בשנים 1571 - 1630 . יוהנס קפלר נולד בוירטמברג שבגרמניה , ולמד אסטרונומיה ותאולוגיה ( תורת הדת ) באוניברסיטה של טיבינגן . כשהיה בן עשרים וארבע , הוא כתב מאמר , שהתגלגל לידיו של האסטרונום הדני הגדול טיכו ברהה . ברהה התרשם מידיעותיו של קפלר הצעיר באסטרונומיה והזמין אותו לעבד כעוזרו . בגלל ראיתו החלשה , פנה קפלר מתצפיות אסטרונומיות למחקרים מתמטיים באסטרונומיה . טיכו ברהה היה אסטרונום דיקן ביותר ורשם את מצבם של כוכבי הלכת בשמים בדיקנות שקודמיו לא הגיעו אליה . קפלר נתח במשך עשרים שנה את תצפיותיו של רבו והגיע למסקנה , כי כדור הארץ וכוכבי הלכת נעים סביב השמש במסלולים אליפטיים ולא במסלולים מעגליים , כפי שסברו האסטרונומים עד אז . " חקי קפלר"ו " טלסקופ קפלר " יוהנס קפלר נסח שלושה חקים יסודיים השולטים בתנועת כוכבי הלכת . חקים אלה מכנים על - שמו - " חקי קפלר " . החק הראשון קובע , כי מסלולו של כל כוכב לכת הוא אליפסה , שבאחד ממוקדיה נמצאת השמש . החק השני קובע , כי כל כוכב לכת נע כך , שהקו המקשר בינו לבין השמש מכסה שטחים שוים בזמנים שוים . מתוך זה נובע , שכאשר כוכב הלכת נמצא קרוב לשמש , הוא נע מהר יותר מאשר בהיותו רחוק ממנה . החק השלישי קובע , כי קים קשר בין התקופה הדרושה לכוכב לכת כדי לסים הקפה אחת סביב השמש , ובין מרחקו הממצע מן השמש . חקי קפלר היו הבסיס לנסוח חק הכבידה ותורת המכניקה של ניוטון . קפלר נחשב גם לאחד ממיסדי האופטיקה המודרנית . הוא הצליח להסביר נכונה את עקרונות הראיה ולתאר את שבירת קרני האור בעדשות הטלסקופ . הוא אף תכנן סוג של טלסקופ המכנה על - שמו - " טלסקופ קפלר " . אופטיקה אסטרונומיה ברהה , טיכו ניוטון , איזק קפסינון דג חופים הנמנה עם משפחת הקפסינוניים שבסדרת הארבע - שניים . למשפחה זו יש מבנה מיחד : גופם קצר ורחב ומכסה כלו בשריון קשה . במשפחה 12 סוגים ומינים רבים של דגים הנפוצים בכל הימים החמים . הם מצויים לרב בשניות אלמגים וסמוך לחוף . דגים אלה נראים כקפסאות קשות ומשרינות ומכאן שמם " דגי הקפסה " . תנועתם אטית ומגשמת והם נגרפים לעתים דבריו של יוהנס קפלר , כי כדור הארץ וכוכבי הלכת האחרים נעים סביב השמש במסלולים אלפטיים , היו בניגוד לתפיסה המקובלת מאז ימי יוון העתיקה . הכנסייה גינתה בחריפות את תורתו , ואף שהתירה להשתמש בה לצורכי חישוב , סירבה לקבלה כנכונה וראתה בה כפירה באל . התרגילים שמבצעים הקופצים למים הם קשים ביותר ואף מסוכנים . מן הקופצים נדרש תזמון של חלקי שניות ושל סנטמיטרים ספורים .

קודם  |  הבא