מתוך:  > אביב חדש 1 > אלג'יריה

עמוד:221

ישן לצד חדש בקונסטנטין , העיר השלישית בגודלה באלג'יריה : בניינים רבי קומות לצד בתים קטנים מכוסי רעפים ונשים בלבוש צנוע ורעלה . לגבה של כ - 2,300 מטרים , נמשך לארך הים התיכון . שפלות החוף שלמרגלותיו הן אזור פורה של משקים וגנים . באזור זה מצויות רב עריה הגדולות של אלג'יריה . מדרום לתל משתרעת רמה גבוהה , שפה ושם מפזרים בה אגמים מלוחים ורדודים , היבשים בכמה מחדשי השנה . מדרום לרמה משתרעת שרשרת הרי אטלס הסהרה . ומדרום לה משתרע המדבר הגדול סהרה , הגדול במדבריות העולם . הוא משתרע על כארבע חמישיות משטחה של אלג'יריה . בצפון המדינה נמשכים שני רכסי הרים , אטלס התל ( או אטלס החוף ) ואטלס הסהרה . אטלס התל נמשך לארך החוף , ממזרח למערב , ובינו ובין הים שפלה צרה . אך בשפלה זו שוכנות רב עריה הגדולות של אלג'יריה . גבהו של רכס זה עד 2,300 מטרים . אטלס הסהרה נמצא במזרח המדינה , בגבול תוניסיה , וחלקו נמשך גם מעבר לגבול . גבהו כגבה אטלס התל . בין שני הרכסים משתרעת רמה צחיחה למחצה , שגבהה 800 - 1,300 מטרים ושמה רמת א - שוט , על - שם הימות המצויות בה . יש ברמה גם הרבה מלחות ( ערבות מלח ) . מדרום מכאן משתרע מדבר סהרה , המכסה כארבע חמישיות משטח המדינה . המדבר הוא רבו רמה סלעית ובתוכה גבעות חול ענקיות . בעונת הגשמים הקצרה , בחרף , זורמים בו נחלי אכזב , וכשנפסקים הגשמים הם חרבים . פה ושם פזורים נאות מדבר . האזור דל מאוד בתושבים , אך אוצר בתוכו אוצרות טבע רבים . בתל החרף נוח וגשום , והקיץ תם ויבש . כמות הגשמים השנתית שם יותר מ - 750 מילימטרים מעקבים . גם ברמה הקיץ חם ויבש , אך החרף קר יותר , וכמות המשקעים קטנה יותר , 200 - 400 מילימטרים לשנה . בסהרה האקלים מדברי , חם כבד ביום , קר מקפיא בלילה . הכמות השנתית של הגשמים שם היא 200 מילימטרים לכל היותר , וברב המקומות אין היא מגיעה אפלו ל - 50 מילימטרים . באביב נושבת על פני המדבר השרקיה - רוח חמה ויבשה , המחוללת סופות חול עזות . תושבי אלג'יריה הברברים היו העם הראשון שישב באלג'יריה , ובמאה ה - 7 , באו הערבים . האכלוסיה המקומית היא בעקרה תערבת של ערבים וברברים . הברברים מרכזים בהרים ובמדבר סהרה , והם נחלקים לשבטים . לאחר שנכבשה הארץ על ידי צרפת בראשית המאה ה - 19 הגרו אליה מתישבים צרפתים רבים , אך רבם עזבו אותה בעקבות מלחמת העצמאות של אלג'יריה בשנות ה - 50 וה - 60 של המאה ה - 20 . ממיליון הצרפתים שחיו באלג'יריה באמצע מאה זו , נשארו בה רק 60,000 . קהלה אלג'ירית גדולה חיה בצרפת . הערבית היא השפה הרשמית במדינה , אך הצרפתית שגורה בפי רב התושבים , ובעקר תושבי הערים והמשכילים . כמעט כל התושבים הם מסלמים סונים , והאסלאם הוא דת המדינה . החברה האלג'ירית היא חברה חלונית בעקרה , בין השאר בהשפעת השלטון הצרפתי הממשך , אך בשנות ה - 90 גברה בה השפעת האסלאם הקיצוני . רב שטחה של אלג'יריה הוא מדבר , ועל כן צפיפות התושבים נמוכה - 1 ו נפש לקילומטר רבוע . שלושה רבעים מהם חיים בערים ובעירות שעל חוף הים התיכון . השאר יושבים בכפרים קטנים בפנים הארץ . ככל שמדרימים לתוך המדבר , הולך הישוב ומדלדל . הערים הראשיות הן הבירה אלג'יר , ובה כ - 5 . ו מיליון תושבים , ואורן ( והראן ) , ובה 600,000 תושבים , שתיהן על חוף הים התיכון . העיר קסנטינה ( קונסטנטין ) , ובה 400,000 תושבים , שוכנת באטלס התל . פחות מ - 10 אחוזים מאדמת אלג'יריה ראויים לעבוד חקלאי . אף על פי כן כרבע מן התושבים מתפרנסים מחקלאות , ובעבר היה שעורם גבוה עוד יותר . בתל מגדלים תבואה , ענבי יין , טבק , פרי הדר , זיתים ותאנים . הגדולים העקריים ברמה הגבוהה הם חטה , שעורה ומקנה . בשטחי המרעה המצמצמים של מדבר סהרה מגדלים הנודים כבשים ועזים לשם צמרם , בשרם ועורותיהם , וגמלים כאמצעי תעבורה . בנאות המדבר בסהרה מגדלים תמרים ופרות אחרים , דגנים וכתנה .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר