עמוד:216

אלאקצא , המסגד השלישי בחשיבותו למוסלמים , ניצב על הר הבית בירושלים . המסגד המפואר והמרווח בולט בכיפת הכסף שלו ובעיטוריו המהודרים . " כיפת הסלע " הזהובה נראית מאחוריו , בקצה הר הבית . בתקופה המודרנית , עקב הדברת מגפות , הגדלת מקורות המזון ושפור איכות החיים , התרבה המין האנושי בצורה מהירה ביותר . לכן הוא נזקק למשאבים גדלים והולכים , המניעים אותו לחבל בטבע . התערבות האדם בטבע הפכה במאה ה - 20 לאחד הגורמים העקריים המשפיעים על גדל האכלוסיות . איכות הסביבה אכלוסיה אקולוגיה בית גדול בעלי - חיים הסתגלות השבחה צמחים אכם סוג של שיחים ובני - שיח ממשפחת הסלקיים . בסוג כ - 110 מינים הנפוצים בכל היבשות בקרקעות מלוחות , יבשות ( במדבר ) או במלחות . בישראל גדלים 9 מיני אכם , 3 מהם נדירים . מקור שמו העברי של האכם בארמית ופרושו - שחר . שם זה מצביע על צבעם הכהה של מיני האכם . האכם נפוץ בבתי גדול מלוחים . הוא קולט מהקרקע כמיות מלח גדולות ובעליו נמהלת מעט ממליחות , ו . העלים נושרים על הקרקע בהתיבשם , ממליחים אותה ומונעים מצמחים אחרים לנבט ולהתבסס . אכם מדברי הוא בן - שיח ענף , בעל עלים בשרניים גליליים וקטנים , הצומח בארץ במורדות ובערוצים במדבר יהודה ובצפון הנגב . במקומות אלה הוא בונה חברות , שבהן הוא בן - השיח היחיד . מין זה , האנדמי ( יחודי ) לארץ - ישראל , פורח בחרף ומשיר את עליו בקיץ . אכם ארץ - ישראלי הוא בן - שיח ירק - עד ובשרני הנפוץ במלחות של עמק הירדן התחתון וצפון ים המלח , במדבר יהודה , בבקעת צין ובצפון סיני . גם מין זה אנדמי לארץ . אכם חד - ביתי הוא שיח גבוה או עץ נמוך , שגבהו 5 . ו - 4 מטרים , בעל עלים בשרניים שטוחים ודמויי סרגל . הוא נפוץ במלחות רטבות במדבר , בעקר בסביבת ים המלח , ומכסה שטחים נרחבים בדרום עמק הערבה . שם הוא מגיע לצפיפות רבה ויוצר " יער " של אכם ואשל . סלקיים צמחים אלאקצא מסגד הנמצא על הר הבית בירושלים , בחלקו הדרומי . זהו המסגד השלישי בחשיבותו למסלמים אחרי מכה ומדינה . פרוש השם אלאקצא הוא - הקיצוני , המרחק . בקראן מספר על מסעו של הנביא מחמד על סוסתו הפלאית אלבראק , שהביאה אותו בלילה אחד ממכה למקום מרחק על הר הבית בירושלים . במקום הזה נבנה המסגד , והוא הקדום ביותר בארץ - ישראל . חשיבותו המיחדת של מסגד אלאקצא קשורה במסרת המסלמית המתיחסת אל כל מתחם הר הבית ( ובכללו " כפת הסלע") כ " מסגד הקיצוני ביותר"- אלאקצא - שאליו הגיע מחמד במסעו ממכה וממנו עלה השמימה וקבל מן האל את מצוות היסוד של האסלאם . תחלה , בימי שלטונו של הח'ליף ט'אהר אלעמר , נבנה המסגד מעץ כנראה . בשנים 709 - 715 הוא שב ונבנה על ידי הח'ליף אלוליד , בנו של עבד אלמאלכ , שבנה את " כפת הסלע"( ב - 691 - 692 ) . מסגד אלאקצא נחרב ברעידת אדמה שארעה בשנת 1033 , ומלבד כמה קורות עץ מעטרות , לא שרד דבר מהמסגד שהקים הח'ליף . בימי שלטון הצלבנים בירושלים ( 1099 - 1187 ) שמש המסגד מטה לאבירים נוצרים בכי מסדר הטמפלרים , שקראו למסגד " מפלנום 0 סולומוניס"- " מקדש שלמה". את האולמות שמתחת למבנה הם הפכו לארוות , הלוא הן " ארוות שלמה". הטמפלרים נשארו במקום עד שההר נכבש על ידי צלאח א - דין ( בסוף המאה ה - 12 ) , שהחזיר את המסגד לתפקידו המקורי , שפץ אותו ושחזר את ה " מחראב"- גמחה בקיר הדרומי הפונה לעיר הקדושה מכה , אליה כונה המסלמי בעת תפלתו . המסגד שפץ פעם נוספת בתקופה העות'מאנית על ידי סלימאן " המפאר", שגם הגביר את חומות ירושלים . המסגד נכר בכפה הכסופה שלו , שנבנתה במאה ה - ו ו על ידי הח'ליף עמר , ובשבעת טורי העמודים שבו . ארכו 82 מטר ורחבו 55 מטר ויכולים להתכנס בו כ - 5,000 מתפללים . המסגד מכיל חדרי תפלה ואולמות מיחדים לנשים . רצפתו מכסה בשטיחים יקרים ואין בו כל רהוט . בכניסה למסגד נרצח בשנת 1951 מלך ירדן עבדאללה . נכדו - המלך חסין - היה הראשון שהסיר את המגבלות על בקורי לא - מסלמים במקומות המקדשים לאסלאם בהר - הבית . אסלאם הר הבית מחמד ממלכת ירושלים הצלבנית מסגד סלימן המפאר צלאח א - דין

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר